בפרשת נח אנחנו רואים שהקשת היא סימן שהשם רוצה להרוג אתנו ( מבול ) ואיך זה שרק בחורף השם רוצה להרוג אותנו ואיך זה שעשר פעמים בשנה אנחנו כל כך לא בסדר שהשם רוצה להרוג אותנו וגם שכל היחס הזה שהשם הוא כל כך רע נראה לי מוזר
דלג לתוכן
בפרשת נח אנחנו רואים שהקשת היא סימן שהשם רוצה להרוג אתנו ( מבול ) ואיך זה שרק בחורף השם רוצה להרוג אותנו ואיך זה שעשר פעמים בשנה אנחנו כל כך לא בסדר שהשם רוצה להרוג אותנו וגם שכל היחס הזה שהשם הוא כל כך רע נראה לי מוזר
שואל נכבד מאוד:
קריאה פשטנית של פרשת הקשת, אכן מעוררת בתוכה תמיהות רבות, שאת חלקם כבר העירו המפרשים על אתר [רמב"ן, אברבנאל, כלי יקר, ועוד].
ראשית, הקשת היא תופעת טבע הנוצרת משבירת קרני השמש על טיפות הגשם, והיאך ניתן לומר שהיא משמשת כאות על מניעת המבול. שנית, מה המיוחד בסימן הקשת שהוא משמש כאות. שלישית, למי הסימן מיועד, מלשון הפסוק נראה שזה תזכורת לה', וכי יעלה על הדעת שהקב"ה צריך תזכורת, וכי את הקשת הוא לא עושה. ועוד כהנה וכהנה שאלות ותמיהות.
שאלות אלו בהכרח מלמדות אותנו שיש לפרשה זו משמעות נוספת, ורובד עמוק יותר מעבר לקריאה השטחית.
נתבונן תחילה בדור המבול ובעונשם. בגמרא (סנהדרין קז, ב) כתוב: "דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, וכו', והיא גרמה שאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו, אמרו: כלום צריכין אנו לו אלא לטיפה של גשמים – יש לנו נהרות ומעינות שאנו מסתפקין מהן. אמר הקדוש ברוך הוא: בטובה שהשפעתי להן בה מכעיסין אותי – ובה אני דן אותם, שנאמר ואני הנני מביא את המבול מים".
במילים אחרות, חטאם של דור המבול היה בעקבות רוב השפע שקיים בעולם. השפע הזה היה להם לרועץ. השפע גרם להם להתעלם מנותן השפע ולהסתאב במדמנת השחיתות וההפקרות ופריעת גדרי המוסר. כיון שכך, עונשם היה השמדה מריבוי מים.
העונשים של הקב"ה אינם נעשים למטרת נקמה, או כעס! העונשים של הקב"ה הם כלי חינוכי המלמד אותנו בני האדם, במה טעינו ומה עלינו לתקן. המבול לא היה עונש! העולם לא היה יכול להמשיך להתקיים כך!
המבול שימש כלי חינוכי יעיל ללמד לדורות הבאים, על ריבוי שפע הגורם לאבדון. תחילה אבדון מוסרי [כי מלאה הארץ חמס]; ולבסוף אבדון פיזי [וימח את כל היקום].
לאחר המבול שינה הקב"ה את תנאי העולם, כדי לגרום לכך שלא יקרה מצב של השחתה כל כך טוטאלית של הבריאה, שתצריך ותגרום למבול נוסף. חילופי עונות השנה שאירעו אחר המבול, בשילוב תפוצת בני האדם, תגרום לכך שהשחתת היקום לא תהיה אף פעם באופן מלא [ע"פ הרש"ר הירש בביאורו לחומש (בראשית סוף פרק ח)].
הקשת שהיא בעלת גוונים מסמלת על כך שבעולמנו חיים אנשים רבים בעלי דעות שונות ומגוונות, ואף פעם ההשחתה המוסרית לא תחלחל לכל שכבות החברה. תמיד יהיו אנשים מוסריים וטובים. היו דורות שחיו במדרגה רוחנית מרוממת, שכל הדור היה זכאי ולא רק חלק ממנו, ועל כן לא נראתה הקשת בימיהם [כדורו של רבי שמעון בר יוחאי ורבי יהושע בן לוי (כתובות עז, ב)].
זוהי כוונת הפסוק שראיית הקשת גורמת לכך שלא יהיה מבול. כאשר הקב"ה רואה את העולם, ואת השימוש לרעה שאנשים עושים בשפע שהוא בטובו העניק לבריאה; רואה הקב"ה שהרוע לא פשה בכל העולם.
יש לקשת מטרה נוספת. והיא להזכיר לנו את הקב"ה. ניתן לראות משמעות זאת בדברי הגמרא (ברכות נט, א): "ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפל על פני, לייטי עלה במערבא, משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא [=נראה כמשתחווה לקשת]. אבל ברוכי ודאי מברך. מאי מברך – ברוך זוכר הברית. במתניתא תנא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: נאמן בבריתו וקיים במאמרו. אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".
מבואר מדברי הגמרא שראיית הקשת יש בה משום ראיית פני שכינה. ראיית הקשת גורמת לבני האדם להיזכר בנותן השפע. תזכורת זו מחזירה אותם למוטב.
דהיינו, יש לקשת שתי מטרות: האחת, לרמז להקב"ה שהשחיתות המוסרית אינה נחלת הכל, אלא היא שוררת רק בחלק מהחברה. והמטרה השניה היא עבורנו, שלא נשכח את יוצר הכל ומשפיע השפע.
כעת אצטט את שאלתך ואתייחס לדבריך: "הקשת היא סימן שה' רוצה להרוג אותנו". – ממש לא. ה' לא רוצה להרוג אף אחד. ה' הוא מקור הטוב והברכה. ה' הוא רחום וחנון. אם ה' מחליט להרוג מישהו הוא לא צריך לעשות מבול בשביל זה. מספיק דום לב אחד….
"איך זה שרק בחורף ה' רוצה להרוג אותנו" – שוב, ה' לא רוצה להרוג. ה' משתמש עם הסימן הזה בחורף, להראות לנו את גודל רחמיו שהוא מוריד לנו גשם, ושומר עלינו שהגשם לא ייצא מפרופורציה, ויגרום לשיטפונות. ראינו בתקופה האחרונה מה קורה לגשם בלתי מרוסן.
"ואיך זה שעשר פעמים בשנה אנחנו כל כך לא בסדר שה' רוצה להרוג אותנו" – איני יודע מה אתה מתכוון במילים אנחנו לא בסדר. אנחנו בסדר. כל אחד ואחד מאיתנו משתדל להתקרב לה', וזה גופא מראה שאנחנו מפנימים את מטרת הקשת. לצערנו, לא כולם מכירים את הבורא, ואנשים רבים מהעולם משתמשים בשפע של עולמנו לרעה. מעשיהם היו צריכים לגרום שה' יוריד גשמים בלתי מרוסנים ויגרום להם לראות היאך שפע היוצא מגבולותיו הופך לדבר רע. אבל ה' לא עושה את זה. אלא הוא רואה את הקשת – את מגוון סוגי האנשים, שהטוב שבהם מרובה על הרע.
"וגם שכל היחס הזה שהשם הוא כל כך רע נראה לי מוזר" – טוב מאוד שזה נראה לך מוזר. זוהי אכן תפיסה לא נכונה. הקב"ה הוא מקור הטוב שבעולם.
אשמח לשמוע שהדברים יתיישבו על ליבך.
באהבה ובידידות.
בניהו.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
