נפש יקרה,

אמן לאיחולייך וברכותייך. זו זכות עבורי להיות עדה לכל כך הרבה שאיפה לטוב, לצד המואר של עם ישראל. יעלו הזכויות לכסא הכבוד ויכתבו בספר החיים של עם הנצח.

קראתי את שאלתך כמו רופא המבצע פעולת החייאה. קראתי בין מילות העצב והאבדן, ושאגתי בתוכי: "יש חיים! יש דופק!"

יקירתי, את מתארת אבל על חלק ממך שהיה ואיננו. יחד עם זאת, כל כך מורגשת המלחמה שלך להחזיר את החיים לחייך.

מלחמה זו היא אות חיים בפני עצמה. לא נכנעת, לא נואשת, גם אם נעצבת מאד.

את מכריזה: "יש לי יעוד בעולם!"

וואו. בואי ננשום את זה רגע, ננסה להפנים את גודל העצמה הפנימית הזו שלך, ולהודות עליה.

וכמו שלא את בחרת האם תהיה לך שמחה בילדות, כך לא בחרת שרגשות העצב יאיימו להשתלט. הבחירה שלך היא בכל רגע

ביציאת מצרים, עם ישראל נגאל ועלה מדרגת עבדים לדרגת בני חורין ברגע אחד.

לכאורה היה זה מספיק: להיגאל וזהו.

אך לא. בין פסח למתן תורה ישנם 40 היום של ספירת העומר (40 יום שהיו אמורים להיות בין יציאת מצרים למתן תורה אילולא חטאו בעגל)

ימים אלה משמעותם להגיע לבגרות. כלומר: את מה שקיבלתנו במתנה גמורה ביציאת מצרים, עלינו לגדל בתוך עצמנו, בעבודה אישית פנימית, כדי שזה יהיה באמת קנין בשלמות נפשנו.

לפעמים אדם מקבל תכונה בסיסית במתנה, אך אין בכך ולא כלום. הנכס האמיתי הוא כאשר יש לאדם ניסיון והוא מחזיק בתכונה הזו. אז זה נעשה קנין בשלמות נפשו.

השמחה עבורך היתה מתנה שעמה נולדת.

מסיבה שרק בורא עולם יודע, הטוב ביותר בשבילך היה לאבד ממדרגת השמחה הטבעית בך.

כעת העבודה היא להשיבה אלייך.

עד כאן הסבר. כעת אעבור למספר רעיונות מעשיים, בתקווה שתמצאי קרן אור דרך מה שתבחרי לנסות.

1. אושר הוא מלשון אישור. כשאדם יודע שהוא חי באופן משמעותי בכל רגע, ויודע בברור לאן כל זה מוביל, אזי באות שאלות מסוג של בירור והעמקה, במקום שאלות מבלבלות ומערערות. אני מציעה לך בכל לב ללמוד באופן מעמיק ובהיר את הספר "דרך ה'" לרמח"ל. הוא ממפה את העולם מהשורש ועד למעשנו בעולם. (אשמח להמליץ על אופציות ללמידה אם תפני באופן אישי למייל).

לחלופין או אם אינך מרגישה מסופקת מלמידה עצמית זו, נסי לאתר דמות מתאימה לבירור השאלות הקיומיות והחשובות המעסיקות אותך.

2. בכוחות אדירים את נלחמת עבור השמחה, ומצהירה שהם "לא ינצחו אותי". עם כל העוצמה הנפלאה, יש כאן אוקסימורון מסוים (צרוף מילים שנוגד אחד את השני). מלחמה ושמחה הם די מנוגדים זה לזה…

אני מציעה לך להרפות מהמלחמה. תחת זאת, הרחיבי את גבולות השמחה וההנאה דרך הקולטנים הטבועים בך: חמשת החושים.

חפשי בסביבתך משהו שאת נהנית להתבונן בו: מבנה כלשהו, צבע, מרקם, חפץ, דבר שלם או פרט מתוכו. התמקדי ואפשרי לעצמך להנות.

חפשי בסביבתך משהו נעים שתוכלי להריח ולהתענג עליו: עשבי תבלין, בושם, מרכך כביסה… שאפי עמוק ותהני.

התכרבלי עם משהו נעים עבורך, שימי לב לתחושה הנעימה המתפשטת בכל גופך.

האזיני לצלילים שבסביבתך או הדליקי מוזיקה שעושה לך טוב. הקשיבי באמת, תני לצלילים לצלול לתוכך.

תוכלי לעשות בכל פעם פעולה אחת שמתאימה לך. ככל שתרחיבי את מעגלי העונג כך יתמלאו חייך בטוב.

3. הודיה והכרת הטוב – שמרי פנקס או מחברת "הודו לה'" – על רגעים קטנים וגדולים שעליהם את מודה. החיבור למקור הטוב יפתח צינורות של תודעת שפע ושפע נוסף ממרום.

4. נתינה היא קבלה – חפשי למי את יכולה לעשות טוב, אפילו במעשה קטן. חייכי, דרשי בשלומה באופן כנה ואמיתי, הציעי לה כוס קפה מפנק, עיסוי בכף היד או להדליק מוזיקה אהובה עליה… המשיכי את הדוגמאות בסגנון הייחודי שלך.

5. דעי והעריכי שכל רגע של שמחה שאת חווה (ואני בטוחה שיש כאלה, רק שזה לא בא בקלות) – הוא השיג אמיתי, שעבדת עליו, והוא שלך לנצח! העמל יוצר קנין. תני לעצמך חיבוק אמיתי על כך, ותני לחיוך להתגלגל משפתייך אל תוך ליבך.

מאחלת שמעגלי האור בתוכך וסביבך יהיו מקור לחיים של שמחה איתנה ושופעת!

אשמח להקשיב למחשבותייך ותחושותייך.

בהערכה גדולה,

שפרה

[email protected]