שלום שואל יקר,

אתה מתאר בשאלתך פער לכאורה בין חזותך החיצונית לאורח חייך בפועל, וטוען שהפער הזה מעכב בעדך מלגשת למצוא שידוך, מכיוון שאתה חושש שלא תמצא מישהי שתוכל ותרצה להכיל את הפער. חשוב לך להישאר אותנטי ולהתלבש בצורה בה הורגלת ועימה אתה חש בנוח ולא להחליף לבוש בשביל שידוך. כמו כן, אתה מתאר שכיום אתה שלם עם אורח חייך וחי את חייך בנעימים בצורה שנוחה ומתאימה לך, בשונה מימים עברו בהם חווית תסכול רב סביב קיום מצוות לפי הספר. עם זאת, למרות שאתה מתאר שישנם מצוות שמאוד קשות לך כמו שמירת שבת והקפדה על שלוש תפילות ביום, ישנם מצוות אחרות שאתה כן מקפיד עליהם כמו: הנחת תפילין וברכות השחר, שמירת סדרי שבת בסעודות ותפילות וקביעת עתים לתורה.

אילו השאלה שלך הייתה קונקרטית לבד, הייתי יכול לענות לך שעל פניו, אינני רואה בפער הזה כשלעצמו, סיבה להימנע מלגשת לשידוכים. אמנם רוב האנשים נוטים להכניס ולסווג בני אדם לקופסאות, ורגילים שכל אורח חיים יבוא לידי ביטוי בקוד לבוש ספציפי. אבל- סביר להניח שכשם שאתה באורח חייך שובר אולי מוסכמות מסוימות, כך ישנם גם אצל בנות המין השני, כאלו שחשות פחות מחויבות למוסכמות הללו. אמנם הם מיעוט, אבל הרי אינך צריך להתאים לרוב הנשים, אלא לאישה אחת בלבד! ייתכן שבגלל שבת הזוג העתידית הזו, מעט שונה מהסטנדרט ונדירה יותר, יקשה עליך יותר לאתר אותה, אבל הייתי רוצה להאמין שעם אורך רוח וכנות, תוכל למצוא מי שתוכל לחיות עם הפער. זו יכולה להיות אישה עם חזות יותר שמרנית, אבל שפחות יפריע לה אורח חייך או לחילופין אישה שנראית פתוחה יותר, שלה אישית פחות יפריע החזות החרדית שלך.

ברם, מקריאת שאלתך ומהצורה בה כתבת את הדברים, יש לי יסוד סביר להניח ששאלתך מורכבת יותר, ונוגעת בשאלות עמוקות של זהות. השתמשת במילים חריפות ועוצמתיות לתאר את התסכול שחווית, סביב קיום המצוות. להיות בלי הטלפון כל השבת– אתה לא מסוגל וזה מחרפן אותך. להתפלל 3 תפילות- פשוט אין לך כוח. וכששמרת מצוות לפי הספר, זה היה עבורך פשוט סיוט! נראה שבעבר ממש ניסית לשמור מצוות לפי הספר, אבל זה היסב לך כל כך הרבה תסכול, שפשוט נמאס לך מזה והחלטת לשחרר ולשמור רק את מה שלא מתסכל אותך. עם זאת, אתה חש עדיין נאמן לצורת חיים דתית-תורנית וזה בא לידי ביטוי הן בלבוש ובהופעה, שלכאורה הינם סממן חיצוני, אבל הם ממש לא רק.. הלבוש וההופעה הינם אמירה משמעותית, ומייצגים את הזהות שלנו ואיך שאנו רואים את עצמנו, ואתה לא רוצה בקלות לוותר על הסממנים הללו! והן בכמה דברים מאוד משמעותיים מבחינה דתית, שאתה עדיין מקפיד עליהם, כמו שכתבת.

יש כאן שאלה זהותית משמעותית, האם אני דתי? מסורתי? איך אני מול התורה והמצוות? אני מחד חש מחובר לאורח החיים התורני שעליו גדלתי, אך מאידך כל העומס הזה של המצוות שדורש: עקביות, שליטה בדחפים ושמירה על טקסים חזרתיים. זה כל כך מעייף, מתסכל ומעצבן, וזה מרגיש נורא..

אם אני צודק בהסתכלות שלי על הדילמה שלך, אזי השאלה שלך איננה רק איזו בחורה תרצה בחור שנראה "חרדי" אך חי באופן "מסורתי". השאלה איננה על הבחורה שתרצה בך, אלא על עצמך! בעומדך לפני פרק זמן משמעותי מאוד של בחירת שותפה לחיים, זוהי צומת שפותחת מחדש שאלות של זהות, לאור הצורך בבחירה כה גורלית, שתשליך על כל חייך בעתיד. לפיכך, גם אם תמצא בחורה שתחיה עם הפער הזה, עדיין יהיה לך לפניך תהליך של בניית זהות עצמית. אם תגיע למסקנה שאכן יש לך צורך בבחינת השאלות הזהותיות, ייתכן ויהיה עדיף לך לתת לכך זמן מסוים לפני שאתה ניגש לשידוכים, וכך תוכל גם לדייק את הבחירה שלך בבת זוג מתאימה.

כחלק מהעיסוק בזהות האישית, הייתי רוצה להציע תובנה, שתוכל אולי לסייע לך בהתבוננות על המסע האישי שלך. הרש"ר הירש, בפירושו על שורש המילה "נעורים" שבפסוק: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", פותח שערים חדשים להבנת תהליך ההתפתחות הנפש האנושית, וכה הם דבריו:

מה משמעות נעורים?

ההוראה המקורית של "נער" – לנענע ולהשליך מעליו. צעירים רוצים להתפתח מתוך עצמם…שליטה עצמית ומשמעת דומות עליהם כעול ובשאיפתם לעצמאות "ינערו" עול זה מעליהם. אכן, קשה להתגבר על עצמאות זו של הרצון.. אך עצמאות זו, היא היא השורש של האישיות המוסרית של עתיד. וכך נטע הקב"ה בלב כל אדם את השאיפה לעצמאות, בכדי לחשל את אפיו בדרך הטוב. עצמאות זו מתגלה תחילה כנעורים. הצעיר משלח רסן "מנער" ופורק את העול. אך משהוא מגיע לכלל הכרה שתכלית המצווה היא חירות, ולא הגבלה, הרי הוא מתמלא התלהבות נעורים ונודר להתמסר לכל אידיאל נעלה.

(רש"ר הירש, בראשית ח')

בהשראת דבריו, אפשר להתבונן על המעבר שלך מהליכה "לפי הספר", לעבר נאמנות למה שנוח לך, כחלק מתהליך אישי משמעותי. תהליך בו אתה מתקדם לעבר עצמאות וחיבור עצמי ופנימי, למה שאתה עושה ולצורה שבה אתה חי.

אולי בתחילה עשית את מה שעשית, כי כך חינכו אותך ורצית להישאר נאמן למה שגידלו אותך. ברם, כשפעלת בצורה שלא התחברה לאופייך ונטיית נפשך, וללא חיבור פנימי, זה כנראה יצר עומס ועייפות קשים. היכולת שלך לשחרר, ולקיים רק את מה שאתה מתחבר, מאפשרים לך כעת "לחיות את חייך בנעימים" כפי שכתבת. אתה יכול לבחור להישאר בשלב הנוחות, אך אתה יכול גם לבחור לצעוד הלאה.

אם תבחר לצעוד הלאה, הייתי מציע להתבונן מחדש על כל מערכת החיים הדתית, ולהבין מהי ההתבוננות והדרך שהיא מציעה לחיים? היכן אתה כאדם, שהינו גם חלק מקהילה ומשפחה, יכול להיתרם מכך? איזו משמעות יכולה להיות לדת, בחיים המודרניים אותם אתה חי ב2024? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות, הינם שאלות משמעותיות שעסקו בה הוגים רבים בני זמננו והציעו תשובות שונות ומגוונות מאוד, סביר להניח שלחלקם תתחבר. זהו מסע חיפוש שיכול להיות מרתק, ותוכל לגלות בו דברים מעניינים על עצמך, על העולם ועל העם שלך. המסע הזה כולל הן מסע פנימה לנפשך ונשמתך, והן למידה ושאיבת השראה מאנשים גדולים ומשמעותיים שצעדו גם הם את המסעות שלהם. ואת המסע הזו, תעשה כמובן באופן ייחודי, בצורה ובאופן שנכונים ומתאימים לך. ייתכן שבעקבות התהליך תוכל גם להגיע למחויבות מתוך חיבור, מחוייבות שתסייע לך לעמוד גם מול אתגרים, בשביל האמונה שלך והערך המוסף שתקבל.

אוכל לפרוט רשימה חלקית מאוד של שיטות שעסקו בשאלות אלו ואחרים, בשביל לפרוש מעין מפה קטנה. ראשית, לימוד של התנך עצמו יכול לתת לנו תמונה כוללת של השורשים. בהמשך ניתן לראות הוגים רבים לאורך הדורות שעסקו בשאלות הללו. בקרב הראשונים ניתן לראות את- הרס"ג, הרמב"ם, הרמב"ן, הכוזרי, רבינו בחיי ועוד, בדורות מאוחרים יותר היה את המהר"ל, הרמח"ל, הגר"א מווילנה ונוספים. יש את תורת הקבלה בזוהר ותורת האריז"ל ויש את תורת החסידות הכללית וגישות בולטות מתוכם כמו: חב"ד, ברסלב, איזביצא ועוד. הוגים מודרניים יותר שעסקו במפגש עם המודרנה היו- הראיה קוק, הרי"ד סולובייציק, הרבי מחב"ד, החזון איש, הרב שג"ר ועוד, ויש גם הוגים מעניינים בני זמננו שדנים בתכנים הללו ומנגישים אותם לדורנו אנו, כמו: הרב יונתן זקס, הרב ארז משה דורון, בחב"ד- הרב מאניס פרידמן והרב ג'ייקובסון, הרב אליהו פייבלזון ועוד ועוד.. כאמור אלו זוויות שונות עם דגשים שונים לגמרי, כשהמשותף לכולם הינו האמונה בא-ל אחד ובתורתו ואמונה שליהדות יש משהו משמעותי להציע לחיינו. חפש ואולי תמצא נחת, והרווית את נפשך העייפה.

עוד 2 הערות קטנות, כהזמנה לחשיבה נוספת, שאם תרצה תאמץ אותם..

א' ייתכן שבקושי למחויבות שציינת, ישנו גם בסיס נוירולוגי של ADHD(הפרעת קשב וריכוז). אנשים עם ADHD נוטים להיות אותנטיים ויצירתיים, אך יחד עם זאת גם אימפולסיביים שמתקשים מעט לשלוט בדחפים, נוטים להשתעמם בקלות ומתקשים לעסוק בדברים סיזיפיים לאורך זמן. שווה לבחון זאת, ובמידה שתזהה שאלו חלק מהמאפיינים האישיים והנוירולוגיים שלך, ללמוד אודות מבנה האופי של אנשים עם ADHD ולהיתרם מהכלים שקיימים, שמותאמים לעבודה עם האבחנה, ויכולים לסייע לך באופן כללי להתמודדות טובה יותר בחיים.

ב' אם חשוב לך עדיין הקשר לעולם התורני ולערכיו, חשוב לזכור, ואולי הדברים פשוטים ועדיין, איני יכול שלא להתייחס. שמירת השבת הן באופן החיובי והן בהימנעות ממלאכה, הינם מהיסודות הבסיסיים ביותר של היהדות, (עוד לפני 3 תפילות ביום..) אשר גודל עניינה וחומרת חילולה מוזכרים בה פעמים רבות. אני יכול להבין את הקושי בשבת שלימה בלי טלפון, ועדיין זהו קושי ששווה לעמוד בו בשביל להימנות על קהל שומרי השבת, ולפום צערא אגרא. שווה לחשוב על דרכים שיסייעו לך לעמוד באתגר הזה, כמו מילוי הזמן באופן חיובי במנוחת הנפש ועינוג השבת, שהות עם המשפחה, לימוד וקריאה של דברים שמעניינים אותך וכדומה. חבל לפספס את כל יקרת השבת, בשביל גלישה ושוטטות בטלפון.

ולסיום, לא נותר לי אלא לאחל לך, שתמצא הן את בת הזוג הנכונה לך והן את דרך החיים המדויקת לך. אם תרצה להרחיב או לדייק, אתה יכול לפנות למייל המצורף.

בברכת דרך צלחה

דוד ל.

[email protected]>