מחבר: אברהם ב.

אני בחור מתחזק בן 25 שבא מבית דתי. הייתי בבית ספר דתי נפרד לבנים ולאחר מכן הלכתי לצבא במסגרת נצח יהודה והייתי חוזר כל היום הבייתה. רק לאחר מכן החלטתי שמיד אחר הצבא אני רוצה להכנס לישיבה ומיד אחר הצבא נכנסתי לישיבה של בעלי תשובה. לאחר כמה שנים יצאתי לשידוכים...

אני בחור שההורים שלי חוזרים בתשובה מאז שהייתי קטן לא סבלתי את הדת עברתי 4 תלמודי תורה בכל אחד הייתי מופנם בצורה קיצונית כיוון שההורים שלי היו מאוד קיצוניים אני תמיד הייתי צריך להתווכח עם החברים על למה אני נראה ככה (עם פאות ענקיות בלי פוני כפתור סגור) למרות שבלב...

יש שאלה שתמיד חשבתי עליה: האם אדם שמנסה לחקור ולברר את אמיתות התורה ומציאות השם (ואין לו תמיד את הכלים לבדוק את הנושא כמו שצריך) והוא לא הצליח לקבל תשובות שמתיישבות במוחו כראוי והוא לא ממש מצליח לשכנע את עצמו בדת היהודית ולכן הוא לא חוזר בתשובה/עוזב את הדת האם...

אלוהים רצה שנאמין בו ונכבד את כל אשר הציב בפנינו ( כל אשר אני יודע שהעביר לנו אלה עשרת הדברות כל השאר פרשנויות ) עשה זאת באותות ומופתים ובעזרה כנגד אויבינו. מה שגרם לעם להאמין בו ובכוחותיו. הכל על פי מה שמסופר בתנך. כאשר נעשה משהוא שהוא בניגוד לציווי שלו...

יש לי בעיה עם אבא שלי. לפעמים כשהוא נמצא עם אמא שלו, סבתא שלי, הוא נוהג להעליב אותה, לפגוע בה ולפעמים גם לצעוק עליה לעיני אנשים אחרים. ולא שיכולה להיות קיימת סיבה שמצדיקה התנהגות כזו, אבל גם סיבה כלשהי אין. מאוד קשה לי לראות את זה מהצד, ולא משנה כמה...

אני חוזרת ממסע שואה. היה חזק מאוד ומטלטל אבל גם היו המון שאלות ברוך ה היו שם אנשים מדהימים שהצליחו לענות על חלק אבל נשארו לי 2 שאלות שאין לי עליהם תשובה 1.אם ה הוא כול כולו טוב אז זה אומר שאין בו טיפת רוע ואם אין בו טיפת רוע...

בתקופה האחרונה אני מרגיש כאילו אשתי מחפשת להתקיל אותי על כל צעד ושעל וכבר תקופה ארוכה שאני עסוק כל היום בלהתנצל ולהסביר את עצמי על כל מיני דברים שעשיתי ושלא עשיתי ואם לא התנצלתי מיד אז אני צריך להתנצל על זה שלא התנצלתי וכו' ונראה לי שהיא פשוט שונאת אותי...

אני מגיע מבית חרדי. מאז ומעולם לא הרגשתי קשר מיוחד לדת, הייתי מנסה להקפיד על ההשלכות מתוך הרגל נטו. לפני כשנתיים+ התחילה אצלי ירידה בנושא, וכיום איני שומר שבת, כשרות, תפילין, או כל דבר אחר. לא מתוך שנאה לעניין, אלא מלמידת הנושא לעומק וקבלת החלטה שאורח החיים הנ"ל אינו מתאים...

אני בחור ישיבה בישיבה חסידית אני ינסה להסביר את שאלתי יש לי חוסר ביטחון עצמי שזה מתבטא בעיקר ליד אנשים חזקים ודומיננטיים בחברה, פחות אצל העדינים בעיקר עם שיחות של כמה בחורים או סעודות שבת אפי' טיולים שעושים וכו' הלכתי לטיפול רגשי מה שנקרא אבל גם שם יש לי בעיה...

יש לי חבר מאד טוב אבל תמיד הרגשתי (לחינם) שהוא לא באמת איתי ונפגעתי המון ממנו וככה כל פעם היה אי נעימות ביננו ואז דיברנו קצת וחזרנו להיות ביחד אבל זה לא החזיק הרבה זמן ושוב נפגעתי ושוב דיברנו וחוזר חלילה... בימים האחרונים שוב פעם קרה משהו ביננו וזה מאד...