The Butterfly Button
לקחו לנו את השם שרצינו

שאלה מקטגוריה:

שלום רב!
אני נשואה באושר כבר שנתיים
לפני כשנה אחיו של בעלי התחתן עם מישהי  והיא ילדה השבוע ב"ה בן ראשון.
במהלך ההריון דיברנו על שמות וכ3 שבועות לפני הלידה דיברנו על זה שוב .
אציין שאני בעלי יחד מגיל 17 ככה שרקמנו חלומות יחד, החלום שלי היה לקרוא לילד שיהיה לנו בעז"ה בעתו ובזמנו בשם מסויים, ובאותה שבת שיתפתי את זה בין הגיסות שלי וגם זו שהיתה בהריון היתה נוכחת ואמרתי שזה שם מאוד יפה וכשיהיה לי בן ככה אקרא לו כי הוא מסמל חשיבות גדולה בשבילי וגם על שם סבי.
רגע הברית הגיע וכשהגיע הרגע לומר איך קוראים לילד קראו לו בשם שלי . וגיסתי ידעה בוודאות שזה שם שאני רציתי בגלל ששיתפתי. אני ובעלי הרגשנו פגועים מאוד ואני מלווה עד עכשיו בתחושה כואבת ומצערת . זה שם שאני חושבת עליו כבר שנתיים ופשוט היא לקחה אותו .
חשוב לי להגיד שלא אמרתי לה כלום ולא הגבתי .. אשמח לדעת מה ניתן לעשות במצב כזה שאני מרגישה מעין בגידה ולקיחה של דבר ששיתפתי ובא לרעתי .
תודה רבה!

תשובה:

שלום לך אשה יקרה.

התלבטתי מאד איך לפתוח את התשובה, באיזו פניה להתחיל?

שלום לך גיסה יקרה, אופס למה לדרוך על הנקודה הכואבת.

אז ראשית שלום לך יקרה.

קראתי את מכתבך התמציתי שבשורות קצרות סיפר על כאב והחמצה, על תחושה של בגידה ואולי אפילו חוסר נאמנות.

אלו רגשות לא קלים שמביאים אותך להתכנסות פנימה וללב מכווץ בכאב.

את מדוכדכת, ממורמרת ואולי אפילו כועסת על עצמך- בשביל מה דיברתי?

למה אני לא שותקת?

למה לא שמרתי בסוד את השם?

יתכן שעלו במחשבתך גם דמויות קרובות שיודעות לשמור סוד ולמעט בדבור ואת ממש התקנאת בהם, הלוואי והייתי כמותן מחושבת ולא מפטפטת…

לפעמים במקום להפנות את הכעס החוצה אנחנו מפנים אותו כלפינו וזה מתסכל עוד יותר…

אז את נמצאת בצומת רגישה כי הכעס הזה גם כלפי עצמי, וגם כלפי גיסתי הוא הרסני- יש לו מחיר של פילוג והרחקה וזה ממש לא מה שאת רוצה.

ראשית. הרשי לי לשבח אותך ולהצדיע לך על שלא הגבת ישר. אלא עצרת ובדקת מהי התגובה המתאימה.

את גדולה וחזקה.

יש בעצירה הזו המון כח ושליטה.

אשרייך.

אז מה עכשיו? לשתוק ולבלוע?

זה לא אופציה שמתאימה לכולם.

רובנו רוצים לעבד את החוויה הכואבת.

ראשית דברי עליה עם בעלך עם חברה טובה או כל נפש קרובה.

דברי על האכזבה, על התחושה שמשהו נגנב לך, שהאמון שנתת נפגע. אמרי למקשיב לך שאת לא רוצה עצות… את רק רוצה שיביו את הכאב שלך.

ורק אחרי שתרגישי שהשק הפנימי שלך קצת התרוקן, פחות שורף.עברי לשלב הבא-

גשי לגיסתך וספרי לה באותנטיות שאת מאד הופתעת מהשם, שזה גרם לך להרגיש שלקחו לך חתיכה מהחלום שלך. אמרי את זה ברגש מתאים, כלומר בכאב אבל לא בכעס או תוקפנות.

תני לה מקום להגיב.

יתכן והיא תתנצל, יתכן והיא תסביר לך שחשבה על זה קודם.

יכול להיות שתסביר לך שאת תוכלי גם לתת אותו שם….

ואולי היא תפגע ותתקיף.

אל תבהלי ואל תגררי.

אמרי לה שאת מאד רוצה להיות אתה בקשר כנה וקרוב . ספרי לה כמה חשוב לך הקשר המשפחתי ודווקא לכן את לא רוצה שיעמוד משהו בינכן.

והכיני בלבך הרבה חמלה בשבילה.

הרבה הרבה…

כמו שהיית את רוצה לקבל מהסביבה אם חלילה תטעי ותרצי שיסלחו לך.

ואל תשכחי שהיא יולדת והיא מאד רגישה.

כך שאם תוכלי לדחות את השיחה לעוד חודש יותר טוב.

רק הידיעה שאת עוד מתכננת לדבר איתה בכנות תתן לך כח לחכות.

בהצלחה.

מעריכה את שקול הדעת שלך והמודעות הכנה.

אסתי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

התמודדות עם ילד מאתגר
משיב/ה:דב|
יישר כוח על הפלטפורמה המאפשרת לשלוח שאלות חיוניות באנונימיות ולקבל תשובות מותאמות אישית. יישר כוח על הזמן והסבלנות לקרוא, לענות ולהתייחס. לרדת לפרטים הקטנים ולייעץ. מה עושים עם ילד שעוד לא בן 12 והוא כבר מסובב אותנו על האצבע הקטנה. הוא מנהל את הבית. אם משהו לא מוצא חן בעיניו...
אלה החיים שלי?
קודם כל תודה על האתר הנפלא ועל עבודת הקודש. התלבטתי אם לחלק את מה שאני רוצה לכתוב לכמה שאלות, אבל אז החלטתי שכל המכלול הזה זה המחשבות שלי כרגע, ואני אפילו לא יודעת מה אני מצפה לשמוע, כבר עזר לי עצם הלפרוק את זה בכתב, ברצף בלי כלכך קשר בין...
מפחדת מהרגע שסבתא שלי כבר לא תהיה פה בעולם
אני ילדה של סבתות, תמיד הייתי הילדה שקשורה לסבתות  שלי אוהבת להיות איתם לעזור להקשיב לספר להתייעץ בה זכיתי בסבות וסבתות מדהימים וגם סבתא רבה אחת שלצערי כבר נפטרה לפני 3 שנים הפטיר שלה החדירה בי את ההבנה שהם לא יהיו כאן לעולם לצערי סבא וסבתא שלי מצד אחד הם...
לא מחכה ללדת את התינוק שלי
היי, אני בת 21 נשואה  שנה ובהיריון מתקדם, אני מתכוננת לקראת לידה, ואני חוששת, כשנכנסתי להריון התרגשתי קצת, אבל לא מידי, כי לא הייתי מידי להוטה להכנס, יותר רציתי כי חברות שלי היו בהריון, במהלך ההיריון היו לי המון מחשבות של – למה אני צריכה את זה? למה זה טוב...
לא מבינה למה לי להיות אמא
תודה ענקית על האתר הזה. אני לא מבינה למה לי להיות אמא. אני רוצה להתחתן, רוצה שיהיה לי בעל אבל למה לי ללדת ילדים? אני לא טובה בזה, הילדים שלי יהיו מסכנים, ואני גם לא מצווה בזה- יש נשים שיעשו את זה הרבה יותר טוב ממני! ובכלל זה לא מרגיש...
אמא מזהירה אותי מאח שלי
יש לי משהו שמפריע לי אני יודעת ומודעת שעלול להיות פגיעות במשפחה בין אחים ואחיות ואמא שלי כל הזמן מסתכלת עלי ועל אח שלי ונגיד בפורים רקדנו ואז אחרי זה היא הגיעה עלי ואמרה לי הזזת את הגוף יותר מדי הוא ניסה לא להסתכל וככה בהרבה פעמים היא תגיעה ותגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן