בס"ד

שלום שואלת יקרה ואהובה

קראתי את השאלה הנוגעת שלך כמה וכמה פעמים והרגשתי שככל שאני מעמיקה בקריאה – אני הולכת ומתכווצת ומשתבללת בתוך עצמי מרוב שכאבו לי התחושות שלך. את מתארת מציאות יומיומית מורכבת. התמודדות לא נעימה ולא פשוטה. ובעיקר – מרגיש שאת מרגישה תקועה הרגשה כזו של "מאין יבוא עזרי".

אז דבר ראשון אני רוצה להרים גבוה גבוה דגל אדום ולהגיד לך: בעזרת ה' זה לא חייב להמשיך להיות ככה!!! למרות שכרגע נראה לך שמצב הביש הזה לא בר שינוי וגם אם כן את אולי חושבת שייקח לך נצח להשתנות – אני כאן בשביל לספר לך שאני מאמינה שאת יכולה לראות שינויים בעתיד המאוד מאוד קרוב. נכון זה משמח ונוטע תקווה? נכון זה נותן חשק להשתדל להשקיע ולנסות במה שיכול לגרום לך לשינוי המיוחל? תדמייני איזה כיף זה יכול להיות שאת אוהבת את עצמך, שאת מרגישה שאת מסוגלת לגשת לראיון עבודה ושאת אפילו מאמינה שאת יכולה להצליח בו ובמקביל את יודעת שגם אם חלילה לא תתקבלי – את לא תתמוטטי. דמייני איזה כיף יכול להיות שאת מרגישה שאת מסוגלת להגשים את רצונותיך ואת חלומותיך ולא מפחדת להעז ולנסות – זה נשמע לך דמיוני?!

אני פה בשביל לספר לך שזה מאוד מאוד אפשרי בעזרת ה' ואפילו הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת. לפי מה שאת מתארת אני מתרשמת שאת חושבת שאין לך כמעט שום מעלות ואין לך ביטחון עצמי בכלל – אבל אני חושבת עליך אחרת ומאמינה שאת יכולה ומגיע לך להרגיש אחרת עם עצמך ועם החיים שלך.

את בטח שואלת את עצמך "איך? איך אני יכולה להרגיש יותר טוב עם עצמי?"

אז בעז"ה אשתדל לתת לך בהמשך איזושהי תוכנית פעולה לתקופה הקרובה שאני יכולה בוודאות להגיד לך מניסיון שאם עושים אותה – רואים שינויים מאוד מאוד משמחים. באותה נשימה אני אגיד שזהו תהליך שדורש משמעת עצמית רבה ויכול להיות הרבה יותר קל ויעיל לעשות אותו עם אשת מקצוע שתלווה אותך בתקופת השינוי – לשיקולך. בכל מקרה, גם אם תחליטי שאת רוצה להתפנק עם אשת מקצוע שתלווה אותך עד שתבררי למי ותתחילי ללכת – אני מציעה שתיישמי ותתחילי להתניע את הכלים והפעולות שאתן לך בהמשך.

יאללה נתחיל!

אם אני צריכה לבחור את 2 המשפט שהכי נגעו לי ללב בשאלה שלך זה המשפט "אני מרגישה סתומה!!" והמשפט "באמת אין לי משהו מיוחד, אני סתם".

בואי רגע נתחיל מזה שאת לא רשאית לומר על עצמך שאת סתם 😊 כי גם את אמרת בשאלה שאת מבינה שהקב"ה מחזיר לך כל יום את הנשמה לא סתם. את מבינה שיש משמעות להחזרת הנשמה. אני בטוחה שאת גם יודעת שהנשמה היא 'חלק אלוק ממעל' – האם אפשר להגיד על משהו שהוא חלק אלוק ממעל שהוא סתם?? שה' ישמור אותנו מכזו אמירה. את בכל הווייתך יצירה של הקב"ה, הוא שם בתוכך חלק ממנו – לא יכול להיות שהקב"ה עושה משהו 'סתם' – הרי אנחנו יודעים כמה הכל מחושב ומדוקדק – אז את בטוח לא סתם.

מה שכן, אני יכולה להאמין לך שככה את מרגישה – ותאמיני לי שאני מדמיינת עד כמה ההרגשה הזו לא נעימה וכואבת. בהמשך, אתן לך תרגיל ריגשי שחשוב וכדאי מאוד לעשות כשיש לנו הרגשה כזו קשה אבל עוד נגיע אליו.

הדבר הראשון שאני רוצה שתעשי שמבחינתי הוא כמו "עזרה ראשונה" למצב שאותו את מתארת זה לעשות רשימה של 15 דברים טובים שיש בך!!! נכון זה נשמע לך הרבה?! אני אומרת שלך שזה אפשרי! אני מאמינה שאת יכולה למצוא גם 40 דברים טובים בך – אבל בשביל ההתחלה הנעימה נסתפק ב 15 דברים.

יכול להיות שעכשיו את מרגישה שאני מדומיינת, ואיך תמצאי 15 דברים ואפילו דבר אחד את לא מצליחה למצוא. אז אני רוצה להגיד לך שאת יכולה לתת לעצמך כמה ימים או יותר לגבש את רשימת הדברים הטובים – אין פה שום הכרח לעשות את זה עם סטופר.

את בטח שואלת את עצמך איך אני יודעת שיש בך לפחות 15 דברים טובים? רק מלקרוא את השאלה שלך אני מצאתי 8 תכונות נהדרות שאת יכולה להגיע איתן רחוק. והנה אני כותבת לך אותן. ככה שנשאר לך להשלים בסה"כ עוד 7 מחמאות על עצמך. רואה? יותר מחצי משיעורי הבית אני עושה בשבילך😊

א. את לא מוותרת לעצמך. את שאפתנית! ואני לומדת את זה מעצם זה שפנית לאתר הזה לבקש תשובה ולא המשכת לשקוע במסך בלי לנסות למצוא פתרון לסיטואציה שקשה לך בה. לא כל אחת היתה עושה את זה. ממש לא. יש כאלה שהיו שוקעות ושוקעות…

ב. את מודעת לעצמך. את לא טומנת את הראש באדמה. יש לך בעיה ואת מספיק אמיצה וכנה להסתכל לעצמך בעיניים ולהגיד: יש לי בעיה ואני מחפשת לה פתרון. זאת ממש מעלה חשובה שיכולה לעזור לך המון בחיים ולקדם אותך. להיות במודעות זאת מתנה עצומה לחיים

ג. את מודה באמת גם כשהיא לא נעימה. את יודעת להגיד "אני חסרת ביטחון, אני מבזבזת זמן מול המסך וכו'" – יש הרבה בנות שהיו מטייחות ומספרות לעצמן סיפורים שזו רק תקופה ותיכף יעבור ועוד טיוחים כוזבים

ד. כתבת שאת רוצה לעזור לאנשים – איזה תכונה מהממת. בטוחה שיש לך לב טוב ורגישות. רק אנשים עדינים ואיכותיים מדברים ככה

ה. את חושבת להתנדב – זה מתחבר לנקודה הקודמת – אבל עומד בפני עצמו. כמה אנשים מוכשרים את מכירה בסביבה שלך שגם יש להם פנאי ולא חושבים לדקה אחת להתנדב? רצון להתנדב מעיד על אדם בעל מעלה, על אדם שמוכן לתרום משלו לסביבה, אדם ערכי – איזה תכונה נהדרת ומיוחדת!

ו. את מחפשת משמעות, את יודעת שה' לא סתם החזיר לך את הנשמה. חייבת להגיד לך שזה משפט מרגש. את נשמעת לי יחסית צעירה ומדהים שאת מדברת ככה עם תובנה עמוקה ומחייבת כזו. וזה עוד לפני שאני מתפעלת ממש מהנקודה הבאה:

ז. את רוצה לעבוד את ה' ממקום של השתדלות. יקירתי, אני בטוחה שאת רוב חברותיך המקום הזה לא מנהל ואני לא בטוחה שהן מתעסקות בזה בכלל

ח. את עקשנית – אני יכולה לחשוב שאולי את לוקחת את זה למקום שלילי (עקשנית להישאר בבית) אבל אני אומרת. וואלה את עקשנית? אני מאמינה בך שאת יכולה להתעקש ולרצות לראות שינוי ולכן תעשי את הדברים עד הסוף המוצלח – כמו בנאדם עקשן טיפוסי שלא מוותר עד שהוא מגיע אל המטרה

ראית איך בקלות, ורק מלקרוא את השאלה מצאתי 8 מעלות שלך?? אני מאמינה ושמחה על כל אחת מהן ומבקשת ממך אנא, מצאי עוד 7 לפחות!

את רשימת 15 המעלות שתגבשי לעצמך כתבי לך במקום נגיש ואנא קיראי אותה בנחת ובמתינות 5 פעמים ערב ובוקר לפני השינה וסמוך לקימה בבוקר.

אני אשמח שתכתבי את הרשימה הזו בגוף ראשון ותכתבי בצורה כזו על כל מעלה "אני מדהימה בכישרון שלי לא לוותר". אני אוהבת את התכונה שלי להיות עקשנית" ככה עם סופרלטיבים. ולקרוא את זה בוקר וערב. את שואלת למה תעזור הקריאה? המח שלנו מתרגל לדברים שחוזרים על עצמם. וגם פה ככל שתחזרי על זה – המח ישתכנע ויאמין למעלות שלך.

ואם לא מצאת 15 – תתחילי ב 10. תתחילי ב 8 שלי. תתחילי במה שיש לך – מאמינה שלאט לאט זה יגבר על פי הכלל שמה שמתמקדים בו גדל – כך גם פה ככל שתתמקדי במעלותיך – הן יהיו לך יותר במודעות.

אנא, אל תחששי שהכרת המעלות שלך זו גאווה – ההיפך הוא הנכון. הכרת המעלות שלנו זו עבודת ה' ממש. ואביא את דבריו של רבי ירוחם ממיר: "אוי לו לאדם שאינו מכיר ליקויי נפשו, שהרי אינו יודע מה עליו לתקן; אבל אוי ואבוי לו לאדם שאינו מכיר מעלותיו, כי אז אפילו את כלי עבודתו אינו מכיר" – ובעיני – כל מילה נוספת על החשיבות של ההכרה במעלות – מיותרת.

דבר נוסף שכדאי לך לעשות בשביל לגלות עוד ועוד מעלות שלך זה: "יומן צל"שים" – ובואי נסביר מה זה:

במשך חודש, אני מציעה לך לכתוב בכל יום 3 דברים טובים שעשית. אחרי שסיימת לכתוב זאת אני רוצה שתחשבי על כל אחד מהם – איזה תכונה טובה שבך גרמה לכל דבר כזה לקרות. הדברים צריכים ויכולים להיות דברים שגרתיים ובנאליים וממש עכשיו לא צריך לחפש פעולות הירואיות ומרשימות מידי.

לדוגמא: היום התפללתי תפילת שחרית. התכונה הטובה שלי שגרמה למעשה הזה לצאת אל הפועל – אמונה בה', כח רצון והתמדה או כמובן תכונה אחרת שאת מכירה בעצמך שעזרה לזה. או דוגמא נוספת: המעשה – היום אכלתי אוכל בריא והשתדלתי לא לנשנש ממתקים. התכונה הטובה שלי שגרמה לדבר החיובי הזה לקרות – אני מודעת לעצמי ושומרת על עצמי. – כמובן אלו רק דוגמאות. את תכתבי את הפעולה ואת התכונה הטובה שגרמה לפעולה הזו להצליח לקרות

אבל, יש אבל חשוב מאוד – לכל אורך החודש כותבים כל פעולה רק פעם אחת! מה שאומר שבכל יום עליך למצוא 3 דברים חדשים ושונים – ולא לכתוב בכל יום: התפללתי. אכלתי בריא. עזרתי לאמא וכו'

הרעיון שעומד מאחורי התרגיל הזה הוא התמקדות בקשת של דברים חיוביים ומועילים שאנו עושים ובאיתור החוזקות שלנו – כשאנחנו יודעים במה אנו טובים, וכשהמח שלך יודע שאת תהיי עקבית ובכל יום את אמורה לכתוב 3 דברים שונים – המח יהיה עסוק רוב היום ב"לסרוק" מה את עושה טוב וחדש – וככה בדיוק הערך העצמי שלנו עולה – כשאנו מתמקדים בטוב שבעצמינו ומודעים לחוזקותינו.

תרגיל נוסף שאת יכולה לעשות אם את מתחברת אליו זה תרגיל ה"אני"

בכל יום, לעמוד מול המראה, להסתכל לעצמך בעיניים (בהתחלה אולי זה יהיה לך לא נעים או קצת קשה) ובמשך לפחות דקה להגיד בקול אני אני אני אני – אם את רוצה ויותר קל לך אני "מרשה" לך במשך דקה להגיד בקול לא רק 'אני' אלא גם דברים טובים על עצמך (אולי זה יהיה לך יותר קל) כמו: "אני יפה, אני יודעת לרקוד, יש לי עיניים יפות, חברות שלי אוהבות אותי" – גם כאן כדאי להתמיד לתקופה ארוכה או אפילו לתמיד.

מה שבעצם הבסיס לתרגיל הזה – שהרבה פעמים התת מודע שלנו לא חושב שאנו ראויים או לא טובים מספיק – ובעצם האמירה של האני והאמירה בקול של הדברים הטובים שיש בנו – גורמות למח להשתכנע שאנחנו קיימים ושאנחנו טובים וראויים – וכשאנחנו משוכנעים – אז הביטחו העצמי שלנו עולה.

חשוב לי להוסיף שביטחון עצמי ואהבה עצמית בדר"כ הולכים יחד שלובים זה בזה. כי מי שיש לו ביטחון עצמי הוא מי שאוהב את עצמו – ומי שאין לו ביטחון עצמי הוא מי שאינו אוהב ומעריך את עצמו ואינו מסוגל לראות בעצמו מעלות.

הבשורות הטובות הן שניתן 'ללכת הפוך' – גם אם אין לך ביטחון עצמי תוכלי לעשות פעולות של אהבה עצמית וכפי שאמרו רבותינו "אחרי הפעולות נמשכות הלבבות" כשאת תוכיחי לעצמך וליקום שאת קיימת ושאת עושה מעשים של אהבה עצמי – את תשתכנעי בזה והביטחון יגדל.

מה זה מעשים של אהבה עצמית: לחשוב מה אני אוהבת? מה משמח אותי? מה חשוב לי. ובכל יום לעשות 2 או 3 עצירות יזומות במהלך העשייה בשביל להראות לעצמי שאני חשובה. אלו לא חייבים להיות דברים גדולים שעולים הרבה כסף – זה יכול להיות: להכין לעצמי אוכל שאני אוהבת במיוחד – גם אם זה רק לעצמי. לאכול את השוקולד שממילא תכננתי לאכול ורק להיות במודעות ולהגיד לעצמי בראש: עכשיו אני עושה את זה לשם האהבה שלי לעצמי. לקנות לעצמך שייק קטן מפנק שאת אוהבת. פרי מיוחד או סתם אמבטיה מפנקת או מה שמשמח אותך. אל תטעי לחשוב שמדובר באנוכיות. הלא נאמר "ואהבת לרעך – כמוך" – ואיך תאהבי את חברותיך וסביבתך כשאת עצמך את לא יודעת לאהוב. למעשה – תרגול אהבה עצמית ממקום אמיתי וטוב – זוהי עבודת ה' ממש!!

אני שואלת בזהירות את עצמי ואותך – מה קרה עד היום או בעבר הרחוק או הקרוב שככה את מרגישה בלי ביטחון עצמי? האם יש מישהו בסביבה שלך שיש לו קשר לכך? האם יש לך אחים או אחיות מוחצנים ממך שקל יותר לראות את המעלות שלהם? (בשונה מהמעלות שלך שהן עדינות ופחות "צועקות" את עצמן החוצה?)

בכל מקרה חשוב לי שאם יש מישהו בסביבה שמוריד אותך או מישהו שאת מרגישה לידו "פחות" תדעי בבקשה לשים גבולות: התרחקי ממקומות שלא נעים לך בהם. אם מדברים אליך לא יפה השתדלי בנעימות ובאסרטיביות להציב גבולות. לא חלילה בחוצפה או באגרסיביות אלא במשפט שמדבר על הרגשות שלך ועל מה שזה עושה לך. נניח משפט כזה: כשאתה אומר לי שאני 'לא יוצלחית' אני מרגישה ממש עצובה אני מבקשת שיותר לא תכנה אותי בכאלה כינויים. את גם יכולה פשוט לעזוב את המקום אם מדברים אליך לא נעים ולא בכבוד. נסי טיפה להבין אם יש משהו בסביבה שיכול להיות בר שינוי בעזרת הצבת גבולותיך שלך.

כמו שאמרתי לך בהתחלה – אני רוצה לתת לך תרגיל שחשוב לעשות אותו כשמתעוררים בנו רגשות לא נעימים – זה עוזר לנו להתמודד עם הסיטואציה וזה גם גורם שמקרים כאלו פחות יחזרו על עצמם – כי לאורך זמן כשמתמידים בתרגיל מנקים את הרגשות הכואבים שגורמים למקרים הללו להשתכפל בחיים שלנו.

התרגיל נקרא "תרגיל ששת השלבים" – שווה לתרגל אותו – ותראי שיש לך הקלה בעז"ה ובגלל שזה מפעיל את התת מודע – זה גורם להפחתה של מקרים נוספים של פגיעה בך בעתיד

תרגיל ששת השלבים | טיפול ברגשות כמו כעס, תסכול, ירידת אנרגיה, פגיעות ועוד.

קחי לך כמה דקות או אפילו יותר עם עצמך ונסי להתמקד:

1. מה אני מרגישה פיזית עכשיו בגוף: תחושת הצרה, כיווץ, לחץ, מועקה, תחושה לא נוחה בבטן – כדאי לאתר איך ואיפה פיזית בגוף אנו מרגישים את הסיטואציה

2. מה גרם לתחושה הזו? (מקרה ספציפי עם אחות או משהו אחר)

3. מה הרגש העמוק שיש לי מכך? יש כמה רגשות בסיס שבדר"כ התשובה היא אחד מהם: חוסר אונים | לא שווה | לא רואים אותי | לא אהובה | תחושת כישלון

4. להרגיש את הרגש הזה – לנשום כמה נשימות עמוקות למקום המכווץ בגוף או בכלל לגוף – ולנשוף לאט. להרפות ולהרגיש בגוף את הרגש העמוק שאותו זיהינו. ולתת לו לגיטימציה – תסבירי לעצמך שאת צודקת בתחושה – כי אפחד לא אוהב לא שווה. אחרי כמה נשימות והתבוננות בדר"כ מרגישים תחושת קלה, כמו אחרי בכי. בשלב הזה דברי לעצמך כמו שהיית מדברת לחברה טובה שמתמודדת עם קושי דומה לשלך. תביני את עצמך כמה קשה להרגיש את מה שאת מרגישה… זה הופך אותך להיות המטפלת של עצמך – ומביא הרבה הקלה

5. פנקי עצמך בפינוק פיזי על התרגיל מודעות שעשית – כי זה לגמרי לא מובן מאליו: פינוק משחרר כמו שוקולד / קפה משהו אחר אבל לא צפייה בסרט או בריחה לקריאה: משהו שייתן לך טעם של עוד לתרגילים נוספים

6. חשוב לעשות את התרגיל בלי סטופר – בהתחלה זה יכול לקחת 10 דק – ובהמשך אפילו דקה או קצת יותר – עד שמגיעים להקלה ולרגיעה מסויימת

עוד 4 נקודות קטנות לקראת סיום – מרגישה שהארכתי די:

נקודה ראשונה:

לא דיברת על זה אבל אני מאמינה שזה מעסיק אותך: "שידוכים" בטח גם שם נושא הביטחון העצמי מהווה אישיו אם זה ביציאה לפגישות ואם זה ברצון ובביטחון להקים בית. תחשבי שלו בשביל זה שווה לך להשקיע ולעבוד על הביטחון העצמי שלך. בשביל שתרגישי ראויה לקבל את מה שמגיע לבחורה עם כ"כ הרבה מעלות כמוך!

נקודה שניה:

השתדלות בעבודה. מציעה לך לנסות בכל יום להקדיש פרק זמן למציאת עבודה: אם זה בשליחת קורות חיים למקומות רלוונטיים, אם בבירור מול גורמים אופציונאליים וכו – השתדלי לא להישאב להרגל של להיות בבית ולהעביר את הזמן בבטלה.

אני יודעת שאולי קשה לך ללכת לראיונות. אך אם תעשי עבודה ב2 מישורים של העלאת הערך העצמי (שאם תיצמדי לנקודות הללו – תופתעי כמה מהר הערך שלך יכול לעלות) ולמישור של למצוא לעבודה. הרי לא מהיום למחר כותבים קו"ח. לא מהיום למחר קוראים לך לראיון. מפה לשם אני רוצה לאחל לך ולקוות שעד שיראו לך לראיון כבר תרגישי יותר בטוחה להגיע אליו

נקודה שלישית:

אני יודעת שהמסך מפתה. עדיין. אני מאמינה בך ובטוחה שאת יכולה למצוא אילו גדרים לשים לך: גם מבחינת תכנים וגם מבחינת זמנים. בהצלחה!

ונקודה רביעית אחרונה חביבה והכי הכי חשובה:

תפילה אישית, במילים שלך לבורא עולם: עוד לפני המעשים, ובלי קשר ל 3 תפילות ביום – שיח בזמן אישי עם בורא עולם שאת מספרת לו במילים שלך מה כואב לך, ומה קשה לך, מה היית רוצה שישתנה ושאת מבקשת את עזרתו. ממליצים לשבת כל יום לשיחה פרטית עם ה' – זה משפיע לטובה בכל רובד של החיים – הלוואי שתצליחי לדבר עם ה' ולהרגיש את השלווה והרגיעה שמגיעה הרבה פעמים אחרי שיחה כזו

מאחלת לך אהובה את כל הטוב שבעולם. מאחלת לך להרגיש עד כמה את מיוחדת, יצירת כפיו של רבש"ע בעצמו שמאמין בך ומחזיר בך יום יום את נשמתך

באיחולי הצלחה וברכה

רותי