שלום וברכה שואל יקר!

ראשית, שמחתי לשמוע על ההרמוניה הקיימת ביחסיכם עם אביכם, למרות היותם של ההורים גרושים. דבר זה אינו מובן מאליו, ובמשפחות רבות המצב שונה לחלוטין. גירושין בין ההורים הנם מצב רגשי-אמוציונלי שאנשים מתקשים לעיתים להכיל, מה שגורם לכך שהקשר מסתיים שלא בטוב ומאבקים שונים ממשיכים ללוות את המשפחה עוד שנים ארוכות. למותר לציין כי במאבקים אלו כולם מפסידים, ההורים והילדים כאחד, ולכן הם בדרך כלל מיותרים וחסרי תוחלת. העובדה שאביכם בחר לעצמו דרך אמונית וזוגית שונה ואף על פי כן אתם אתו בקשר חזק (ואף הגדרת תחושות של אהבה כלפיו), מראים על יכולותיכם המשמעותיות להיות משפחה בעלת כוח נפשי חזק, תומכת ומכילה גם במצבים שאינם פשוטים.

חייהם של בני זוג לאחר גירושיהם, הופכים להיות מורכבים מכמה סיבות. מעבר למעמד השונה הנכפה עליהם בקהילה, מעמד שבהרבה קהילות נחשב ללא-מחמיא, הרי שהם גם מוצאים עצמם לבד, פעמים רבות מנותקים מהנפשות שהיוו עד לאחרונה את משפחתם הקרובה, ואשר בם לעיתים השקיעו חלק גדול מחייהם. לנשים ישנם קשיים משלהן ואינני בא להמעיט מעוצמתם, אך ישנו קושי שהוא ייחודי בדרך כלל לגברים גרושים. מרביתם מוצאים עצמם מנותקים מילדיהם, באופן מלא או למחצה לשליש ולרביע, והדבר קשה מנשוא בעבורם. על אף התדמית הקשוחה של גברים, מה שמן הסתם היווה אחד הגורמים לפסיקה הכמעט-גורפת שילדים להורים גרושים ממשיכים לגור עם האישה, הרי שרבים מהם רגישים בתוך-תוכם, והניתוק הנכפה עליהם מפרי זרעם קשה להם מאד, גם אם אין הם מראים זאת כלפי חוץ.

בנקודה זו, ישנן אסטרטגיות התמודדות שונות שהגברים מאמצים לעצמם. יש כאלו הנכנסים למאבק חסר תוחלת בגרושותיהם או אף בילדיהם, מאבק ממנו כאמור כולם מפסידים ובוודאי שלא משיגים בכך כלום. אחרים נוקטים גישה הפוכה, ומנסים בכל דרך לשמור על יחסים טובים עם הגרושה ולפצות את הילדים בחום, אהבה והשקעה על המצב שנוצר. דרך נתינה זו, מצליחים אותם גברים להתגבר רגשית על הריחוק מהמשפחה, ובסופו של דבר זו אסטרטגיית התמודדות חיובית.

אך גם דברים טובים כשאנו נוקטים בהם יתר על המידה, הופכים למטרידים ומציקים. כך למשל, גבר שלא ידע גבולות וירעיף יתר חום ואהבה על ילדיו עד כדי חנק, עלול להשיג את התוצאה ההפוכה ולהרחיקם מעליו. גם כאן כמו בהתנהגויות בין-אישיות אחרות, יש לדעת לעשות את הדברים במידה כדי להשיג את התוצאה הנדרשת.

וכאן אגיע לסיפור של אביך:

קל לראות ולהבין את המצוקה שאביך היה בה עם גירושיו. גם אם זו לא באה לידי ביטוי בסממנים חיצוניים, הרי שסביר שריחוקו ממשפחתו לשעבר, גבה ממנו מחירים רגשיים לא מועטים. יתכן שגם האימוץ של אורח חיים חדש, חרדי יותר, הוא חלק מאסטרטגיית ההתמודדות שלו עם עצמו בשל השבר בו הוא היה נתון (מבלי לשפוט כמובן את המהלך ונכונותו, רק מנסה לומר מדוע זה קרה). סביר להניח שגם נישואיו בשנית אשר יצרו לו משפחה חדשה, לא פיצו על קושי המרחק מילדיו בהם השקיע חלקים גדולים מחייו עד לגירושין.

וכאן יכולות להיות כמה אפשרויות:

יתכן שאביך ניסה לנקוט באסטרטגיית ההתקרבות לילדים, אך ההתקרבות הפכה אט אט לתלות ואף להתקרבנות. הוא מנסה להראות קירבה וחיבה, אך עושה זאת בצורה חונקת ומתישה ההופכת לעול על הילדים, בפרט המבוגרים שבהם. אם אופציה זו נכונה, הרי שאביך לא מודע לכך שהוא "עובר את הגבול" של החיבה והאהבה, ומשוכנע שהוא מנסה להשיג קרבתם של ילדיו באופנים הנראים בעיניו נכונים. חשיפת החולשות שאתם רואים כהתקרבנות, נדמית בעיניו לכנות ופתיחות. הרצון שתעזרו לו שנתפס בעיניכם כמציק ומטריד, נראה לו כאופציה לקבל עוד כמה "שעות איכות" אתכם, דבר שחסר לו מאד. במצב כזה, הרי שהפתרון יכול להיות בדמות שיחה אחד על אחד עם אביך (שלך או של מישהו מהאחים שקרוב אליו), שם מתוך כבוד ואהבה תסביר לו את נקודת המבט שלך על המצב, והוא מיד יבין כי מטרתו אינה להציק אלא להשיג קירבה. הסבר המגיע מתוך הערכה מתיישב על הלב גם אם יש בו תוכחה מרומזת, ושיחה כזו עשויה לשפר את המצב. הוא יבין, יפנים, ויחזור לתת חום ואהבה לילדיו בדרכים אחרות וללא תלותיות ואובססיה.

אך יתכן מצב נוסף, שבו אביך הוא תלותי ואובססיבי ביסודו, ומצב הגירושין שערער אותו רגשית רק הגביר תופעה זו. אם אופציה זו נכונה, הרי ששיחה אתו לא רק שלא יכולה לעזור אלא אף עשויה להזיק. אם זה נכון, אביך מודע למעשיו המציקים אך לא יכול להיגמל מהם. הוא מרגיש כי הוא חייב את הקשר התלותי כדי לשמור את הראש מעל למים ולשרוד רגשית, והצפה של העניין מולו רק עלולה להביא להעכרת האווירה ולסכסוכים מיותרים במשפחתכם האוהבת. הדרך הנכונה במצב זה יכולה להיות הפניתו של האב דרך גוף שלישי לטיפול, מבלי שיידע שאתם עומדים מאחורי העניין ומה הרקע לכך. אם יבין שזה בגלל שאתם חווים אותו כמציק, הוא עלול להגיב לכך בתסכול רב, וזו לא המטרה. אפשר לעשות זאת דרך בת זוגו הנוכחית או דרך מישהו שאינו מהמשפחה אשר יש לו השפעה עליו. חשוב שתבינו שאם אכן זה המצב, הרי שהתלותיות אינה תלויה בכם או בהתנהגותכם, אלא היא משהו שלו שהתפרץ באמצעות הקשרים אתכם. חשוב שתפנימו שאתם לא צד בעניין וכי עליו מוטלת המשימה לטפל בעצמו כדי שהמצב ישתפר.

נכון לעכשיו, מהפרטים שסיפרת על המשפחה, קשה לדעת איזו אופציה היא הנכונה. הדבר תלוי במועד בו התפרצה תלותיות זו, האם היא באה לידי ביטוי בתחומים נוספים בחייו של אביך, האם לפני הגירושין גם כן הייתה קיימת תלותיות זו, ועוד שאלות שמענה עליהם יכול לתת תמונה מקיפה יותר. מציע לך לנסות לרדת לשורשי התנהגות זו ולהבין את מניעיה. דרך ידע על משכה ומקורה, תוכל לעמוד על המקור ממנו היא נובעת וכך גם ייקל עליך לנתב את המצב לאפיקים הנכונים. אהבת אב וקשר משפחתי הם דבר חשוב, אל תוותר עליהם! תנסה רק להבין את שורש הבעיה ולנתב את המצב לאפיקים הרצויים דרך פעולה נכונה המתאימה לשורשי הבעיה.

מאחל לך הצלחה רבה, ומוזמן כמובן לשוב ולהתייעץ ככל שתראה צורך בכך.

חנוכה שמח

דניאל

[email protected]