הי יקירה,

קראתי בכאב את מכתבך, מצד אחד ברור שאת בתקופה לא קלה מצד שני עצם זה ששלחת אלינו שאלה מראה שאת לוקחת אחריות על הרגשות שלך וכשאנשים באמת לוקחים אחריות על האושר שלהם – הם בדרך כלל מוצאים אותו בע"ה.

אני רוצה לחלק את המכתב שלך לשניים,

 חלק ממנו עוסק בשאלות של דימוי וביטחון עצמי (זה התחיל בכינוי שלך: 'רואה ואינה נראית', כשאדם חש שלא רואים אותו זה בהחלט עניין של דימוי עצמי ואני בטוחה שהכינוי הזה אינו מקרי, וממשיך בשאלות של: האם אני ראויה לאהבה? וכד') וחלק בשאלות שלי מול היקום (למה באתי לעולם? מה התכלית? וכד'). אבל אצלך שני החלקים הללו לא נובעים ממקום שכלי (כך שתשובה הגיונית וארוכה על תכלית החיים לא תעזור לך) אלא ממקום רגשי, הם נובעים בגלל חוסר שמחה ותחושת בדידות.

השאלה הראשונה: "איך אפשר לחזק את הלב שלא יתאכזב?" היא בעצם השאלה המרכזית שלך, כלומר: שאר השאלות נוצרות בגלל שהלב שלך קצת שבור, חווית אכזבות שערערו את הביטחון שלך בעצמך ובעולם, ואת מרגישה שאת שוקעת. מה עושים?

אני לא מכירה אותך מספיק טוב בכדי לתת לך עצות ספציפיות עבור המצב האישי שלך (את יכולה לפנות אלי במייל ואנסה לעשות זאת) לכן אתן לך שלוש עצות כלליות שעוזרות למצב-רוח מדוכדך ואני מאמינה שהן יועילו גם לך בעזרת השם.

1. "נפש בריאה בגוף בריא": נסי להגביר את מינון ההליכות שלך והספורט שאת עושה. זה עוזר גם לנפש.

2. "וקנה לך חבר": נסי למצוא חברה, הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה תחילה.
3. מצאי תחביב חדש שיעסיק אותך ויגרום לך הנאה.
4.   התנדבות עושה טוב לנפש. מצאי מקומות בהם תוכלי להתנדב ולתת מעצמך, "אושר הוא כמו בושם, אי אפשר להעניק אותו לזולת מבלי שמעט ממנו ידבק גם בנותן".
5. כתבי על דפים את כל מה שגרם לרגשות השליליים שלך ואחר-כך השמידי את הדפים. כלומר: הוציאי את כל אשר על ליבך אבל היפטרי מהדפים, אל תשמרי עליהם, כמו שלא שומרים זבל…

המשיכי לשאול ולפנות לגופים שיכולים לסייע לך, זה מוכיח על אומץ, אחרית ובגרות.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

יעל