The Butterfly Button
איך אפשר להתחתן ככה?

שאלה מקטגוריה:

שלום ,
בן 21,חושב כיוון כללי על חתונה , אבל מכיוון שנחשפתי בעבר לסרטים לא צנועים בכלל !! והתמודדות שלי עם "שמירת הברית" לא נגמרת , ואני נופל וקם בלי סוף .. אני שואל את עצמי איך אפשר להתחתן ? איך אני ידע שאהבה שלי עם אישתי תהיה משהו המשכי ? כי עד עכשיו כל אהבות שאליהם כביכול ראיתי שיש הם נגמרות,ואין להם תוכן,כי הכל גשמי ומגיע ממקום עבירה …
אבל פחד הגירושין מאד מפחיד אותי כתוצאה מכך … אשמח לעזרתכם … תודה-רבה .

תשובה:

שלום לך שואל יקר!

החשש אותו אתה מביע בשאלתך, מלווה צעירים רבים בתקופה זו של החיים. מצד אחד, בשלה בלבך ההחלטה להקים בית ומשפחה ולהתחיל לממש את אחד הייעודים הגדולים עליהם נצטווינו עלי אדמות "פרו ורבו ומילאו את הארץ". מצד שני, התרבות בקירבה אנו חיים, מרבה להראות את נושא הזוגיות באופן חומרי וגס, המקדש את הנאות החומר ומביא בעקבותיו הרבה צער וכאב רוחני ונפשי. צעירים, ובמיוחד כאלו הגדלים על אדני התורה והיראה ומבקשים לבנות בית של קדושה שיהווה "משכן לשכינה", תוהים נוכח יכלתם לעשות זאת לאור הערכים הכל-כך שונים הסובבים אותנו. ניכר משאלתך כי יש לך כוחות נפש חזקים, ואף תיארת את גבורתך בהצלחה להימנע מנפילה גדולה, אך אתה מסתפק לנוכח יכלתך להקים בית טהור וקדוש, כאשר מחשבותיך נוטים פעם אחר פעם למחוזות זרים.

משחר חיינו נחשפים אנו לחיי זוגיות הבנויים על תאווה אישית ואינדיוידואליות המנצלת את בן/בת הזוג לצרכים האישיים. נכון, לא אומרים לנו במפורש כי מדובר בניצול ואף מביעים שאט נפש מהצגת הדברים כך, אך אם נעמיק לחשוב, הרי שחיי זוגיות הבנויים על רצון לקבל ולהנות ואינם מקדשים את הנתינה-ללא-תמורה, הם בעצם ניצול בן/בת הזוג לקבלת הצרכים האישיים שלי. על כן לא פלא, שכאשר החיים נכנסים לשיגרה ובן/בת הזוג אינם מסוגלים עוד לספק את הצרכים, הזוגיות נוטה להתפרק. ההנאה החושית המגיעה בתחילתם של חיים כאלו, קטנה בהרבה מהכאב ומפח הנפש בה הם מסתיימים (וכמובן שאת זה לא מראים לנו בסרטים…).

הסיבה בגינה נצטוונו בשמירת הברית, נוגעת לריבוי הקדושה הנדרשת להקמת בית יהודי. זהו בית בו שולטת הרוח ומקדשת את החומר לצרכיה. היהדות אינה מצווה להתנזר כדי להתקדש, אדרבה, היא מאפשרת את ניצול החומר וההנאה לשם ריבוי הקדושה והמצווה. בחור צעיר החשוף ברחובה של עיר (וכיום אף בתוך הבית פנימה), לכל אותם אתגרים יצריים שהתרבות מביאה עלינו, אמור להתקשות לעמוד במשימה הכבירה של שמירת הברית. לא בכדי במסורת מכונים אלו שהצטיינו במידה זו בשם "גיבורים". ההימנעות והשמירה דורשים כוחות שמעבר לטבע, ולשם כך סייעה לנו התורה בעצה ותושיה כיצד ניתן בכל זאת לעשות זאת (משכהו לבית המדרש, יסיע עצמו לדברי תורה, ועוד).

חיי זוגיות חדשים מביאים מטבעם התחדשות מרבית מעגל החיים. ברוב המקרים הם מלווים במקום מגורים חדש, עיסוקים חדשים, ואף ניצול שונה של זמני היום בהם אנו פעילים. לא בכדי צוותה עלינו התורה "נקי יהיה לביתו שנה אחת", שכן בניית החיים החדשים דורשת מאמץ והסתגלות, ואלו יכולים לבוא רק בריכוז הדדי של בני הזוג זה בזו ללא מפריעים ומסיחים מהצד. תקופת ההיכרות והנישואין נותנת לנו הזדמנות גדולה לשים את העבר מאחורנו ולהתחיל "חיים חדשים" כפשוטו. גם אם במהלך החיים אנו מתקשים להיפרד מהרגלי העבר, הרי שכניסה לחיי זוגיות היא הזדמנות גדולה לעשות זאת. העובדה שסדרי החיים משתנים, נותנת הזדמנות לשנות את אורחותנו, מחשבותנו ודרכנו.

בהנחה שהנך אדם בעל מטען תורני ואתה מביא עמך לחיי זוגיות עתידיים ידע ואורחות חיים תורניים, הרי שגם אם הייצר הפך להרגל, ישנה הזדמנות גדולה להיפטר ממנו. לא בכדי מכונה יום החתונה כ"יום כיפור" לחתן והכלה. הם צמים, מתוודים, ותפילתם נענית ביום זה. כפי שביום כיפור אנו מוחקים את העבר ומתחילים יציאה לדרך חדשה (אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו. אין שאריות מהעבר) כך גם יום החתונה הוא הזמן שבו אנו כאילו נולדים מחדש. שמים מאחורנו את אורחות החיים הקודמים ויוצאים לדרך חדשה. זו הזדמנות קלה לשנות, זו הזדמנות לעצב את אורחות חיינו מעתה ואילך כשאיפותנו.

ולמה אני מאריך בכל זאת, כי חששותיך מנפילותיך בהחלט מוצדקות. הסרטים שראית ואורח החיים אליו נחשפת בהם ובסביבתך, עלולים לגרום לתפיסה חומרית של חיי הזוגיות ולהפיכתם לפחות-יציבים כמו כל חיים הבנויים על חומריות גרידא. דא עקא, שהמטען הרוחני אותו אתה מביא ואשר בע"ה ילך יגדל ויתעצם עם השנים, נותן לך את היכולת ואת הכח לעשות שינוי מהותי. נכון, בחיי היומיום אתה לא מצליח להגיע עד הסוף לשינוי המיוחל, אך כניסה לזוגיות היא הזדמנות מצויינת לשבור את ההרגלים ולהתחיל מחדש. לכן רבים וטובים אשר נפלו ונכשלו בשמירת הברית, הזוגיות מהווה צרי ומרפא למכאובם. דווקא המקום שממנו הם חוששים, הופך בכוחם ובגבורתם לבית יוצר לאישיות חדשה, לחיים חדשים הבנויים על טוהר ואהבה אמיתית. אהבה של נתינה ובניה, ולא של לקיחה וניצול.

חשוב שתזכור: עד עתה לא נחשפת לאהבה אמיתית ופנימית. הדברים שראית וחווית עד כה, בנויים על היכרות חיצונית ללא התעמקות באישיות וברוח. בחירת בת זוג חשוב שתיעשה מתוך הסתכלות פנימית אל אישיותה של היושבת מולך ולא רק על פי מראה או משיכה.(כמובן חשוב שתהיה נעימות ומציאת חן) כפי שאמר לי המשגיח בישיבה בה למדתי: "כשאתה נפגש עם בחורה, אל תסתכלו זה על זה, תסתכלו יחד על החיים ותראו שאתם באותו כיוון, כל השאר יבוא מאליו". היופי החיצוני ומשיכת-הנעורים, נעלמים די מהר בכוחה של השיגרה. מה שנשאר זו הרוח, האהבה הפנימית, השותפות האמיצה במסע החיים שבני הזוג עושים יחד. אם תצליח לבחור נכון את בת זוגך ותנצל את כל כוחותיך הכבירים לשינוי והתעלות, אין ספק שגם תוכל להצליח ולבנות בית בעל יתדות חזקים ואיתנים, הבנוי על אדני התורה והיראה.

בהצלחה במשימה הגדולה, ואל תהסס לפנות שוב ככל שתחוש צורך בכך.

בברכה

דניאל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מצבי רוח משתנים שמשפיעים על הזוגיות
דבר ראשון יישר כוח גדול, אתם עושים דבר יפה ומרגש כל כך, ומדהים לראות שיכול להיות היום ליהודי דתי מענה בכל נושא. אני נשוי קרוב לשנה לאשה נפלאה, וקצת אחרי החתונה התחילו לי מצבי רוח משתנים, בחודשים הראשונים הייתי מתכנס מפעם לפעם בעצמי, עם ירידה חדה במצב הרוח, אשתי הייתה...
בעלי לא חושב שאני יפה
ב"ה יש לי חיי נישואין טובים ושפה משותפת עם בעלי, אך תמיד מלווה אותי העלבון על כך שכשהתחתנו בעלי התפשר על המראה החיצוני שלי והסתפק בכך שאני בחורה מוצלחת מסמינר איכותי עם משפחה טובה וכסף. אף על פי שאני מודעת למעלותיי, וגם למראה שלי שהוא סביר בהחלט ומרגישה שדי פתרתי...
בעלי מזכיר לי את העבר שלי כשאנחנו רבים
אני נשואה למעלה מ-20 שנה, אמא ל-7 ילדים וחוזרת בתשובה. בכל פעם שיש בינינו ויכוח או ריב, בעלי מזכיר לי את העבר שלי וזורק לי שחייתי אז בסגנון חיים מתירני ובפריקת עול. זה פוגע בי ברמות קשות, עד כדי כך שבחג האחרון אפילו לא הייתי איתו. אני מרגישה שאני ממש...
אשתי לא משקיעה בזוגיות
אנו נשואים כ 20 שנה, עם ילדים. אשתי נושאת משקעים מתחילת הקשר, בטענה שלא שמתי לב אליה כלל, למרות שהיא מודה שלא ניסתה לפתוח את הנושא ברצינות. מאז הקשר ידע עליות ומורדות אבל אף פעם לא היה יציב. בשנים האחרונות אני מאוד מנסה להשקיע ולהביע רצון לקשר זוגי משמעותי. אשתי...
זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן