The Butterfly Button
איך בוחרים דעות והשקפה?

שאלה מקטגוריה:

מטריד אותי שאני כבר בת 17 ושאין לי עדיין השקפת עולם.. יש איזשהו קו להשקפת עולם שמנחה את הדתיים? ואיך אני בוחרת בזה?

תשובה:

בס"ד

שלום לך בת ה17.

איזה יופי שמטרידה אותך השאלה החשובה הזאת. זה מוכיח שאת רוצה לחיות מלאים וטובים ומשמעותיים ולא להעביר את בשטחיות. כל הכבוד לך אני בטוחה שעם כזאת גישה אכן תוכלי לעשות כן.

ראשית את צריכה לדעת שגיל 17 זה הגיל להתחיל את המסע הזה. בטח לא להיות בסופו, אנחנו כולנו כל חיינו מגבשים ומעצבים את השקפת עולמינו, ככל שהחיים עוברים הם נהיים מורכבים יותר ומלאים יותר ואנחנו שוב ושוב צריכים לחשוב על השאלות הגדולות של: מי אנחנו, ובמה אנחנו מיוחדים? ומה המשמעות של חיינו. ומה התפקיד שלנו ומה רצון ה' מאתנו. כך שבגיל 17 לא אמורה להיות לך השקפת עולם מגובשת ויציבה. אבל זה גיל מציון להתחיל לשאול את השאלות הגדולות. למה חשוב לנו מה שחשוב לנו? למה אנחנו משקיעים בדבר הזה ולא בדברים אחרים למה קבוצות אחרות דתיות חושבות אחרת מאתנו. דרך שאלת השאלות אנחנו מוצאים את התשובות ואת עצמינו ואת הדרך המדויקת שמתאימה לנו.

הקו הכללי שמנחה אנשים דתיים הוא שיש מנהיג לעולם, הקב"ה. שברא את העולם ונתן לנו את התורה כיון שהוא חשב שזאת הדרך הטובה הבטוחה והיעילה לעבור את חיינו. זה הקו הכללי שמנחה את כל העולם הדתי על כל גווניו. אבל בתוך ההגדרה הרחבה הזאת יש כל מיני פרשניות מהי הצורה הטובה ביותר לקיום התורה. ומהו רצון ה' הטוב ביותר. באופן כללי אנשים גדלים בבית מסוים עם דרך חיים מסוימת ואם אין להם סיבה מספיק טובה לשנות את השקפת עולמם הם ממשיכים לחיות באותו הקו הרוחני בו הם גדלו בבית. זה לא דבר רע להמשיך את דרך ההורים כיון שאם נולדת בבית מסיום כנראה שיש לך שליחות מסיומת בו.

אבל לפעמים אנשים גדלים בבית מסוים ויש להם ביקורת על הצורה בה דברים נעשו, הם חשים שהשקפה אותה ספגו אינה מתאימה להם. לפעמים הם רוצים דרך ה' יותר מדויקת, או עבודת ה' יותר בשמחה, או יותר פנימיות. או הפוך הם חשים שהיה בבית יותר מדי הקפדה, או יותר מדי דגש על רוחניות ולא מספיק התייחסות לחלקים אחרים של החיים והם רוצים לשנות ואז הם הולכים לחפש דרך משלהם.

קשה לי להבין מהשאלה שלך בדיוק מה את מתכוונת באימוץ השקפת עולם. במיוחד האם את רוצה לשנות את השקפת העולם עליה גדלת או את רוצה להבין ולהעמיק בהשקפת העולם עליה חונכת. אם אכן את אוהבת את דרך החיים והשקפה העולם שלך הוריך. זה סימן בריא וטוב ומה שעליך לעשות זה קצת ללמוד בספרים של רבנים שהם מורי הדרך הרוחניים של הקהילה אליהם את משתייכת. לדבר עם מורות ובחורות מבוגרות יותר על הנושאים הללו, כך היא הדרך הטובה להתפתח רוחנית. לשאול שאלות את עצמך ואת הסובבים אותך בשביל להבין טוב יותר את החיים אותם את חיה. אם לחילופין את רוצה לשנות מדרך הוריך עליך לשקול זאת בזהירות רבה, להבין טוב ולעומק מה לא אהבת בה ואז לראות מהם הכיוונים והאופציות שעומדים בפניך.

 

מקווה שעזרתי לך ואת מוזמנת לחזור ולשאול אם יש לך שאלה ספציפית נוספת. בהצלחה רבה בכל

נחמה

[email protected]

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן