The Butterfly Button
חיפוש אחר סיפוק עצמי

שאלה מקטגוריה:

אני בת 21 נשואה ברוך השם ובהריון
אף פעם לא הרגשתי סיפוק שמשהו ממלא אותי בעשייה
תמיד עשיתי כי צריך ולא כי רציתי באמת
זה גורם לי לתחושת ריק וחוסר
כיצד אוכל לפתח בי תחושת סיפוק
מה עליי לעשות
והאם יש עצות מעשיות לחוות סיפוק גם מדברים קטנים ויומיומיים
תודה רבה

תשובה:

שואלת יקרה שלום לך,

אני חייבת לומר לך שממש שימח אותי לקרוא את השאלה שלך. יש משהו כל כך מרענן ומרגש כאחד בלקרוא מישהי שסה"כ החיים שלה ב"ה טובים ומתנהלים על מי מנוחות, והיא מבקשת לעלות ברמה, להעמיק את החיים, למצוא בהם משמעות ועניין.

ויש משהו כל כך יפה שאת מספרת שאת בהריון, ויחד עם החיים החדשים שנובטים בתוכך, נובט בך גם הרצון לחידוש במסלול החיים שלך.

את מספרת שאת מרגישה שעד עכשיו עשית מתוך תחושת מחויבות וצורך ולא מרצון ובחירה, ואת שואלת איך אפשר לפתח את התחושה הזו.

אני חושבת שאת במקום נהדר! כי לבנות תחושת מחויבות מאפס – זה קשה מאד. לעומת זאת, כשיש שכבת בסיס יציבה של מחויבות וערכים, זה מקום נפלא לצאת ממנו למסע של למצוא את הרצון הפנימי שלך.

יש פסוק שאני מאד מחוברת אליו, "וידעת היום – והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". הפסוק הזה מדריך אותנו בעבודת ה', אבל אני מוצאת שהוא יכול להיות מתאים באופן כללי לדרך החיים. ראשית – ידיעה. מחויבת, ברורה, מעוגנת היטב. ועליה – הקומה השניה של השבה אל הלב. למצוא את החיבור האישי שלך, למצוא את החלק המיוחד שלך בתוך המסגרת הגדולה.

אז איך לעשות את זה?

אני חושבת שאפשר לגשת למסע הזה משני כיוונים. מהמחשבה אל המעשה ומהמעשה אל המחשבה.

הכיוון הראשון הוא,

קחי לך זמן שקט, ותנסי להרהר על הערכים והרצונות שלך.

קחי לך דף ועט, אולי עם מוזיקה שקטה ברקע, ותנסי לענות לעצמך על שאלות מהסוג הזה:

מה באמת חשוב לך? מה התשוקות ותחומי העניין שלך? איפה את כן מרגישה מלאת אנרגיה וסיפוק? אם אין לך תשובה מיידית, תנסי לחשוב מה התחומים שכן מדברים אלייך, שהיית רוצה להרגיש בהם את תחושת הסיפוק הזו. בעבודה? בעבודות הבית? בתחביב שיש לך? במערכות יחסים קיימות או כאלה שהיית רוצה ליצור?

אחרי שאת מזהה את התחום שהיית רוצה להשקיע בו, הייתי מנסה לחשוב על יעד לטווח קצר שאפשר לעמוד בו, ועל כלים שעומדים לרשותך כדי להשיג את היעד הזה. (נניח היעד הוא להשקיע בתחביב מסוים, הכלי הוא להירשם לסדנא בנושא/לקנות חומרים מתאימים/לפנות לך חלון זמן קבוע)

הכיוון השני, הוא מהצד ההפוך, לא מהמחשבה אל המעשה אלא מהמעשה אל המחשבה.

אני מציעה לך לנסות במהלך היום שלך לסגל לעצמך הרגל של לעצור שניה, להתבונן על מה שאת עושה, ולחפש בו עניין מחודש והנאה. זה יכול להיות להקשיב מחדש לציוץ הציפורים בדרך לעבודה, לשתות את הקפה תוך תשומת לב לטעם שלו, לשים לב להישג שהספקת היום בבית וליהנות ממעשה ידייך. ההתרגלות הזו לחיות את הרגע ולמצות את מה שיש בו, יכולה לתת טעם מחודש לדברים שבתוך שיגרת החיים אנחנו לא תמיד שמות לב ליופי שבהם. יש תחום שנקרא מיינדפולנס, וחלק גדול ממנו זה זה, שימת הלב לדברים תוך כדי שהם קורים, כי בדרך כלל אנחנו שקועות או בלשחזר את העבר או לתכנן את העתיד, ולפעמים שוכחות פשוט לקחת נשימה עמוקה, ולהיות מודעות ליופיו של הרגע הנוכחי.

בין אם את בוחרת בכיוון הראשון ובין אם בשני, אני חושבת שחשוב מאד להכיר אפילו בהתקדמות הכי קטנה ולשמוח בה, זה יתן לך אנרגיה וכוחות להמשיך במסע שלך.

הריון בפני עצמו הוא חוויה ענקית ומדהימה, שיכולה בפני עצמה להעניק לך הרבה הזדמנויות להתבוננות, למשמעות ולסיפוק. עם זאת הריון גם נושא איתו הרבה רגשות ושינויים במצב רוח, וזה גם בסדר גמור. זה חלק מהתהליך המדהים הזה שבו נוצר בתוכך אדם חדש. אני מרגישה שהתקופה הזו הביאה איתה בכנפיה רוח של רצון להתחדש ולחשוב על המקום שלך בחיים, וזו מתנה גדולה ומקסימה.

בהצלחה גדולה לך שואלת יקרה, ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בעז"ה

אם תרצי להמשיך לשוחח את מוזמנת בשמחה,

[email protected]

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי לא חושב שאני יפה
ב"ה יש לי חיי נישואין טובים ושפה משותפת עם בעלי, אך תמיד מלווה אותי העלבון על כך שכשהתחתנו בעלי התפשר על המראה החיצוני שלי והסתפק בכך שאני בחורה מוצלחת מסמינר איכותי עם משפחה טובה וכסף. אף על פי שאני מודעת למעלותיי, וגם למראה שלי שהוא סביר בהחלט ומרגישה שדי פתרתי...
סתם רוצה לפרוק.. מה יש?
אני נערה בת 14 ואני מרגישה שהראש שלי עמוס בהמון התלבטויות ואני פשוט מוצפת. אני מנסה לעשות לעצמי קצת סדר ומקווה שתוכלו לעזור לי. קודם כל, אני ממש מרגישה חוסר שייכות לבית הספר שלי. אני לא יודעת אם בכלל שווה לי להישאר שם או שאני צריכה לעזוב, וזה יושב עליי....
אני לא רוצה לשנוא את אבא שלי
כבר שנה בערך שלא קל לי ממש עם אבא שלי. אני מרגיש שאני מסתכל עליו בעין כל כך רעה אבל כי אני באמת לא יכול להתעלם ממה שהוא עושה כמו על כמה הוא ביקורתי – כל מקום חדש אני נכנס ישר ביקורת מתמקד בדברים הרעים, מעצבן, צועק, מתעצבן, כועס, (בעיניי)...
איך מכבדים אבא שקשה לי איתו?
  אני בת 17 הבכורה במשפחה אני פונה אליכם כי כבר תקופה ארוכה אני מתמודדת עם קושי מול אבא שלי, ואני לא כל כך יודעת איך נכון להתמודד איתו. חשוב לי קודם לומר שאני מאוד אוהבת את אבא שלי, מעריכה אותו ומחזיקה ממנו. הוא אדם מאוד חכם, יש לו הרבה...
איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן