שלום וברכה בת ישראל צדיקה.

ראשית הכנות והרצון לישרות מרגש מאוד ויהי רצון שתזכי בקרוב לזיווג הגון משורש נשמתך.

בבואנו לדון בשאלה חשובה זו ישנם שני הבטים, הראשונה היא הלכתית השנייה השקפתית.

מצד ההלכה נפסק בכמה מקומות ששידוך הוא חמור מעסקים, זאת אומרת שהמבט לדיני המשא ומתן של שידוכים חמור יותר מדיני משא ומתן של עסקים ומשפטים, והסיבה לכך היות ומדובר פה בדיני נפשות של אנשים ולכך חומרתם גדולה.

עדיין גם אם נסתכל על זה במבט של עסק, השאלה שראויה להישאל האם נסכים לעשות עסק עם אדם שמחסיר מאיתנו מידע שיתכן ורלוונטי במעגל ראשוני או שניוני, רוב בני האדם לא יסכימו, קל וחומר כשמדובר במידע בדיני שידוכים/ נפשות.

ברובד ההשקפתי יהודי מאמין יודע שכל שער בחיים הוא לא רק נועל אלא פותח דלת אחרת, האמונה בבורא עולם הוא שאם אנחנו אנשי אמת אז המסננה הזו של מי ירצה או לא ירצה את השידוך בעקבות המידע הוא חלק מאותו שער לזיווג האמיתי שלך, זה חלק מהאמונה הבסיסית שלנו.

א"כ לאחר שברור לנו שראוי או צריך לספר השאלה היא עכשיו איך עושים את זה ומתי.

מה לספר?

חשוב לשבת לפני הפגישה עם דף ועט ולרשום את כלל המיידע ואז לסמן מה מתוך המידע הוא חשוב ורלוונטי באמת, תיאור סבל המחלה לא רלוונטי, תיאור ההתמודדות איתה גם לא, יש כן רלוונטיות לזה שהיה את זה לכמה מהמשפחה, לדעת לצטט את השם המדויק! ולהפנות במקרה הצורך לסוג הרופאים ואפילו שם של רופא שיסכים לתת מענה והסבר, עדיף רופא שהכיר ומכיר את המשפחה.

אם יש מסמך רפואי כלשהו שמסביר ניתן להגיד לו שאם הוא ירצה ניתן יהיה לקבל מסמכים רפואיים (אם כי שמרן הרב שטיינמן זצ"ל אמר לי פעם שבעבור כמה שקלים הרופא יכתוב מסמך אחר… והוא לא נתן בזה אימון, אבל שווה שיהיה כזה מסמך)

איך לספר?

אם מספרים את זה בפגישה, לעשות את זה באווירה טובה, בבטיחות, לא לשדר מסכנות או אומללות, לשתף בידע, או תוך כדי הליכה רגועה, או בישיבה פסטורלית נינוחה עם כוס שתיה, לדבר על הצורך שלך להיות פתוחה ולא לרמות ולכן את משתפת ושבטוח לך שיש כאלו שלא משתפים בשלב זה רק שלך כן חשוב להיות כנה, לתת לו את מירב האינפורמציה הנדרשת בבהירות, ולזכור שיתכן והוא בשוק אז תני לו לעכל, תספרי לו את הדברים, תגידי לו שאם יש שאלות שירגיש חופשי ממש לשאול מה שבא לו (אל תיבהלי משום שאלה הוא רק מנסה להבין), מומלץ לשלב את זה בהומור ובשבירת קרח ולא להפוך את זה לדרמה מרגשת.

מתי לספר?

מצאנו כמה שיטות בנושא, דעתו של מרן רבי חיים קניבסקי זצ"ל הייתה שלאחר 2/3 מתקופת הפגישות שמרגישים שזה בשל, לעומתו הגרש"ז אירבך והגר"מ אליהו זצ"ל אמרו לספר את זה מיד כשרואים שהשטח בשל לזה.

בתוך סעיף זה חשוב לתת דגש לנושא פסיכולוגי מאוד חשוב, ככל שישובים יותר זמן בפגישות וזה לא מסופר ישנה חומה שנבנית ומבדילה וגורמת לחסימה, כי את יודעת שיש לך סוד שאת יכולה להנחית פה, ולכן יש לך הדחקת רגשות פנימית שלא מאפשרת לרגשות כמו התלהבות, שמחה פנימית, ועוד לצוף כלפי חוץ, והפרטנר מקבל את השדרים הללו, והוא או נבוך או מתנהג בהתאם, ושידוכים רבים נופלים ולו רק בגלל נושא זה.

לכן חשוב לגשת מראש לשידוך כזה שאת יודעת שהוא לא יפול כשישמע את הסיפור (לדוגמא יש אנשים בחו"ל שזה לא מפריע, או שיש לבחור רקע כלשהו גם כן במשפחה של גרושים, או חולי כלשהו) ולכן במצב כזה שגם לבחור יש תיק על הגב.. את מראש תרגישי יותר חופשיה ואותה חסימה לא תתרחש.

אחרי כל האמור חשוב לי להדגיש לך, את חייבת להאמין בעצמך ובעוצמה שלך, ובהצלחות שלך ולחשוב עליהם הרבה בכניסה לפגישות, לא להגיע בשום צורה במחשבת נמיכות ומסכנות, כמו"כ להאמין בבורא עולם שישלח לך את זיווגך משורש נשמתך גם אם זה נראה שכל השדכנים אומרים שאין להם מה להציע,

גם כותב השורות עבר את התהליך הזה לאחר שבבחרותי חליתי במחלת הסרטן וכולם הכירו אותי וכמעט לא היו לי הצעות, הישועה הגדולה הייתה מתחת לגשר במרחק 3 רחובות ממני ומאז אנחנו נשואים באושר 20 שנה והורים ל5 ילדים מקסימים,

הרבה ניסו להגיד לי להגדיל ראש ולחשוב על כל מיני פשרות שלא היו לרוחי, אבל אחזתי באומנות אבותי תפילה ואמונה, והוא מלמעלה חיבק אותי חזק בתמורה לביטחון שלי בו ובדיעבד מתברר שאפילו אשתי התפללה עלי בבחרותה כשהייתי חולה כתושבת השכונה על בחור חולה סרטן, וההשגחה גלגלה בדרך של קידוש ה' שהתחתנו בניגוד לכל תפיסה אנושית, כי זה באמת לא אנושי אלא אלוקי.

לסיכום את נמצאת בתקופה של חיזוק באמונה ויש לך ניסיון שאת יכולה בזכותו לגדול ולפרוח ולזכות להארה גדולה וסייעתא דשמיא ולפי הצער יבוא השכר.

ממליץ בחום לקרוא את המאמר "שידוכים והסתרת מוגבלויות: טרגדיה בשלש מערכות" באתר צריך עיון.

כמו"כ ללמוד את ספר חובת הלבבות שער הבטחון כל יום 10 שורות 5 פעמים ובעז"ה תראי ישועות גדולות.

אברהם ב.