The Butterfly Button
האור כבה והתשובה כבר לא אותה תשובה...

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני בת 30 וחזרתי בתשובה בגיל 23. מאז הכרתי את בעלי והתחתנו לפני 5 שנים כחרדים במלוא מובן המילה. נולדו לנו 2 ילדים מקסימים.
חשוב לציין שאני מרגישה שבשנתיים האחרונות חל בי שינוי בהשקפה ובכלל משהו בי כבה. כבר בקושי מתפללת, שוכחת הרבה ברכת המזון, כבר אין לי בעיה שיהיה לי אינטרנט בנייד(כמובן שבעלי מתנגד מאוד כאברך).
אני מרגישה חנוקה ושהכל עוד שניה מתפוצץ אבל אז המחיר יהיה מאוד כבד.
כואב לי על המצב ולא בשביל זה חזרתי בתשובה.
הייתי מאוד חזקה והיום אני רואה איך הכל השתנה וכואב לי אבל אני מרגישה אטומה להכל.
היחסים ביני לבין בעלי אף פעם לא היו אהבה ענקית שאי אפשר בלעדיה ומהתחלה היו קשיים גדולים והפער על רקע הדת רק הולך וגדל ואני פשוט בדיכאון.
פתאום יש לי מחשבות כמו… חם לי מאוד מה כל כך נורא אם אלך עם גרביונים וכפכפי אצבע, או מה כבר יקרה אם השרוול יהיה צמוד למרפק אך מעליו מעט?
או למה בעלי כל כך פאנט?
אלו רק חלקיק של מליון מחשבות שמטרידות אותי ואני מנסה להילחם בשיניים ולא לעזוב הכל.
אני גם פוחדת מה יהיה איתי בעולם האמת וזה לא נותן לי מנוחה.
חשוב לציין שאני הולכת פעם בשבוע לשיעור תורה ומידי פעם הפרשות חלה. אבל כלום כבר לא פותח לי את הלב… מה אני עושה?! איך יוצאים מזה???

תשובה:

שלום שלום

ראשית, הייתי רוצה להתנצל על העיכוב בתשובה.

קראתי כמה פעמים מה שכתבת. הקושי שלך אמיתי, ועם זאת את מעיזה להתבונן, להגדיר אותו ולבקש עזרה, וזה מאד אמיץ מצידך.

אנחנו נמצאים בדור מיוחד, יש איזה 'ירידת הדורות' שגרמה למשבר 15 השנים שעובר על בעלי תשובה אחרי 15 שנים, להזדרז ולבוא כבר אחרי 5-7 שנים. תרשי לי לשקף לך במילים 'מקצועיות' את המשבר:

בתחילת התשובה יש אורות גבוהים, התורה אמת, והחברה החרדית נראית מחיר נסבל כדי לחיות חיים של תורה ועליה בעבודת השם. עם הזמן, מתחילה שיגרה, פערים בזוגיות, קושי ושחיקה מול הילדים, ואז האורות כבים והחשק יורד, הביקורת החברתית על החרדים פתאום עולה, וכל קושי בזוגיות או עודף ממשקים עם החברה החרדית הלוחצת גורמת לתחושת זרות ועוינות.

זה לא תופעה חדשה. כך המסלול לכל בעל תשובה. גם עם ישראל כשיצא ממצרים, רגע אחרי עשר המכות וקריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ואז – נפילה, שיגרה, געגועים לקישואים ולאבטיחים. מסעות. חלקם אחורה. זו הדרך להתקרב לקדושה. שלב המשבר הוא בלתי נמנע.

צרת רבים. זה קורה לכולם, בצורה כזו או אחרת. בדרך כלל זה קורה בגיל מבוגר יותר, לך ה' נתן מתנה וזירז לך את הענינים. לבעלך עדיין לא. גם אליו זה יגיע, בצורה המסוימת שלו. ועדיין קיבלת מתנה שזה קרה לך בשלב כה מוקדם. למה זו כזו מתנה? כי המשבר בלתי נמנע, אבל הדרך לצאת ממנו די דומה לכולם. זה מתחיל בהשקעה אמיתית בזוגיות, וממשיך בחוויות הצלחה וערך עצמי. ואנסה קצת לפרט: אני לא יודע איפה את גרה, אם זה מקום חרדי לוחץ וחונק, או סביבה מכילה ומאירת פנים. אני לא יודע אם את עובדת במקום שבו הכישורים והפוטנציאל שלך ממומש ואת זוכה לכבוד והערכה אישית ומקצועית, או שאת כל היום טרודה בענינים 'טכניים' שמיבשים אותך. לא פירטת.

הדרך לצאת מהשלב הקשה הזה של התשובה הוא דרך העלאת הערך העצמי, חוויות הצלחה, אישיות – וזוגיות. להקיף את עצמך בסדר יום שבו תקבלי את ההערכה והכבוד שמגיע לך. אולי זה מחיב קצת לימוד או הכשרה, אולי זה מחיב יותר השקעה בזוגיות, לדעת לגשר על הפערים. את ממש צעירה, ויש לך שני ילדים – כל האפשרויות פתוחות. ולכן אני אופטימי. המצב הקשה והמעיק שאת חווה כרגע הוא זמני. ואת זה את צריכה לשנן ולזכור.

יש אתר בשם "מענה" שיש שם הרבה מאמרים על השלבים ה'קשים האלה' בתשובה. מומלץ לך לעיין בהם. יש ספרים שמדברים על השלבים האלה (חלקם מוזכרים שם באתר מענה). כדאי לך לעיין גם בהם.

כמו כן, הזכרת ערבי הפרשת חלה. זה נהדר, אבל חסר לי חיבור לתורה, חיבור לשיעורים מרוממים. יש הרבה. הרבנית ימימה מזרחי, סיון רהב מאיר, יש הרבה הרצאות טובות, חלקן ברשת. אל תתיאשי מזה, אם תמצאי עוגן אחד, מנוע אחד כזה, זה יכול לתת כח בסערה הגועשת שאת נמצאת בה כעת.

אשמח להמשיך ולסייע, את מוזמנת לכתוב לי ישירות למייל.

דן

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לפחד ולרעוד מהשם ומראש השנה זו הדרך הרצויה?
אני שומע רבנים כאלה ואחרים, וחלקם מפחידים והולכים בשיטת ההפחדות, אומרים להסתכל על אלה שהיו איתנו בתחילת תשפ"ו ועכשיו כבר לצערנו לא איתנו, ומהנקודה הזאת, של הפחד, משם להתכונן לראש השנה. ואני שואל את עצמי, האם אכן זו הדרך? האם אכן לפחד ולרעוד מהשם ומיום ראש השנה זו הדרך הרצויה?...
יש לי המון שאלות על הדרך של היהדות
לא יודעת איך להתחיל לכתוב את כל מה שיש לי להגיד מאוד קשה לי לפתוח דברים אני אנסה בכל זאת פשוט כל הנושא עם הדת מבולבל לי ולא ברור לי וכזה יש לי המון שאלות ואני לא יודעת איך לשאול או איך להסביר את עצמי מקווה שזה יהיה מובן קודם...
איך אמליך את הקב"ה בראש השנה כשאני כועסת על מעשים שלו?
לאקשיבה שלום אני יודעת שקצת מאוחר לשאול את השאלה אבל גם אחרי ראש השנה זה עדיין רלוונטי. קשה לי לפרט בכתב מקווה שתבינו את השאלה המתומצתת ותרחיבו אותה(על רקע הבחירות שמתקרבות לעומת ראש השנה) בראש השנה אמורים להמליך את ה' מאד קשה לי עם זה מכמה בחינות 1. אין לי...
התמודדות עם מתח בין עבודת השם לחיי עבודה, ותחושת ה"היתרים בדיעבד"
שלום לרבני ומשיבי אקשיבה, אני פונה אליכם מתוך קושי פנימי אמיתי שמלווה את סדר היום שלי. אני מתחבט בשאלה מי אני ומה אני?ש להבנתי הדלה, אני קודם כל יהודי מאמין שמשתדל לקיים את חיוביו. להתפלל, ללמוד, לעבוד את עבודת הבורא. ולכל הפחות רוצה להיות אחד כזה. מאידך גיסא, ישנו קונפליקט...
איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
רוצה להרגיש שהקב”ה הוא אבא טוב
תודה רבה על האפשרות לשאול. שאלתי היא בנושא תפילה ובכללה הקשר עם הקב”ה, מעיזה לשאול בגלל האפשרות לשאול באנונימיות. מאז ומתמיד הייתי מחוברת מאד לתפילה, והקשר עם הקב”ה הוא מרכז חיי ממש בצורה עמוקה מאד. בשנים האחרונות עברתי אירועים קשים מאד וטראומה, ובעקבות כך קשה לי מאד להתפלל מכמה סיבות,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן