The Butterfly Button
חיפוש אחר סיפוק עצמי

שאלה מקטגוריה:

אני בת 21 נשואה ברוך השם ובהריון
אף פעם לא הרגשתי סיפוק שמשהו ממלא אותי בעשייה
תמיד עשיתי כי צריך ולא כי רציתי באמת
זה גורם לי לתחושת ריק וחוסר
כיצד אוכל לפתח בי תחושת סיפוק
מה עליי לעשות
והאם יש עצות מעשיות לחוות סיפוק גם מדברים קטנים ויומיומיים
תודה רבה

תשובה:

שואלת יקרה שלום לך,

אני חייבת לומר לך שממש שימח אותי לקרוא את השאלה שלך. יש משהו כל כך מרענן ומרגש כאחד בלקרוא מישהי שסה"כ החיים שלה ב"ה טובים ומתנהלים על מי מנוחות, והיא מבקשת לעלות ברמה, להעמיק את החיים, למצוא בהם משמעות ועניין.

ויש משהו כל כך יפה שאת מספרת שאת בהריון, ויחד עם החיים החדשים שנובטים בתוכך, נובט בך גם הרצון לחידוש במסלול החיים שלך.

את מספרת שאת מרגישה שעד עכשיו עשית מתוך תחושת מחויבות וצורך ולא מרצון ובחירה, ואת שואלת איך אפשר לפתח את התחושה הזו.

אני חושבת שאת במקום נהדר! כי לבנות תחושת מחויבות מאפס – זה קשה מאד. לעומת זאת, כשיש שכבת בסיס יציבה של מחויבות וערכים, זה מקום נפלא לצאת ממנו למסע של למצוא את הרצון הפנימי שלך.

יש פסוק שאני מאד מחוברת אליו, "וידעת היום – והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". הפסוק הזה מדריך אותנו בעבודת ה', אבל אני מוצאת שהוא יכול להיות מתאים באופן כללי לדרך החיים. ראשית – ידיעה. מחויבת, ברורה, מעוגנת היטב. ועליה – הקומה השניה של השבה אל הלב. למצוא את החיבור האישי שלך, למצוא את החלק המיוחד שלך בתוך המסגרת הגדולה.

אז איך לעשות את זה?

אני חושבת שאפשר לגשת למסע הזה משני כיוונים. מהמחשבה אל המעשה ומהמעשה אל המחשבה.

הכיוון הראשון הוא,

קחי לך זמן שקט, ותנסי להרהר על הערכים והרצונות שלך.

קחי לך דף ועט, אולי עם מוזיקה שקטה ברקע, ותנסי לענות לעצמך על שאלות מהסוג הזה:

מה באמת חשוב לך? מה התשוקות ותחומי העניין שלך? איפה את כן מרגישה מלאת אנרגיה וסיפוק? אם אין לך תשובה מיידית, תנסי לחשוב מה התחומים שכן מדברים אלייך, שהיית רוצה להרגיש בהם את תחושת הסיפוק הזו. בעבודה? בעבודות הבית? בתחביב שיש לך? במערכות יחסים קיימות או כאלה שהיית רוצה ליצור?

אחרי שאת מזהה את התחום שהיית רוצה להשקיע בו, הייתי מנסה לחשוב על יעד לטווח קצר שאפשר לעמוד בו, ועל כלים שעומדים לרשותך כדי להשיג את היעד הזה. (נניח היעד הוא להשקיע בתחביב מסוים, הכלי הוא להירשם לסדנא בנושא/לקנות חומרים מתאימים/לפנות לך חלון זמן קבוע)

הכיוון השני, הוא מהצד ההפוך, לא מהמחשבה אל המעשה אלא מהמעשה אל המחשבה.

אני מציעה לך לנסות במהלך היום שלך לסגל לעצמך הרגל של לעצור שניה, להתבונן על מה שאת עושה, ולחפש בו עניין מחודש והנאה. זה יכול להיות להקשיב מחדש לציוץ הציפורים בדרך לעבודה, לשתות את הקפה תוך תשומת לב לטעם שלו, לשים לב להישג שהספקת היום בבית וליהנות ממעשה ידייך. ההתרגלות הזו לחיות את הרגע ולמצות את מה שיש בו, יכולה לתת טעם מחודש לדברים שבתוך שיגרת החיים אנחנו לא תמיד שמות לב ליופי שבהם. יש תחום שנקרא מיינדפולנס, וחלק גדול ממנו זה זה, שימת הלב לדברים תוך כדי שהם קורים, כי בדרך כלל אנחנו שקועות או בלשחזר את העבר או לתכנן את העתיד, ולפעמים שוכחות פשוט לקחת נשימה עמוקה, ולהיות מודעות ליופיו של הרגע הנוכחי.

בין אם את בוחרת בכיוון הראשון ובין אם בשני, אני חושבת שחשוב מאד להכיר אפילו בהתקדמות הכי קטנה ולשמוח בה, זה יתן לך אנרגיה וכוחות להמשיך במסע שלך.

הריון בפני עצמו הוא חוויה ענקית ומדהימה, שיכולה בפני עצמה להעניק לך הרבה הזדמנויות להתבוננות, למשמעות ולסיפוק. עם זאת הריון גם נושא איתו הרבה רגשות ושינויים במצב רוח, וזה גם בסדר גמור. זה חלק מהתהליך המדהים הזה שבו נוצר בתוכך אדם חדש. אני מרגישה שהתקופה הזו הביאה איתה בכנפיה רוח של רצון להתחדש ולחשוב על המקום שלך בחיים, וזו מתנה גדולה ומקסימה.

בהצלחה גדולה לך שואלת יקרה, ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בעז"ה

אם תרצי להמשיך לשוחח את מוזמנת בשמחה,

[email protected]

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מצליח להתחבר לתינוקת שלי
נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן