דלג לתוכן
תודה רבה לכם על האפשרות לשתף.
אני כבר תקופה יחסית ארוכה בשידוכים, והגעתי למצב שנהייתי מבולבלת מכל הסיפור הזה, כל אחד אומר משהו אחר ואני כבר לא יודעת עם עצמי מה אני רוצה ,כי באמת כולם אומרים דברים מאוד חכמים בנושאה השידוכים המסקנה העיקרית יצאה לי שלא צריכים לפסול שום אדם, כי הכי חשוב זה המידות, כי בן אדם טוב תמיד יהיה מוכן להשתנות בשביל אישתו (כמובן יש דברים שאני לא מוכנה לוותר עליהם כגון: לא מעשן ולא סמארטפון, וגם את זה מתחילים לקרר לי ע"י זה שהם אומרים שאם זה בן אדם טוב גם את זה הוא ישנה,) באמת נוצר לי מצב של בלבול כי אני באמת לא מוגדרת בסגנון כלשהו לחצי משפחה אצלינו יש סמארטפונים ולחצי לא, לי עצמי יש מחשב שקניתי אותו בשביל הלימודים שאני כרגע לומדת, אבל בסוף אני מוצאת את עצמי יושבת ורואה סרטונים וכל מיני תוכניות טלויזיה פה ושם חדשות וגם מאוד אוהבת לקרוא שאלות ותשובות באתר שלכם, וכל המצב הזה שאני עצמי בסוף יושבת במסך גורמת לי להרגיש שאולי אני באמת לא צודקת וזה לא מוצדק שאני רוצה מישהו עם טלפון כשר ואני עצמי יושבת במחשב, ואני כביכול משקרת לעצמי שאני צדיקה בלי סמארטפון כי זה יוצאה שאין הבדל בין אחיות שלי שיש להם סמארטפון לביני שיש לי אולי טלפון כשר אבל אני יושבת במחשב. מזה נוצר לי המצב של הבלבול אולי כן בסגנון אני צריכה אחד שהוא מכיר את הטכנולוגיה ויש לו אותה, כי אני גדלתי בכזאת משפחה. (אותי מפחיד שיהיה מצב שהוא ישב בטלפון שלו ואני ירצה לשוחח איתו והוא לא יהיה פנוי כי הוא בסמארטפון, או שהוא יראה דברים אסורים, הוא יראה נשים אחרות בפלאפון וזה גורם לי לקנאה, ואני לא מצליחה להבין אם זה המניעה היחיד שלי שאני לא מוכנה לשמועה הצעות של בחור עם פלאפון לא כשר. או שבאמת עדיף לא.חוץ מיזה אני גם בזמן האחרון מבולבלת אם אני יהיה מסוגלת להחזיק בית של תורה כי מצד אחד אני רואה את עצמי תמיד עובדת פחות או יותר אבל בטוח לא לוקחת על עצמי את כל העול של הפרנסה והבית, ואז שוב יש לי דילמה שאומרים לי, ומה שאני רואה בשוק השידוכים (שאני לא אוהבת אותו כי זה באמת מרגיש לי שכר בנתוניים שטחיים בלי לראות מי הבן אדם בעצמו ) שבחור שהוא עובד לרוב הוא עם סמארטפון ולא יצאה לי לשמוע על בחור שעובד ומרוויח טוב שיש לו פלאפון כשר.( אם יש לכם אשמח להצעה )ועוד דבר נוסף כל המשפחה שלי הדודים/ות שלי סבא וסבתא שלי לא רואים בבחור שלא היה בצבא או בחור שלא עובד עבודה מלאה כדי לפרנס את הבית כ"גבר" אמיתי .ואני נמצאת במצב שוב מבולבל ,אולי באמת לא משנה החיצוניות ומה ברקע אלה רק הפנימיות של הבחור?וגם נהיה לי באמת בזמן האחרון דחיה מבחורים חרדים בגלל המחשבה שהם באמת יושבים כל החיים שלהם בקונכיה שלהם לא יודעים כלום על החיים אז במה הם גבריים?ובזמן האחרון אין לי חשק מידי להשקיעה בשידוכים זה מרגיש לי כמו הצגה אחת גדולה שהיא אפשר לדעת מה יצאה ממנה, אז מתחשק לי ישר לשפוך הכל לבחור, שאני רואה סרטים, ואני לא מבינה למה צריך את זה והאם בכלל זה שווה את זה.לפעמים בא לי המחשבה שהכי נוח ובטוח להיות בטוחים בבחור זה להיות חברה שלו לפני כדי להבין מהו ואיך הוא מגיב לכל מיני סיטואציות, הבעיה היא שאני יודעת ולא רוצה ליפגוש את בעלי לעתיד מאתרים כולשהם כי בן אדם שנמצאה באתר אומר עליו משהו כי דברים באמת טובים לא מפרסמים בפומבי, כך אני חושבת.אבל מצד שני אני לא יודעת מה לעשות כי ההורים שלי הם חוזרים בתשובה והם טוענים שהם לא יודעים איך לברר ואיך להתעסק עם כל העניין של השידוכים ,ואני נמצאת במצב של חוסר אונים מה אני יכולה לעשות אם אין לי מישהו שיתמוך בי ויהיה לי לגב אם לא ההורים שלי ( אין לי מורה או מישהי שאני סומכת עליה אני יחסית טיפוס מופנם ולא אוהבת לדבר הרבה, הגב זה גם אחד הפחדים שלי בשידוכים שאני לא מצליחה לדבר יותר מדי הרבה כי זה פשוט סוחט אותי, יש לי פחד שאולי אני לא יהיה מסוגלת ליצור זוגיות בגלל זה. כי גם בבית אני מרגישה לא שייכת ויוצאת מהכלל)ויש לי הרבה פעמים מצבים שאני חושבת אולי עדיף להתייאש מלמצוא מישהו כי גם כך אני לא חייבת להתחתן, אבל רק שאני חושבת לעומק זה עושה לי כואב בלב כי אני לא רוצה להשלים עם המציאות שאני אשאר רווקה לכל החיים (שלא תבינו לא נכון אני לא מבוגרת אני סך הכל בת 22, אבל החלום שלי לבנות בית היה כבר מגיל צעיר מאוד, ואני פתאום רואה שמסביב האלו שלא רצו בכלל התחתנו מהר, הוא האלו עם בעיות רפואיות יתחתנו גם מוקדם ומאושרות אפילו יותר מהבריאות, ורק אני שכל כך רציתי מחכה וממתינה בתחנה. וגם מפחיד אותי הסיטואציה שכחול שעובר הזמן אני יותר חושבת בשכל יותר ויותר ואני מתחילה להיות יחסית קשה וקשה לשינוי, ואם הייתי מתחתנת מוקדם הייתי גמישה ומנסה להשתנות עכשיו יחסית אני פחות גמישה אני מנסה מאוד, משתדל לקבל הכל באהבה, אבל כנראה ה' רוצה אחרת, ואת זה אני לא יכולה להבין, עשיתי כבר את כל הסגולות האפשרויות, אני מתפללת את כל התפילות שרק אפשר להתפלל, ועדיין מרגישה תקועה ותקועה, וכלום לא זז ואני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות, לפעמיים עוברת לי במחשבה אולי עדיף להיות רווקה, נשואים זה סתם כאב ראש,ויכוחים, דעות מנוגדות,דיונים, וכו'…אבל מבפנים צורם לי וזועק לי שאני רוצה את לא רוצה להישאר רווקה אלה אני רוצה את הגב התומך, את ההרגשה שיש לי בעל, שידאג לי, ואני אדאג לו, שהוא יהיה בשבילי, ואני בשבילו, הוא יהיה מקום ראשון אצלי, ואני בשבילו, ושהיה לנו אמון באחד השני כאילו אנחנו בן אדם אחד.אז למה זה לא קורה אני לא מבינה אני מבטיחה להקב"ה המון דברים שאני יוכל לקיים אילו רק הייתי נשואה. ובתור רווקה אני לא יכולה לעשות אותם, כמו כיסוי ראש, הדלקת נרות, להביא ילדים לעולם . אני לא מסוגלת לחשוב על זה שלא יהיה לי המשכיות.אשמח לעצה מה אני יכולה לעשות.תודה על הכל, מעריך מאוד מאוד את העזרה והתמיכה שלכם.
