שואלת יקרה מאוד

אני קורא את הכאב האיום שלך, מאמין שאת נחשפת לחלק מהזוועות האיומות שאירעו בשמחת תורה. החג שהפך ליום אבל והרג. אכן, המראות קשים ומחרידים. מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה את חללי עמי יומם ולילה. אוי לנו שראינו בעינינו מראות שכאלו. אוי לנו שפסוקי איכה המחרידים הפכו למציאות מוחשית. גדול כים שברנו מי ירפא לנו.

אני עוצם רגע את העיניים וחוזר אחורה בזמן. לזמן שבו ארע תרחיש גרוע יותר. כל בתי הכנסיות נחרבים על המתפללים שבהם. כל הרבנים והאדמו"רים נלקחים בשבי המחבלים. הארץ כולה זרועה בדם יהודים. מה היינו חושבים לעצמנו באותה תקופה? הבורא עזב אותנו. הוא כועס עלינו. אין בכוחו להגן עלינו. עם ישראל נגמר ונעלם.

אז אגלה לך סוד. היה מישהו שחשב ככה. המן הרשע. המדרש (אסתר רבה פרשה ז סימן יג) מספר: "היה המן הרשע מטריד על אחשורוש על פתגמא דנא כל שעתא ושעתא ומייעצו עצות רעות על ישראל, אמר לו אחשורוש הואיל וכך נמלך בחכמים ובחרטומים מיד שלח וקבץ את כל חכמי אומות העולם באו כולן לפניו אמר להם אחשורוש רצונכם שנאבד אומה זו מן העולם, אמרו לו כולן בבת אחת מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, ורוצה להשליך בדבר זה שאם אתה מאבד ישראל מן העולם, אין העולם מתקיים אלא בשביל התורה שניתנה להם לישראל, וכו', ולא עוד אלא שכל הגויים נקראו נכרים לפני הקדוש ברוך הוא, וישראל נקראים קרובים וכו', ולא עוד אלא שנקראו בנים, וכו', והקב"ה נקרא קרוב לישראל וכו', ואין אומה קרובה להקב"ה אלא ישראל, וכו', ואדם שרוצה לשלוח יד בקרוביו ובבניו של הקדוש ברוך הוא איך ימלט, לפי שהוא שליט בעליונים ותחתונים ונפש כל חי בידו להגביה ולהשפיל, להמית ולהחיות, לך התבונן במלכים הראשונים שעברו על שפשטו ידיהם בישראל מה עלתה בהם כמו פרעה וסנחריב, מיד אמר לון המן, אלוה שטבע פרעה בים ועשה לישראל נסים וגבורות ששמעתם כבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נבוכדנצר והחריב ביתו, ושרף את היכלו, והגלה את ישראל ופזרן בין האומות, והיכן כחו וגבורתו שכבר הזקין, שנאמר (תהלים צד) ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב, כיון שאמר להם כן כענין הזה, מיד קבלו דבריו והסכימה דעתם לכלות את ישראל".

המן לכאורה צודק, לא כך? בית המקדש נחרב! המקום הקדוש ביותר! כל הרבנים והחכמים גלו על ידי מלך בבל בגלות החרש והמסגר. בארץ נשארו רק חקלאים וייננים, כפריים ואיכרים. נו. אז מה היתה הטעות של המן? הוא לא צודק?

הטעות שלו נבעה מעובדה אחת חשובה ויסודית שחמקה מעיניו.

אבא תמיד נשאר אבא. גם אם הוא כועס, גם אם הוא מעניש – זה ענין של חשבון פנימי שלו עם הבן שלו.

אבל ביום שמישהו יציק לבן שלו, או מישהו ינסה להרע לו מעבר לתוכנית המקורית האלוקית – האבא יתערב ובכל העוצמה.

זה המסר של חג הפורים – החג שבא מתוך החשיכה האיומה ביותר שהיתה לעם ישראל.

מה שהיה בשמחת תורה הוא מאורע איום ונורא. בכל קנה מידה. אין לנו כלים לתפוס את גודל הזוועה. אבל אנחנו נשארנו הבנים של הבורא. אבא לפעמים מעניש ובחומרה, אבל מי שינסה לפגוע בנו מעבר לתוכנית האלוקית לא יצליח!! עם ישראל חי לעולמי עד!!

צרות רבות עברנו, אבל גם רגעי שמחה רבים. לא שייך להתעלם מגודל הנס התמידי שאנחנו נמצאים בו. בואי ונחשוב רגע. אלף ומשהו מחבלים עשו כזה טבח איום. בוא נשאל בשקט את עצמנו [שהם לא ישמעו..] "כמה ערבים מקיפים אותנו? מאות מיליונים!!". הקיום שלנו – "הווילה בג'ונגל" – כל כך שברירי ותלוי על בלימה. אין בעל הנס מכיר בניסו. עכשיו שראינו בעינינו מה רגע אחד של פרעות ברברית יכול לחולל לנו, נדע להעריך יותר את מה שנראה לנו מובן מאליו. הנס הזה של קיבוץ הגלויות ושל ארץ ישראל הניצבת לה בדד בין ים גועש של שונאים ואויבים ומצליחה לנהל חיים תוססים ושמחים, אינו דבר המובן מאליו!!

ההיסטוריה הארוכה של עמנו התנהלה במין ציר מעגלי הנע בין רגעי שמחה לרגעי תוגה. אסור לנו להסיק מסקנות בגלל תקופת שפל. הבה וניזכר בימי השמחה הרבים שאינם טבעיים כלל וכלל, ונפנים לעצמנו – יש מנהיג לבירה. יש לנו אב בשמים ואנחנו בניו.

יהי רצון שנזכה לחוות את קרבת ה' אלינו מתוך שמחה ועליצות, ולא בנסיבות אחרות.

בנחמת ירושלים ננוחם.

בניהו.