שלום שואל יקר,

מתוך דברייך ניכרת כנותך ורצון פנימי לברר את אמתות הדרך בה אתה הולך.

הארכת מעט בניסוח השאלה ואני מעדיף ברשותך להתמקד בעיקר.

לפי הבנתי אתה שואל,

א. מדוע באמת יש צורך בכל התורה ולא מספיקים כללים עיקריים של עשיית טוב והליכה ביושר ובהומניות. [שאלה זו גורמת לך לחשוב שמא ה"תוספות" הן של משה].

ב. מהיכן אנו יודעים שמשה לא כתב דברים משלו ואמרם כביכול בשם ה'.

לשאלתך הראשונה,

חשוב מאוד להיות אנשים ישרים וכנים, טובים גומלי חסד וכו'. למי שמאמין שהבריאה נוצרה ללא כוונה ומטרה, קשה למצוא צורך או משמעות במה שמעבר לדאגה למקסימום נוחות ונעימות לנבראים. לכן התפיסה הזו שדברים אלו הם עיקר הטוב, תופסת מקום נרחב בתרבות המערבית חילונית.

גם על פי התורה חלק נכבד מהטוב שאנו יכולים לפעול, תלוי בהתנהלות נכונה וטובה בין אדם לחברו. גם התבוננות במה שציווה ה' לאנושות בכללה [שבע מצוות בני נוח] מראה שזהו עיקר היעוד של שאר האנושות. ועם זאת, אנו מבינים שבשביל להיות נחמדים, בשביל שלאנשים יהיו חיים נעימים, לא בוראים עולם ולא יוצרים מציאות. ובפרט שידוע לנו ש"נמנו וגמרו – נוח לו לאדם שלא נברא משנברא".

התורה ופרטי המצוות מכוונים כ"תכנית הכשרה" לנו, לישראל. הם נועדו לאפשר לנו לצמוח, לתקן ולהגיע לרמות גבוהות אליהן לא יכולנו להגיע ללא המסלול כאן על פני האדמה והאינטראקציה עם עולם החומר. בצדק הזכרת את דברי חז"ל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו'". התורה כאן בכדי שנזכה ובכדי שנזדכך. בכדי שנצא מהעולם הרבה יותר ממה שנכנסו אליו. בשביל זה יש לנו מצוות שפוגשות ומלוות אותנו בכל שלבי החיים, בכל חלקי היום ובכל רבדי הנפש.

ונקודה נוספת. גם עשיית טוב והתנהלות נכונה בין אדם לחברו אינה דבר פשוט. לא לחינם הגדיר הלל הזקן את כל התורה כ"פירוש" ל"דעלך סני, לחברך לא תעביד". הליכה בדרך התורה היא הכשרה עמוקה להעברת מעשי האדם מפעולות אגוצנטריות, למודעות של טוב ונכון. ככל שאדם לומד לעשות מעשיו "לשם שמים" כך יכול הוא, גם באינטראקציות עם הסובבים, לפעול ביושר ובטוב.

כמה נעים לסכם את מצוות ה' בדבריו של מיכה "וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ".

לשאלתך השנייה [ברשותך, אעתיק את עיקרי התשובה ממה שעניתי לשואלת ששאלה שאלה דומה לא מזמן],

התשובה הפשוטה כתובה בעצם בתורה, ממש לפני מתן תורה.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם…". [שמות י"ט, ט]

הרי ברור שהעם לא יעמדו ארבעים יום וארבעים לילה לקבל את כל פרטי התורה מהבורא. ה' מתגלה לכולם ומלמדם את עשרת הדברות ויש צורך במישהו שיעביר לעם את כל הפרטים.

כשה' נגלה לעיני כל העם ומדבר עם משה בפניהם, זו הוכחה ברורה לעם שה' סומך על משה ומשתמש בו כשליח להעביר את שאר דבריו.

בפועל, אפילו את עשרת הדברות היה קשה לנו לשמוע מפי ה', ולאחר שתי הדברות הראשונות ביקשנו ממשה שידבר הוא. "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת".

גם כשיש התגלות אלוקית, ברור לנו שזה רק בא להטמיע בנו את האמונה ואילו הפרטים יגיעו דרך שליח. כשה' מדבר עם משה בפני העם, אין צורך בהוכחה נוספת לאמון שניתן בו.

למרות שלדעתי תשובה זו מספיקה לחלוטין ועונה לשאלתך, אני רוצה להוסיף משהו.

הרבית להזכיר "הוכחות" שונות לאמיתות התורה ולחכמת חז"ל. ברור שהתבוננות בדברים האלו מפליאה ויש בהם משהו משכנע. עם זאת לדעתי ה"הוכחות" האלו רחוקות מעומק האמונה לה ניתן לזכות. על חכמת סוד העיבור שהיה לחז"ל דרשו חכמנו את הפסוק "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָֽעַמִּים". אלו שכנועים גדולים ל"עמים", לאלו שממש רחוקים. לנו נתן ה' משהו הרבה יותר עמוק.

בחיים בכלל יש לנו צורך ב"אמונה". אם אני עולה לאוטובוס, אני מאמין שהוא אכן ייסע ליעד שכתוב, שהנהג באמת יודע לנהוג ושהאנשים סביבי אינם מחבלים. אני אפילו משלם לנהג למרות שעוד לא הגעתי ליעד… זו אמונה מינימלית שנצרכת עבור חיים סבירים בין בני אדם. אם אנסה להגיע לרמה של וודאות, חיי יהיו קשים מנשוא [תחשוב על זה]. היכולת לרקום קשרים עם אנשים אחרים תלויה הרבה במידת האמון שלי בהם וככל שהקשר עמוק יותר הוא מצריך רמת אמון גבוהה יותר.

בחיים האמונים, בקשר שלנו עם ה', זה הרבה מעבר לכך. ה' ברא עולם בו הדברים אינם חד משמעיים. הוא יכול היה לכתוב לנו כל יום בשמים "ה' הוא האלוקים", להתגלות אלנו כל יום כמו בסיני. אבל לא זו המטרה.

הזכות שניתנה לנו היא להיות בוחרים, לבחור בטוב למרות שייתכנו בלבנו ספקות. היופי באמונה מתבטא כשיש לנו מה להפסיד ובכל זאת מאמינים – "לכתך אחריי במדבר, בארץ לא זרועה". אז אולי באמת חלק מהיופי בקיום התורה מגיע מכך שגם אז היה צריך אמונה, והאמון במשה שהדברים מדויקים הוא חלק מההתמסרות היפה הזו.

מברך אותך לגלות את עומק האמונה שבלבך, לחוש את היופי הנסתר הזה ולשמוח בדרכך.

מנחם ס.