The Butterfly Button
רגשות אשמה על כך שציערתי את הורי

שאלה מקטגוריה:

יש לי רגשות חרטה על כך שבנערותי ציערתי אב ואם.
בעשרים השנים האחרונות הנני מכבדם בכל מאודי ובכל נפשי.
ביקשתי סליחה אך עדיין אינני שקט.
איך אתגבר על רגשות האשם ?

תשובה:

שואל יקר

מאוד נוגע ללב אחרי כל כך הרבה שנים עדיין המצפון שלך לא שקט. אני מבין מתוך הדברים הקצרים שאתה נושא משא כבד במשך שנים רבות. אני מקווה מאוד שתמצא אדם שיכול להקל מעליך את המשא מתוך שיחה מלב אל לב.

קצת קשה להסביר בכתב על רגשות אשמה שאין לי מושג מה האשמה מהם הרגשות ומי מרגיש אותם ועוד הרבה שאלות.

אנסה להסביר כאן איך להשתחרר מרגשות אשמה באופן כוללני, בעיקר להבין את המקום שלנו את האחריות שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו ומה לא בתחום של האחריות שלנו בכמה חלקים.

רק אקדים תיאור קצר.

רגשות אשמה הן תכונות בנפש שבאות לאותת לנו שמשהו לא בסדר, משהו לא תקין בהתנהגות שלנו כדי שנדע לא לחזור על כך שוב.

דומה להרגשת כאב שהיא בעצם באה להזהיר את הגוף מסכנה כך הרגש בא להזהיר את הנשמה מסכנה של נפילה.

אבל אם יהיה לנו כאב בלי שום סכנה זה דבר שצריך לטפל בו, כי הוא רק מפריע ולא עוזר לנו, כך גם רגשות אשמה כאשר אין לנו מה לעשות בנידון צריך לטפל בהם לנקות אותם ולנסות לצאת מהם. מתוך הדברים שלך נראה שהם עשו עבודה טובה בעבר, הם עזרו לך להגיע לכיבוד הורים ברמה גבוהה, אבל עכשיו אחרי שהם עשו את שלהם הגיע הזמן להשתחרר מהם, וגם להגיע לכיבוד הורים מתוך רצון ושמחה ולא מתוך רגשות אשמה.

ישנם כמה סוגים של רגשות אשמה שונים וההתמודדות איתם שונה, ננסה לתאר אותם קצת ואיך מתמודדים איתם בהצלחה. אני מקווה שתוכל להזדהות עם אחת מהדרכים.

חלק ראשון – אמונה

רגשות אשמה מתוך אחריות.

נכון שיש לנו אחריות מלאה על המעשים שלנו, ועל התוצאות שלהם. אבל חשוב מאוד לדעת שני דברים. אחד שבעצם הקב"ה לא הפקיד את כל העולם באחריותנו אלא הוא יודע להמשיך ולנהל את העולם למרות כל הטעויות האפשריות וכל העברות הכי חמורות שיכולות להיות, הוא יודע להסתדר עם כל מה שיעשו בעולם ולהוביל אותו אל תכליתו, כך אפשר לעבור לדבר השני:

האחריות שלנו היא מוגבלת רק למה שאנחנו יכולים לעשות. מה שכבר אי אפשר לתקן יותר זה כבר לא בתחום של האחריות שלנו, מה שכבר נעשה האחריות היחידה שלנו היא או לתקן אם זה אפשרי ולחזור בתשובה ולא יותר. לכן אין טעם לקחת אחריות על מה שנעה בעולם מעבר למה שאנחנו מסוגלים לשנות ולתקן.

אין אשמה לדבר שכבר נעשה וכבר חזרנו עליו בתשובה, מזה נובעת השמחה הגדולה במוצאי יום כיפור אחרי ימי התשובה.

חלק שני – אנחנו לא מושלמים

רגשות אשמה מתוך רצון להיות מושלם.

כל אדם בנוי ממעלות ייחודיות לו אבל יחד עם זה אנחנו נאלצים להסכים שיש לכל אחד מאיתנו גם חסרונות ובדרך כלל הם גם חסרונות שהם ייחודיים לנו…

החיים שלנו יכולים להיות מושלמים גם עם כל החסרונות שלנו, בתנאי אחד והוא שנכיר בהם נדע על קיומם ונדע לחיות איתם בשלום. נדע איך להתקדם עם המעלות שלנו ואיך להתמודד עם החסרונות כמה שאנחנו יכולים.

אבל יש כאן עוד דבר מדהים חלק מהסיפור של ההצלחה הוא מלווה בכישלונות, כמו במלחמה אין רק ניצחונות בלי הפסדים, כל ניצחון בנוי מכמה כישלונות קודמים. כך אפשר לראות לפעמים את הכישלונות שלנו כחלק בלתי נפרד מההצלחה. על כך אמרו חז"ל אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. הכשלון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה.

לכן יכול להיות ובמיוחד במקרה שלך איך שהוא נשמע שהכישלון בכיבוד הורים הוביל אותך להצלחה מיוחדת בכיבוד הורים. כמה שזה נשמע אבסורדי אבל תוכל לקחת את הכשלון כהצלחה.

חלק שלישי – חיבור פנימי

רגשות אשמה הבאים מתוך מאבק פנימי.

כל אחד מאיתנו הוא מורכב מנשמה וגוף כך מבאר הרמח"ל, ההתמודדות שלנו עם נשמה וגוף לא אמורה להיות במלחמה ומאבקים אלא אדרבה ליצור חיבור של נשמה וגוף. למשל אדם שיש לו מלחמה כל יום האם לקום להתפלל או סתם אם לקום ולתפקד, הוא איבד את החיבור. מי שיש לו סדר יום קבוע ומסודר בלי מאבקים קבועים הוא הצליח ליצור חיבור. מה זה קשור לכאן? כי אם יש חיבור פנימי אזי יש פחות רגשות אשמה. החיבור הוא בנוי על הכרת המעלות והחסרונות שלנו לדעת איך לחיות איתם בשלום.

כל תהליך של חיבור פנימי אפילו הקטן ביותר הוא גם גורם לפחות רגשות אשם. לדעת לחייך אל הכישלונות שלנו ולחיות איתם בשלום מתוך חיבור.

חלק רביעי – משקעים

רגשות אשמה מחוויות העבר

לפעמים ילד בגיל צעיר לא חווה מספיק אימון, הוא מרגיש פחד וכל דבר שהוא עושה אולי זה מספיק טוב. לפעמים חוויות כאלו או אחרות יכולות להשפיע על הרגשת האימון שלו בעצמו ומכך זה באים רגשות האשמה. זה עניין רציני. אבל בכל אופן מה שנוגע לכאן אולי זה יכול להוריד קצת מרגשות האשמה כי בעצם אולי אני לא אשם במה שאני מרגיש אשם…

חלק חמישי ואחרון – מחשבות חוזרות

לפעמים הכל מובן ויכול להיות שאתה כבר מודע לכל מה שכתבתי אם למרות זאת צפים רגשות אשמה בכח זה יכול להראות על מחשבות שאינן בשליטה. גם זה נושא קצת מורכב. אבל הרעיון הוא פשוט. המוח שלנו לא חושב מעצמו אלא אנחנו יכולים להוביל את המוח מה הוא יחשוב. אני לא מתכוון לשלוט על המוח אלא הרבה יותר פשוט, כמו מי ששקוע בספר הוא לא שומע כלום מסביב כי הוא לא רוצה לשמוע הוא רוצה רק את הספר. כך הדרך לכוון את המחשבות לא בצורה של מלחמה אלא רק להבין על מה אני רוצה לחשוב.

לדוגמא אם ננסה לא לחשוב על פיל רוב הסיכויים שנחשוב עליו אבל אם ננסה להתרכז במשהו אחר מעניין לא נחשוב על פיל.

כך אי אפשר לברוח ממחשבות עם רצון לא לחשוב אבל עם רצון לחשוב על דבר אחר ועם מחשבות חיוביות אפשר בהחלט.

לסיכום גם אם מצאנו את עצמנו אשמים אולי אנחנו לא כל כך אשמים וגם אם כן אפשר למצוא את הדרך איך לחיות עם זה בשלום.

בהצלחה רבה

יוסי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן