שלום יקרה,

אני קוראת אותך ומתרגשת מהבחירה שלך באדם המאד טוב שראית בו. נוגע לליבי עד כמה את טובה כשעם הפגיעה והתחושות הקשות, את חושבת כל כך על מניעת פגיעה בו.

אתם שני אנשים טובים, וכעת את מחפשת דרך להביא את הטוב למימוש. דרך אחת היא להפרד. אינך מחויבת להשאר נשואה כשהאופציה הטובה יותר היא להפרד, אבל גם אינך חייבת להפרד ולשלם את המחירים הגבוהים של צעד כזה- בכל רבדי החיים- אם יש תקווה אחרת. בואי נתבונן לרגע על מקור הסבל והקושי שאת נושאת בליבך. את מספרת על תחושה של ריחוק וריקנות בקשר, של ניתוק מצרכייך הרגשיים וחוסר ענין. אינך מספרת על רוע מכוון, על חוסר שליטה פוגענית. כאן טמון הבדל עצום. בתאור שלך, הכאב גדול מאד, אפילו כבד מנשוא. אך כשמדובר באנשים עם כוונות טובות ורצון טוב, אפשר גם להגיע לשיח משותף. יתרה מכך: דווקא ההתמודדות המשותפת היא חומר בניה שמעבה ומהדק את הקשר, ברמות חדשות שלא היו מתאפשרים ללא ההתמודדות. ומנקודה זו אני מקווה לפתוח צוהר לעוד אופציות, כמובן שתקחי רק מה שמתאים לך.

על מנת ליצור שינוי בכל קשר שהוא, הנחת היסוד היא שאין לך יכולת שליטה ויצירת שינוי אצל האחר. ולכן השורות הבאות תתמקדנה באפשרויות האמיתיות שקיימות לגביך. זוהי הזדמנויות עבורך ליצירת שינוי שייטיב לך עם עצמך בכל מקרה, וכשגלגל אחד מסתובב במנגנון- יש אפקט על כל השאר. נשא תפילה ביחד שהעבודה שלך תניע לחיוב גם את גלגלי האהבה שלו.

1. מבט מזוית אחרת:

חשוב להבין כי לכל תכונה יש שני צדדים, יש פוטנציאל לרווח והתקדמות כמו להפסד ושליליות.

התכונה של “לא יכול לעשות רע” טומנת בצד אחד את הטבע הנח, המאפשר, ונותן מרחב מחיה. בצד השני של המטבע יש “לא יכול לעשות”. כלומר: סגנון פסיבי יותר, מקבל, פחות יוזם.

אני מבינה משאלתך שהיה שינוי בשנים האחרונות, אך אני משערת שהוא מעולם לא היה מאד פעיל ויוזם בקשר. אנא תקני אותי אם אני טועה.

זה לא טוב, ולא רע. זה פשוט נתון.

את סובלת מחוסר היזימה והפסיביות, אך גם נתרמת מכך שיש שלווה יחסית ואין מריבות ביניכם.

המריבה היא בינך לבין עצמך כשאת כועסת, פגועה, בודדה, כאובה ומאשימה.

לכן קחי רגע להודות גם ביופי שיש לאופי הזה, ותכף נגיע לשינויים האפשריים.

2. אני ממליצה בחום לקרוא את הספר “5 שפות האהבה” של גארי צ’פמאן. הוא מתאר 5 ערוצים שבהן אנשים ונשים מרגישים אהובים. השפות כוללות: זמן איכות, מתנות, מגע, מילות חיבה, נתינה אישית.

את מוזמנת לקרוא את הספר כולו, ו/או לקריאה קצרה אודות שפות האהבה:

https://www.aish.co.il/f/m/367184761.html

נסי למפות את שפות האהבה של כל אחד מכם. אני מציעה שתעשו זאת ביחד, בלמידה וסקרנות משותפת. השיח שמטרתו להבין זה את זו מבלי לשפוט אם זה טוב או רע, אלא מנסיון להבין את עצמכם ואת השפות השונות- הוא בעצמו מרחב מרפא ומקרב. מכיון ששניכם רוצים בעצם בטוב, המרכיב החסר הוא הבהירות של איך להוציא את האהבה לפועל באופן שתתקבל ותיצור אפקט מתאים. על מנת לסייע להוצאת התובנות לפועל, אתם יכולים לרשום לעצמכם את “השפה שלי” ו”השפה של אשתי/בעלי” עם פרוט של אופציות רלוונטיות, באופן שיהיה נגיש ובר ישום. תבואי עם קפה טוב, תקווה וחיבור תודעתי לטוב הבסיסי שקיים אצל שניכם.

3. נראה שהדחיה שאת חווה כעת נובעת מתחושת השפלה כשאת נזקקת מולו, וגם מתרגום הפסיביות שלו כחוסר ענין בך. התגובה שלך לשתי השדרים הללו היא דחיה. כל אדם בריא נמנע ומרחיק מעליו השפעות שאינן חיוביות.

ההצעה הבאה תוכל בע”ה לעזור לך לשנות את דפוס החשיבה ולפתוח מקום לתקשורת אחרת.

מכיון שבעלך רוצה לעשות טוב אך כושר היזימה אינו הצד החזק שלו, הוא זקוק להדרכה ממך. עד עתה עשית זאת ברגעים של משבר על ידי “סחיטת” שותפות. אך זהו מקום משפיל, כאמור, ואינו באמת מניב תוצאות רצויות. אני מציעה לך להביא את הצורך שלך בצורה בוגרת, מתוך ההכרות שלך את עצמך:

א. לזהות ולתת שם לצורך שלך,

ב. להגדיר בדיוק מה בעלך יכול לעשות כדי לספק זאת, מבלי לצפות ש”היה אמור לדעת לבד”. הציפייה הזו היא מקור נרחב לאכזבות. את יכולה להרשות לעצמך להודות על טובו גם אם זה בא בהזמנה, כל עוד את יודעת שרצונו המקורי והפנימי הוא להיטיב לך, הוא פשוט לא יודע איך. וזה בסדר שתדריכי אותו ותעריכי את ההענות שלו.

כאשר את תהיי בהירה עם עצמך, את תאירי לו את הכיוון והוא יוכל להתכוונן ולהתקרב. הוא זקוק לך כמו אניה בלב הים החשוך. היי את המגדלור המואר; בבהירות לעצמך ולו, דברי בשפת האהבה שלו והבהירי לו את השפה שלך. כשתבואי מתוך ידיעה שהוא רוצה להיטיב אך לא ממש יודע איך, האמון הזה יזרים לו כח ויכולת להאיר לך בחזרה.

מאחלת לך מכל ליבי ליצירת קשר של אהבה, רכות ושפע בינך לבין עצמך, ובינך לבין חצי נשמתך.

שלך,

שפרה