The Butterfly Button
האור כבה והתשובה כבר לא אותה תשובה...

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני בת 30 וחזרתי בתשובה בגיל 23. מאז הכרתי את בעלי והתחתנו לפני 5 שנים כחרדים במלוא מובן המילה. נולדו לנו 2 ילדים מקסימים.
חשוב לציין שאני מרגישה שבשנתיים האחרונות חל בי שינוי בהשקפה ובכלל משהו בי כבה. כבר בקושי מתפללת, שוכחת הרבה ברכת המזון, כבר אין לי בעיה שיהיה לי אינטרנט בנייד(כמובן שבעלי מתנגד מאוד כאברך).
אני מרגישה חנוקה ושהכל עוד שניה מתפוצץ אבל אז המחיר יהיה מאוד כבד.
כואב לי על המצב ולא בשביל זה חזרתי בתשובה.
הייתי מאוד חזקה והיום אני רואה איך הכל השתנה וכואב לי אבל אני מרגישה אטומה להכל.
היחסים ביני לבין בעלי אף פעם לא היו אהבה ענקית שאי אפשר בלעדיה ומהתחלה היו קשיים גדולים והפער על רקע הדת רק הולך וגדל ואני פשוט בדיכאון.
פתאום יש לי מחשבות כמו… חם לי מאוד מה כל כך נורא אם אלך עם גרביונים וכפכפי אצבע, או מה כבר יקרה אם השרוול יהיה צמוד למרפק אך מעליו מעט?
או למה בעלי כל כך פאנט?
אלו רק חלקיק של מליון מחשבות שמטרידות אותי ואני מנסה להילחם בשיניים ולא לעזוב הכל.
אני גם פוחדת מה יהיה איתי בעולם האמת וזה לא נותן לי מנוחה.
חשוב לציין שאני הולכת פעם בשבוע לשיעור תורה ומידי פעם הפרשות חלה. אבל כלום כבר לא פותח לי את הלב… מה אני עושה?! איך יוצאים מזה???

תשובה:

שלום שלום

ראשית, הייתי רוצה להתנצל על העיכוב בתשובה.

קראתי כמה פעמים מה שכתבת. הקושי שלך אמיתי, ועם זאת את מעיזה להתבונן, להגדיר אותו ולבקש עזרה, וזה מאד אמיץ מצידך.

אנחנו נמצאים בדור מיוחד, יש איזה 'ירידת הדורות' שגרמה למשבר 15 השנים שעובר על בעלי תשובה אחרי 15 שנים, להזדרז ולבוא כבר אחרי 5-7 שנים. תרשי לי לשקף לך במילים 'מקצועיות' את המשבר:

בתחילת התשובה יש אורות גבוהים, התורה אמת, והחברה החרדית נראית מחיר נסבל כדי לחיות חיים של תורה ועליה בעבודת השם. עם הזמן, מתחילה שיגרה, פערים בזוגיות, קושי ושחיקה מול הילדים, ואז האורות כבים והחשק יורד, הביקורת החברתית על החרדים פתאום עולה, וכל קושי בזוגיות או עודף ממשקים עם החברה החרדית הלוחצת גורמת לתחושת זרות ועוינות.

זה לא תופעה חדשה. כך המסלול לכל בעל תשובה. גם עם ישראל כשיצא ממצרים, רגע אחרי עשר המכות וקריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ואז – נפילה, שיגרה, געגועים לקישואים ולאבטיחים. מסעות. חלקם אחורה. זו הדרך להתקרב לקדושה. שלב המשבר הוא בלתי נמנע.

צרת רבים. זה קורה לכולם, בצורה כזו או אחרת. בדרך כלל זה קורה בגיל מבוגר יותר, לך ה' נתן מתנה וזירז לך את הענינים. לבעלך עדיין לא. גם אליו זה יגיע, בצורה המסוימת שלו. ועדיין קיבלת מתנה שזה קרה לך בשלב כה מוקדם. למה זו כזו מתנה? כי המשבר בלתי נמנע, אבל הדרך לצאת ממנו די דומה לכולם. זה מתחיל בהשקעה אמיתית בזוגיות, וממשיך בחוויות הצלחה וערך עצמי. ואנסה קצת לפרט: אני לא יודע איפה את גרה, אם זה מקום חרדי לוחץ וחונק, או סביבה מכילה ומאירת פנים. אני לא יודע אם את עובדת במקום שבו הכישורים והפוטנציאל שלך ממומש ואת זוכה לכבוד והערכה אישית ומקצועית, או שאת כל היום טרודה בענינים 'טכניים' שמיבשים אותך. לא פירטת.

הדרך לצאת מהשלב הקשה הזה של התשובה הוא דרך העלאת הערך העצמי, חוויות הצלחה, אישיות – וזוגיות. להקיף את עצמך בסדר יום שבו תקבלי את ההערכה והכבוד שמגיע לך. אולי זה מחיב קצת לימוד או הכשרה, אולי זה מחיב יותר השקעה בזוגיות, לדעת לגשר על הפערים. את ממש צעירה, ויש לך שני ילדים – כל האפשרויות פתוחות. ולכן אני אופטימי. המצב הקשה והמעיק שאת חווה כרגע הוא זמני. ואת זה את צריכה לשנן ולזכור.

יש אתר בשם "מענה" שיש שם הרבה מאמרים על השלבים ה'קשים האלה' בתשובה. מומלץ לך לעיין בהם. יש ספרים שמדברים על השלבים האלה (חלקם מוזכרים שם באתר מענה). כדאי לך לעיין גם בהם.

כמו כן, הזכרת ערבי הפרשת חלה. זה נהדר, אבל חסר לי חיבור לתורה, חיבור לשיעורים מרוממים. יש הרבה. הרבנית ימימה מזרחי, סיון רהב מאיר, יש הרבה הרצאות טובות, חלקן ברשת. אל תתיאשי מזה, אם תמצאי עוגן אחד, מנוע אחד כזה, זה יכול לתת כח בסערה הגועשת שאת נמצאת בה כעת.

אשמח להמשיך ולסייע, את מוזמנת לכתוב לי ישירות למייל.

דן

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן