שלום שרה נפלאה,
השאלה שלך יפה ומרגשת כי היא מוכיחה על כך שאת אדם טוב שבאמת עושה את המקסימום שלו מכל הבחינות.
השאלה הזו היא לא רק דילמה מוסרית אלא גם עניין של לוגיקה והיגיון: האם אשה עם שגרה עמוסה מאד, יכולה וצריכה לעזור לאחרים כשזה בא על חשבון משפחתה, על חשבון האנשים הקרובים אליה ועל חשבון הכוחות שלה?
התשובה הפשוטה היא: לא. המחויבות שלך היא קודם כל לילדייך ולמשפחתך הקרובה. נקודה. הקב"ה הביא לך תפקיד: לדאוג למשפחתך, לשם כך את מוכרחה גם לדאוג לחוזק האישי שלך כי אם את תהיי מרוקנת מכוחות לא תוכלי למלא את תפקידך כראוי. לכן התשובה המתבקשת היא שאם זה פוגע במשפחתך, גם אם בעקיפין, אז משפחתך היא הראשונה בסולם העדיפויות.
יחד עם זאת, כיהודים אנחנו יודעים שחובת "ואהבת לרעך כמוך" זהו היסוד הכי מהותי בתורה וכאן בעצם הקביעה הפשוטה הזו של 'לחשוב על המשפחה שלי' נתקלת בדילמה…
אז איך מצד אחד ממלאים את החובה לאהוב כל יהודי כמו שאתה אוהב את עצמך, ומצד שני מתמקדים רק במשפחה הקרובה? פתרון קסמים אין לי, אבל ארבע נקודות אולי תעזורנה לך לגבש דרכי פעולה:
1) הדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא שכל הזמן תשדרי לאשה הזו שהאחריות לה ולחייה – אינה שלך אלא שלה. תני לה אהבה הערכה וכבוד (הו, כמה שהאנשים כמהים לכבוד!) אבל זכרי שכבוד אמיתי הוא לתת לאדם את ההרגשה שהוא לא חסר אונים, יש לו יכולות וכוחות לנהל את חייו בעצמו! בין רחמים לחמלה ההבדל גדול: רחמים באים ממקום מתנשא של: "אתה מסכן, אתה פחות ממני ולכן אני עוזר לך", לעומת זאת חמלה באה ממקום של שוויון ושל הכרה בכוחותיו של הזולת. היי, כמובן, מלאת חמלה כלפיה אבל במקביל הקפידי לשדר לה שיש בה כוחות ושהיא אדם חזק, עוצמתי ועצמאי שלא זקוק ל"חסות" מאחרים. אמרי לה את זה במילים, הראי לה את זה במעשים, והכי חשוב – שאת עצמך תאמיני בזה!
2) נסי למצוא עוד נשים שיכולות לעזור לאותה אשה או שתפני לארגוני עזרה וחסד. ברגע שלך, כעוזרת, תהיה עזרה – הדברים יראו אחרת. כדאי שתבדקי על ארגונים מתאימים או נשים מתאימות באזור, ספרי להן שיש פה הזדמנות למצווה חשובה ביותר, ובכוחות משותפים ודאי יהיה לך קל יותר.
3) כדי לעזור לה אבל גם לשמור על גבולות ומינון נכון – אפשר אולי לעשות לוח זמנים מסודר של מה היא צריכה ומתי. יכול מאד להיות שחלק מהקושי זו ה"סחבת". ברגע שיש לוח זמנים מסודר מה הצורך בכל יום, קל יותר להתארגן מראש, וזו הקלה משמעותית.
4) מאד ייתכן שחלק מהקושי של אותה אשה זה השעמום שמגביר את כאביה ותחלואיה. אולי כדאי לדרבן אותה להירשם לחוגים באזור? אולי לקנות לה בלוק וצבעים יפים ולעורר בה את התשוקה לצייר? אולי לכתוב? אולי היא עצמה תוכל ללמד מישהו (אם למשל היא יודעת שפה- אולי היא יכולה להיות מורה פרטית, אפילו בלי תשלום)? אני מודעת לכך שייתכן ובהתחלה לא יהיה קל למצוא פתרונות כאלה, אבל בהחלט הגיוני שאחרי שתעשי זאת חלק ניכר מהקושי ירד כי כשהיא תחוש מכובדת ומסופקת הנפש שלה תהיה שמחה וזה בטח ישפיע גם על התלות שלה בך.
אני מעריכה אותך מאד, כל הכבוד לך!
יעל ר.
[email protected]