שלום וברכה

לפני שאני יתייחס לשאלה שלך בעניני נדרים, אני חושב שחשוב להתייחס למשפט האחרון שכתבת, כי לדעתי שורש השאלה מתחיל ונגמר בנקודה זו. ובהקדמה:

בורא עולם שהוא יצר וברא את כל העולם ואותנו נתן לנו גם "תורה" מלשון הוראה, תורת חיים, הוראה לחיים איך להתנהג בעולם שלו. וכך גם כתוב בתורה על המצוות "וחי בהם" ודרשו חכמים זכרונם לברכה "וחי בהם ולא שימות בהם". דהיינו מטרת התורה להנחיל לנו את החיים, ולהורות לנו את הדרך איך לעבוד את ה' בעולם הזה ואיך "לחיות" עם המצות.

נקודה זו אנחנו מוצאים גם בדיני נדרים. התורה אומרת על אדם שהוא עשה נדר להיות נזיר שלא שותה יין שבסיום תקופת הנזירות הוא צריך להביא קרבן חטאת "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" וחכמים זכרונם לברכה שואלים: למה הוא צריך כפרה? איזה חטא הוא עשה? "וכי על איזו נפש חטא בה שצריך כפרה" וכך הם עונים "על שציער נפשו מן היין" וחכמים מוסיפים "והלא דברים קל וחומר, ומה אם המצער נפשו מן היין צריך כפרה, קל וחומר למצער נפשו על כל דבר".

כלומר, גם אם בן אדם רוצה לקיים מצווה חשובה להתקדש, לפרוש מטומאה ולהיות נזיר, עדיין התורה מצמידה לו את השם "חוטא" כי הוא מצער את עצמו, ולא זו הדרך שהקדוש ברוך הוא רוצה שנחיה את החיים שלנו כאן, הקדוש ברוך הוא רוצה ש"נחיה" עם התורה בעולם ולא שהתורה תהפוך למקור של צער.

וכך מורה לנו התורה שמצוות צריכים לקיים בשמחה, וכמו שכתוב בתורה שכל הקללות שבאים על האדם זה "תחת אשר לא עבדת את ה'אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". ודוד המלך מסכם את זה בתהלים במשפט קצר "עבדו את ה' בשמחה".

נקודה נוספת שחשוב לזכור בענין זה מדברי הבעל שם טוב שאמר: היצר הרע לא מסית את האדם לחטוא בשביל החטא, עבירה אחת לא תספק אותו, היצר הרע מחטיא את האדם כדי שלאחר החטא הוא ירגיש רע, יאבד את השמחה, ועל ידי זה הוא יכנס לעצבות, והדרך מעצבות לייאוש מובטחת, האדם מאבד את האימון בעצמו, מאבד את החיות בעבודת ה', ומכאן האדם מאבד ענין בעבודת ה'.

ולכן זו דרכו של יצר הרע. הוא דואג לבלבל את האדם ולהלחיץ אותו עם התלבטויות וייסורי מצפון מיותרים כדי שישתגע ויגיע למצב של חוסר שמחה בעבודת ה' עד כדי שהוא מרגיש טעם מוות בעבודת ה' שלו. ובמילים שלך "הדת הזו מוציאה אותי מדעתי וגם ככה הבריאות שלי רופפת" ואם זו הרגשתך זו הסימן שהמקור ללחץ הוא לא ממקום טוב, לא ממקום של רצון ה' אלא היפך, מהיצר הרע שמתחפש לצדיק שדואג למצוות ולקיום נדרים אבל בעצם עסוק בלהפיל אותך.

כשאת מודעת לזה, הרבה יותר קל לך להתמודד איתו, יש לך גם יותר כלים להבין מה נכון ומגיע מהמקום האמיתי ומה מזוייף ורק כדי לבלבל אותך.

איני יודע היכן למדת יהדות ודרכי עבודת ה', אך אם נוצר מצב שבמקום להרגיש יותר טוב דרך שמירת היהדות את מגיעה למצב שזה פוגע בך ובבריאות שלך, שווה למצוא רב או רבנית שמכירים טוב את עולמן של מתחזקים ויודעים להדריך נכון. את יכולה לפנות אלינו ונוכל לעזור לך ולכוון אותך לרב או רבנית באיזור שלך.

בקשר לנדרים ששאלת. למעשה, לא התכוונת בכלל לעשות נדר לכן זה בכלל לא נדר, ואת לא צריכה על זה כלום, ואם את רוצה להיות רגוע מהיום והלאה ולא להילחץ בכלל את יכולה להגיד את הנוסח כדלקמן:

הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירוּת וְאִיסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻוטלִין לָא שׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻולָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

יתן ה' שתזכי לעבוד את ה' כל ימי חייך מתוך שמחה וטוב לבב

שמעון