The Butterfly Button
חסד על חשבון המשפחה?

שאלה מקטגוריה:

בס"ד
שלום ,
אני מבקשת לשאול את השאלה הבאה:
אני נשואה +ילדים , אישה חרדית,
ואני אחת שמאוד עמוסה בעבודה וגידול ילדים עם מורכבויות
בחודשים האחרונים פגשתי אישה אשר ביקשה את עזרתי , כי היא במצב לא טוב כלכלית ונפשית
עזרתי ככל שכוחי אפשר
שמתי לב לאחרונה כי העזרה שאני נותנת לה היא מעבר ליכולותיי והעזרה זו שואבת ממני כוח נפש , אשר פוגעות בי
אני עומדת בפני דילמה, האם להמשיך לעזור לאישה כי אנו מצווים לעזור לזולת , ולנצל את הכוח שנתן לי הקב"ה לעזור לאנשים או להפסיק את העזרה , מכיוון שהדבר פוגע בי וגם בעקיפין במשפחתי

הודה לך מאוד אם תוכל לענות לי

בשורות טובות
שרה

תשובה:

שלום שרה נפלאה,

השאלה שלך יפה ומרגשת כי היא מוכיחה על כך שאת אדם טוב שבאמת עושה את המקסימום שלו מכל הבחינות.

השאלה הזו היא לא רק דילמה מוסרית אלא גם עניין של לוגיקה והיגיון: האם אשה עם שגרה עמוסה מאד, יכולה וצריכה לעזור לאחרים כשזה בא על חשבון משפחתה, על חשבון האנשים הקרובים אליה ועל חשבון הכוחות שלה?

התשובה הפשוטה היא: לא. המחויבות שלך היא קודם כל לילדייך ולמשפחתך הקרובה. נקודה. הקב"ה הביא לך תפקיד: לדאוג למשפחתך, לשם כך את מוכרחה גם לדאוג לחוזק האישי שלך כי אם את תהיי מרוקנת מכוחות לא תוכלי למלא את תפקידך כראוי. לכן התשובה המתבקשת היא שאם זה פוגע במשפחתך, גם אם בעקיפין, אז משפחתך היא הראשונה בסולם העדיפויות.

יחד עם זאת, כיהודים אנחנו יודעים שחובת "ואהבת לרעך כמוך" זהו היסוד הכי מהותי בתורה וכאן בעצם הקביעה הפשוטה הזו של 'לחשוב על המשפחה שלי' נתקלת בדילמה…

אז איך מצד אחד ממלאים את החובה לאהוב כל יהודי כמו שאתה אוהב את עצמך, ומצד שני מתמקדים רק במשפחה הקרובה? פתרון קסמים אין לי, אבל ארבע נקודות אולי תעזורנה לך לגבש דרכי פעולה:

1) הדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא שכל הזמן תשדרי לאשה הזו שהאחריות לה ולחייה – אינה שלך אלא שלה. תני לה אהבה הערכה וכבוד (הו, כמה שהאנשים  כמהים לכבוד!) אבל זכרי שכבוד אמיתי הוא לתת לאדם את ההרגשה שהוא לא חסר אונים, יש לו יכולות וכוחות לנהל את חייו בעצמו! בין רחמים לחמלה ההבדל גדול: רחמים באים ממקום מתנשא של: "אתה מסכן, אתה פחות ממני ולכן אני עוזר לך", לעומת זאת חמלה באה ממקום של שוויון ושל הכרה בכוחותיו של הזולת. היי, כמובן, מלאת חמלה כלפיה אבל במקביל הקפידי לשדר לה שיש בה כוחות ושהיא אדם חזק, עוצמתי ועצמאי שלא זקוק ל"חסות" מאחרים. אמרי לה את זה במילים, הראי לה את זה במעשים, והכי חשוב – שאת עצמך תאמיני בזה!

2) נסי למצוא עוד נשים שיכולות לעזור לאותה אשה או שתפני לארגוני עזרה וחסד. ברגע שלך, כעוזרת, תהיה עזרה – הדברים יראו אחרת. כדאי שתבדקי על ארגונים מתאימים או נשים מתאימות באזור, ספרי להן שיש פה הזדמנות למצווה חשובה ביותר, ובכוחות משותפים ודאי יהיה לך קל יותר.

3) כדי לעזור לה אבל גם לשמור על גבולות ומינון נכון – אפשר אולי לעשות לוח זמנים מסודר של מה היא צריכה ומתי. יכול מאד להיות שחלק מהקושי זו ה"סחבת". ברגע שיש לוח זמנים מסודר מה הצורך בכל יום, קל יותר להתארגן מראש, וזו הקלה משמעותית.

4) מאד ייתכן שחלק מהקושי של אותה אשה זה השעמום שמגביר את כאביה ותחלואיה. אולי כדאי לדרבן אותה להירשם לחוגים באזור? אולי לקנות לה בלוק וצבעים יפים ולעורר בה את התשוקה לצייר? אולי לכתוב? אולי היא עצמה תוכל ללמד מישהו (אם למשל היא יודעת שפה- אולי היא יכולה להיות מורה פרטית, אפילו בלי תשלום)? אני מודעת לכך שייתכן ובהתחלה לא יהיה קל למצוא פתרונות כאלה, אבל בהחלט הגיוני שאחרי שתעשי זאת חלק ניכר מהקושי ירד כי כשהיא תחוש מכובדת ומסופקת הנפש שלה תהיה שמחה וזה בטח ישפיע גם על התלות שלה בך.

אני מעריכה אותך מאד, כל הכבוד לך!

יעל ר.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
למה אני צריכה ילדים? זה עול מטורף!
אני בת 24 נשואה שנתיים וחצי  כמובן שהסביבה כל הזמן לוחצת עלינו ושואלת מה עם ילדים, אם הכול בסדר וכו. בהתחלה הייתי בדעה שצריך לחכות קצת כדי לבנות את הזוגיות, כדי לבנות בסיס יציב ואיתן אבל בפנים אני מרגישה ומרשה לי לעצמי לכתוב פה למרות שזה מפחיד שוואלה לא עושה...
איך ניגשים לנישואין מתוך עבר ורקע כואב?
אני בת 30 ומאד רוצה להתחתן ולהקים בית. יחד עם זה יש לי המון פחדים וחששות מכל הנושא של השידוכים. הרקע שלי קצת מורכב. עברתי דברים לא קלים בילדות, ומגיל עשרים בערך אני בטיפול ועושה הרבה עבודה פנימית. אני במקום הרבה יותר טוב היום, אבל אני עדיין עובדת על עצמי....
איפה אני בתוך כל העומס של הבית?
קודם כל רוצה להגיד לכם שבאתם משמים, רק לראות את הפניות כאן זה מרגיע את הלב שאני לא לבד. אשמח לקבל עזרה בנושא הבא: ברוך השם אני נשואה אמא לילדה כמעט בת שנתיים ותינוק בן 5 חודשים. נולדתי בבית שיש בו הכל אבל היה בו גם עצמאות. אני הכי קטנה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...
איך מתאבלים באמת על חורבן הבית?
אנחנו נמצאים עכשיו שבוע לפני תשעה באב, ואני שואלת איך מצליחים באמת להיות באבלות הזאת? כמו הרבה קשיים שקורים בחיים הנטייה המאוד אנושית היא להדחיק, לדחוף הצידה למלא את הראש בדברים משמחים ולנסות לשכוח מהצער. נכון שהדרך הנכונה להגאל מכל דבר בעצם היא לתת לעצמינו לעבור דרך הקושי, להרגיש אותו,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן