יקרה מאוד

ראשית ממש מתנצלת על האיחור במענה. חשבתי עלייך המון במהלך הזמן האחרון.

את בעצם מציגה פה תסכול גדול מאוד, וממש לא מתבכיינת על כלום. התסכול הזה של חוסר היכולת לפרוץ עם כשרון שלך הוא תסכול אמיתי.

והייתי רוצה ברשותך, לפני הפתרונות הטכניים וההלכתיים, לצלול לרגע לעומק העניין

אני חושבת ששירה אמיתית, וביחוד כזו שנוגעת באמת בשומעים, היא לא שירה שמורכבת רק מכשרון וטכניקה טובה. כלומר הם חשובים, אבל הם ממש לא הכל. שירה שנוגעת היא שירה שנובעת מהעומק. שירה שמבטאת חיבור מאוד חזק לתחושות הכי עמוקות שלך, ונוגעת במשהו מאוד פנימי שבך. בכל שיר את יכולה למצוא את נקודת החיבור הזו ולבצע את השיר מהעומק. יש היום זמרים גדולים ואהובים מאוד, שהקול שלהם לא משהו. אבל החיבור שלהם לעצמם ולשיר כל כך חזק, שזה פשוט עובר הלאה.

התחושה היא ממש תחושת התערטלות. אתה רואה לרגע את האדם חשוף והוא נותן לך משהו מאוד מאוד פנימי שבו.

בשבילי אישית, אחת הדוגמאות החזקות לעניין החיבור הזה הוא השיר של יונתן רזאל "קטונתי". בטוחה שאת מכירה, אבל תראי עכשיו שוב את הקליפ. תראי את עצמת הרגש שהוא מביע בשירה, את הבעות הפנים, את תחושת ההודיה העמוקה והחיבור לאלוקים שהוא הצליח להעביר, ולחבר את כל עם ישראל למילים האלו.

הייתי יכולה עכשיו להסביר לך למה כאישה זה לא משהו שאת באמת רוצה לעשות לפני גברים, ולמה זה לא בסדר, ואיך תרגישי כשזה יקרה, ואולי אולי אפילו היית משתכנעת. אבל אני לא מורה. ואת בחורה בוגרת ורגישה. ואני לא אעשה את זה. הנחתי בפנייך נקודה למחשבה, לעיון, להרהור, להרגשה. קחי את הנקודה הזו באהבה ממני. קחי אותה ולכי לשיר איתה, לחשוב אותה, לצעוד איתה הלאה במהלך החיים. חיים שלמים ומוזיקליים לפנייך, וזה ילך ויבוא תמיד. את השירה שלך היא בטח תשדרג, ואולי גם תפרק קצת את התיסכול ויום אחד תוכלי להבין ולאהוב.

ועכשיו אחרי שדיברנו על התחושה, ננסה לחשוב רגע על הפרקטיקה.

דווקא היום בשונה מפעם לנשים מוכשרות יש במות להופיע עליהן. יש מופעים לנשים, להקות, הרכבים, ויש לבחורה צעירה איך להתפתח בתוך העולם הנשי.

גם בעולם הוירטואלי יש פורומים לנשים בלבד, קבוצות פייסבוק סגורות, ואת גם יכולה להקים קבוצה של נשים בעצמך. כדי להיות רגועה עם עצמך הייתי מציעה לך לפנות לרב שאבא שלך מכר, ופשוט לשאול באיזה אופנים את יכולה לפרסם, מה גבול האחריות שלך לגבי זליגת חומרים וכו'. יש נשים שמפרסמות באופנים שונים. זו שאלה הלכתית טהורה, ואני חושבת שמגיע לך לקבל תשובה שמותאמת לנתונים שלך מרב שמקובל על משפחתך.

יש לך את המייל שלי פה בסוף, ואשמח להיות הראשונה בקבוצה שתקימי 

השאלה הזו היא תחילתו של מסע. מסע לחשיבה לא רק על הגבולות, אלא גם על התוכן שאנחנו יוצקים לתוכם. אני מאחלת לך הצלחה והנאה גדולה במסע הזה, ואם תרצי להמשיך ולשתף, אני פה.

תרצה

[email protected]