שלום לך,

אינני יכול להאשים אותך על כך שאתה לחוץ, ועצם הפנייה שלך מעידה על בגרות ועל אחריות. זו אכן סיטואציה מלחיצה מכמה צדדים. הצורך לשמור בסוד על הקשר עם החברה שלך, החשש מפני תגובת ההורים שלך אם הם ידעו על כך והעובדה שהנערה כנראה רואה את הקשר ביניכם כמתקדם יותר ממה שאתה רואה אותו. תסבוכת.

לא טוב היות האדם לבדו, והצורך בקשר עם המין השני הוא הדבר הטבעי ביותר מבחינה נפשית, מבחינה גופנית ומבחינה רוחנית. זה טבעי, זה נכון, זה בריא, זה יפה. עם זאת, דווקא בגלל המשיכה החזקה לקשר כזה והמורכבות שלו, אדם נדרש לחשב את דרכו בתבונה, בזהירות ובאחריות. הקשר בין איש לאשה הוא עוצמתי מאין כמוהו, וכמו אש, הוא יכול להביא ברכה גדולה, אך גם צער וקלקול. לפעמים המשיכה הגופנית גורמת לנו להתעלם מחוסר התאמה במישורים אחרים, לפעמים ההבדלים המובנים בין צורת החשיבה השונה בין גבר לאשה גורמים לצד אחד לפרש לא נכון את דבריו ומעשיו של הצד השני, ולפעמים פשוט חסרה ההתבוננות הפנימית וההכרה העצמית על מנת להבין מה מתאים ומה לא. בגלל החששות הללו ועוד אחרים מקובל שבחור ובחורה לא יעמדו בקשר עמוק ומתמשך אלא אם כן זה בגיל המתאים לצורך היכרות ובמטרה למסד את הקשר ביניהם בברית נישואין. המודל לפיו צעירים נפגשים להנאתם לא הוכיח את עצמו כמוצלח במיוחד ויעידו על כך, בין השאר, אחוזי הגירושין הגבוהים (סביב 25%) בנישואין שהתגבשו מתוך קשר כזה.

לא קל. מצד אחד אתה והנערה המדוברת נמצאים בקשר חזק ואוהב. מצד שני שניכם עדיין צעירים. אמנם, בגרות והכנה ראויה לקשר אינם תלויים רק בגיל. יש אנשים חסרי בגרות מספקת גם בגיל 24 ולעומתם יש כאלה שכבר בגיל צעיר יודעים להתנהל באחריות. אינני מכיר אותך, את החברה שלך ואת מידת המוכנות שלכם לקשר מחייב ומוחלט, אז כתבתי את הדברים ואשאיר לשיקול דעתך להעריך את המידה בה הם נוגעים אליכם. אם אתה סבור שהקשר ביניכם הוא בריא, רציני ומתקדם תוך שמירת הגבולות הנדרשים, הרי שמן הראוי שתתנו את הדעת לגבי ההמשך ולא סתם להמשיך קשר של חברות לזמן בלתי מוגבל. אם הבנתי נכון, היא כבר רואה את הקשר שלכם כמחייב וכמוביל לנישואין. אם אתה אינך רואה זאת כך עדיין, הרי שמן הראוי שתמצא את הזמן הנכון ואת הדרך הרגישה לשתף אותה בהרהורים הללו.

ולסוגיית ההורים. בדרך כלל ההורים הם האנשים שחפצים בטובתך יותר מאשר כל אדם אחר בעולם. הם גם מבוגרים ומנוסים יותר ויכולים להדריך ולייעץ ולשתף מניסיון החיים שלהם. אינני מיתמם. מדובר כאן בסיטואציה רגישה. הורים חרדים שמגדלים את ילדיהם על פי אורח החיים החרדי, ולפתע אחד מהם סוטה מהתלם, ואם הבנתי נכון, הרי שהסטייה מדרכם של ההורים איננה מסתכמת רק בעובדה שיש לך חברה. החשש שלך לספר להם על הקשר הוא מובן לחלוטין, אך למרות זאת הייתי מציע לך למצוא את הדרך לדבר על כך עם ההורים. אני עובד בחברת הייטק ובמסגרת תפקידי צריך לתאם בין אנשים וקבוצות שונות ברחבי העולם, גורמים שלעיתים יש להם מטרות שונות, ולגרום להם לעבוד בשיתוף פעולה למרות פערים במטרות ולעיתים אף חשדנות הדדית. אם למדתי משהו מהניסיון רב השנים, הרי זה שני דברים. הראשון הוא שאסור לפחד לומר דברים כהווייתם ושעדיף להציף בעיות מוקדם ככל האפשר ולא לחכות עד שהן גדלות, מדממות ומעלות מוגלה. הדבר השני הוא שכמעט כל דבר אפשר לומר, אך שצריך לחשוב על הדרך הנכונה לומר אותו. ההורים שלך, ככל הורה אחר, מבקשים את טובתך, ואני משוכנע שקיימת דרך לשתף אותם במה שעובר עליך וליהנות מהם עצה ותושיה.

אני מדמיין לעצמי את התסריט הבא: אתה פונה לאבא שלך או לאמא שלך (מי שנראה לך שיהיה קשוב יותר), או לשניהם כאחד בדרך מכובדת ואומר שאתה זקוק להם ומבקש לדבר שיחה פרטית. יוצאים לספסל בגינה ציבורית סמוכה ואז אתה אומר שאתה מבין שהדרך שלך איננה בדיוק תואמת למה שהם היו רוצים, ולמרות זאת אתה עדיין זקוק לעצתם ומבקש לשתף אותם במה שעובר עליך, ומספר להם על הקשר, על ההתלבטויות ואת אשר על ליבך. התסריט הנ"ל הוא כמובן רק דוגמא, ואתה אמור לתכנן בעצמך את הדרך לשיתוף. אולי תגלה שנתקלת בחומה אטומה, אך רוב הסיכויים הם שהם יהיו שם עבורך. תדבר, תקשיב, תחשוב, תכיר בכך שמה שהם אומרים לך נובע מניסיון חיים ומדאגה כנה לטובתך. אתה לא חייב לקבל את דעתם, אך לפחות תשים את הפחד מאחוריך. אגב, קיימת סבירות גבוהה שממילא הם יגלו בעצמם את הקשר ביניכם, קשר שעל פי התיאור שלך יש רבים שיודעים עליו.

אגב גם אם לא תשתף עדיין עם ההורים, אולי תוכל למצוא אדם נבון ואחראי שאתה מכיר ושהוא מכיר אותך ושיוכל לייעץ לך.

אינך חייב לקבל עכשיו החלטות לטווח ארוך, אבל אתה יכול וצריך להחליט איך להתנהל עד שתקבל את ההחלטות הללו. החיים מזמנים לכולנו אתגרים שמחייבים אותנו לאיפוק, לקבלת החלטות, לאחריות. זו השעה עבורך לחשוב, לשקול ולנווט את דרכך בחיים. שיתוף ההורים עשוי מצד אחד להסיר מעליך את הפחד ומצד שני לשמוע את מה שיש להם לומר, לאנשים שאכפת להם ממך יותר מכל אדם אחר בעולם. גם אם תחליט לא לשתף את ההורים, אני מציע לך בחום לחפש אדם אחר מבוגר, אחראי, שאתה סומך על שיקול דעתו ועל כך שעתידך חשוב בעיניו, ולשתף אותו בסיטואציה הלא פשוטה בה אתה נמצא.

שיתפתי את המחשבות שלי, ואולי תמצא בהם תועלת. אני מאחל לך שהקב"ה ינחה אותך בדרך אמת ושתשכיל לקבל את ההחלטות הנכונות עבורך ועבור כל הסובבים אותך.

בהצלחה,

גרשון

[email protected]>