שלום לך שואלת יקרה,

אני מרגישה את הכאב הגדול שלך. אמרו חז"ל: "או חברותא או מיתותא" ואני חושבת שהמשפט הזה משקף את הרגשות שאת חשה כעת.

חווית אבדן; אבדן של חברה, אבדן של אמון, אבדן של חדוות חיים. ויחד עם האבדן בא אבל.

יש מודל שנקרא: "מודל קובלר רוס" שמתאר את חמשת שלבי האבל:

הכחשה. כעס.מיקוח.דיכאון.קבלה.

את ההכחשה חווית כשניסית לדבר איתה ולשנות את דעתה.

את הכעס עברת כשהיא השפילה אותך (ואני מניחה שאת עוברת את זה כל פעם מחדש כשאת נזכרת בזה. אבל עם עבודה נכונה גם זה יעבור).

את המיקוח את חווה כשאת מדמיינת אותה באה לקבל ממך נחמה ואת "מחזירה" לה (גם להשיב לה טובה תחת רעה זה סוג של מיקוח בו את יוצאת כשידך על העליונה).

כעת, לדעתי את בשלב הדיכאון, שאחריו, בעזרת ה', בוא תבוא במלוא אורה ותפארתה: הקבלה.

אז מה עושים עם הדיכאון? מגדירים.

במילה הגדרה טמונה המילה 'גדר'; דיכאון הוא מפלצת איומה שמשתוללת ומפילה חללים בתוך הלב שלנו, את המפלצת הזו חייבים לתחום בכלוב, בגדר, אחת הצורות לשים לה, למפלצת, גדר זו הגדרה.

אני חושבת שהמון שנים הגדרת את עצמך דרך אותה חברה. עכשיו – את מחפשת להבין מי את בלעדיה, מה התחביבים שלך בלעדיה, איפה טמונה שמחת החיים שלך בלעדיה וכו' וכו'. את בעצם צריכה להתחיל להגדיר מחדש, בעצמך, המון המון דברים על עצמך, וזה לא קל בכלל כי אלה מקומות שאת לא מכירה, למרות שהם בלבך.

נוסחת פלאים אין לי, אבל אני מאד מאמינה שעם עבודה נכונה הקושי הזה יכול בעזרת ה' להפוך למשהו שמאד ייטיב איתך בעתיד, האישיות שלך תהיה בנויה יותר ותהיי אדם יותר יציב, חזק ובלתי תלוי. 'העבודה הנכונה' הזו יכולה לקרות גם בעזרת יעוץ עם גורם מקצועי, וגם עבודה שלך עם עצמך.

העבודה שלך עם עצמך מתחלקת לשני חלקים ששזורים זה בזה:

1. להתנתק מהגדרות העבר.
2. למצוא את הגדרות ההווה והעתיד.

שבי עם דף ועט (בראש אי אפשר לעשות את זה. זה חייב להיות כתוב!), ותתחילי לתת תשובות לעצמך:

• מה עושה אותך שמחה? (זכרי שאת מוכרחה להתנתק מהגדרות העבר ולכן תשובה כגון: "לשהות עם החברה ההיא" זו תשובה שגויה ולא מקדמת).
• מה התחביבים שלך? (גם פה, כמובן, אסור לאותה חברה להיכנס להגדרה)
• מה נותן לך כח וחיות? (ברור שגם כאן התשובה חייבת להיות מנותקת מהחברה ההיא)
• מהן ארבעת התכונות שאת מעריכה בעצמך? (שוב: בלעדיה).

ככל הנראה לא יהיה לך קל למצוא תשובות לארבעת השאלות הללו, אבל ברגע שבע"ה תצליחי לענות עליהן ולהגדיר אותן כמו שצריך; בחיוביות ועם הפנים קדימה, אני מאמינה שזה מאד יקדם את בואו של השלב האחרון: קבלה ושחרור.

אחרי שתגדירי זאת בכתב את מוזמנת, אם תרצי, לפנות אלי שוב.

מאחלת לך המון הצלחה,

יעל ר.