The Butterfly Button
מה הגדר של מצוות צדקה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
רציתי לשאול מה גדר מצוות צדקה?
האם לכל אחד שמגיע לתפילת שחרית עם סיפורים שונים ומשונים פעם בכמה זמן (ואח"כ נוסע ברכב לבתי כנסת נוספים באיזור, או שתוך כדי משחק בסמארטפון עד שתיגמר התפילה, או בחורים צעירים שמבקשים עזרה לחתונה- דברים שלדעתי לא מעידים על עניות…) יש עניין לתת צדקה? האם לאדם ברחוב המבקש צדקה, שנראה שהכסף יילך לקיוסק הסמוך במקרה הטוב לרכישת סיגריות יש עניין לתת צדקה? האם לתת רק לארגונים מורשים (מצד אחד נשמע הכי ראוי, מצד שני לארגונים המחזיקים מערך טלפוני, מודעות פרסום וכו'.. לא נראה שחסר להם כסף / הכסף הנתרם מנוצל לרעה.
לפעמים אני מרגיש שיצר הרע משפיע עליי לא לתרום, ולפעמים פשוט קשה לי להאמין לאור השאלות לעיל לאנשים המבקשים תרומה שאכן 'מגיעה' להם עזרה.
אודה לתשובה כיצד ההלכה מתייחסת למצוות צדקה באופנים הנ"ל
תודה רבה

תשובה:

שואל יקר שלום רב,

 

תודה רבה על השאלה החשובה. נדמה שתחושותיך אינן משקפות את תחושותיהם של רבים, שנבוכים מול המגוון העצום של "מטרות טובות" שניתן לתרום להם, ושמתקשים ביחס הראוי לאוספי צדקה שכנותם מוטלת בספק. אנסה להתייחס לשאלות אלו, שאינן פשוטות, עד כמה שאוכל.

 

מצוות הצדקה קוראת לנו לדאוג לזולת, לחלש שבקרבנו. התורה מדגישה את המצווה גם בחיוב ("כי פתח תפתח את ידך לו") וגם באיסור ("לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון"); חכמים הפליגו בה, עד שקבעו שהיא שקולה כנגד כל המצוות (בבא בתרא ט, א).

 

עניין המצווה הוא לסייע לנזקקים, ולכן כמובן שעל התורם לוודא ולבדוק, עד כמה שהוא יכול, שהמקבל הוא עני הגון (לפי הגמרא ב"ק טז, ב, מי שתורם לעני הגון, אין מצווה בידו). ואולם, אנחנו מוצאים בדברי חכמים שהבדיקות שלהם לא היו "מושלמות". בגמרא בכתובות (דף סז, ב – סח, א) מוצאים חכמים שהיו נותנים צדקה "בעיניים עצומות". גם כאשר ביררו שהקבצנים לא היו עניים כפי שחשבו, המשיכו לתמוך בהם, בהנחה שהם עדיין היו "נזקקים" ביחס לצרכים שלהם.

 

כלומר, יש בהחלט להשתדל שהצדקה תהיה לעני הגון ולצרכי צדקה אמתיים; עם זאת, אנו מכירים במוגבלויות שלנו בבירור אחר העני ההגון והוצאותיו המפורטות, ובסופו של יום חז"ל אומרים שעלינו "להחזיק טובה לרמאים", שאלמלא הם היינו חוטאים בכל יום בסירובנו לתת צדקה כפי שצריך.

 

ועדיין, זה לא אומר שצריכים לתרום לכל אחד. המשאבים שלנו מוגבלים, ואין מנוס מקביעת סדר עדיפות. אינו דומה מי שרעב לפת לחם, למי שרוצה לרכוש דירה לנישואי צאצאיו (או לנישואי עצמו); אינו דומה מי שברור לנו שכספי הצדקה יוצאים על צרכים בסיסיים ביותר, למי שמוציא את כספו על סיגריות ואלכוהול; אינו דומה צעיר שיכול ללכת לעבוד לקשיש שאינו יכול. עם כל האמפתיה, אין אפשרות לתת תמיכה לכולם, בוודאי לא תמיכה שווה.

 

כדאי לכל אחד לקבוע לעצמו צדקות קבועות, שאליהן הוא תורם בתדירות – זה יכול להיות מוסדות שונים, תמיכה בתלמידי חכמים, קופות צדקה ותמחוי, וכדומה (כמובן לאחר בירור היטב שמדובר בגופים הוגנים שאינם עושקים את הציבור, חלילה). בתרומות אלו אפשר לקיים את עיקר חובת הצדקה, וגם את מצוות "מעשר". מכאן ואילך, אפשר להוסיף ולתרום לפי העניין. אין חובה לתת לכל אחד שמגיע לביהכ"נ; כל אחד מתחבר לסיפור אחר, לצורך אחר, למצוקה שונה.

 

אני מזדהה עם התחושה שמדובר ב"יצר הרע" שמונע מאתנו לתת לכל אחד, אך יש להיזהר מ"מצפוניות-יתר" שלא נותן לנפשנו מנוח. לא כל דבר הוא מהיצר הרע. בהנחה שמדובר במשאבים מוגבלים אין מנוס מלהכריע למי לתרום ולמי לא. זה משהו שכל אחד מאתנו עושה, וזה בסדר גמור. ההלכה מתייחסת אף היא לסדר קדימות בצדקה (אפשר לראות כאן), אבל כמובן שכל אדם נוטה אחרת, וטוב שכך: דווקא משום כן העוגה מתחלקת בין כל הצרכים השונים והמגוונים.

 

בהצלחה רבה בכל,

יהושע

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לפחד ולרעוד מהשם ומראש השנה זו הדרך הרצויה?
אני שומע רבנים כאלה ואחרים, וחלקם מפחידים והולכים בשיטת ההפחדות, אומרים להסתכל על אלה שהיו איתנו בתחילת תשפ"ו ועכשיו כבר לצערנו לא איתנו, ומהנקודה הזאת, של הפחד, משם להתכונן לראש השנה. ואני שואל את עצמי, האם אכן זו הדרך? האם אכן לפחד ולרעוד מהשם ומיום ראש השנה זו הדרך הרצויה?...
יש לי המון שאלות על הדרך של היהדות
לא יודעת איך להתחיל לכתוב את כל מה שיש לי להגיד מאוד קשה לי לפתוח דברים אני אנסה בכל זאת פשוט כל הנושא עם הדת מבולבל לי ולא ברור לי וכזה יש לי המון שאלות ואני לא יודעת איך לשאול או איך להסביר את עצמי מקווה שזה יהיה מובן קודם...
איך אמליך את הקב"ה בראש השנה כשאני כועסת על מעשים שלו?
לאקשיבה שלום אני יודעת שקצת מאוחר לשאול את השאלה אבל גם אחרי ראש השנה זה עדיין רלוונטי. קשה לי לפרט בכתב מקווה שתבינו את השאלה המתומצתת ותרחיבו אותה(על רקע הבחירות שמתקרבות לעומת ראש השנה) בראש השנה אמורים להמליך את ה' מאד קשה לי עם זה מכמה בחינות 1. אין לי...
התמודדות עם מתח בין עבודת השם לחיי עבודה, ותחושת ה"היתרים בדיעבד"
שלום לרבני ומשיבי אקשיבה, אני פונה אליכם מתוך קושי פנימי אמיתי שמלווה את סדר היום שלי. אני מתחבט בשאלה מי אני ומה אני?ש להבנתי הדלה, אני קודם כל יהודי מאמין שמשתדל לקיים את חיוביו. להתפלל, ללמוד, לעבוד את עבודת הבורא. ולכל הפחות רוצה להיות אחד כזה. מאידך גיסא, ישנו קונפליקט...
איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
רוצה להרגיש שהקב”ה הוא אבא טוב
תודה רבה על האפשרות לשאול. שאלתי היא בנושא תפילה ובכללה הקשר עם הקב”ה, מעיזה לשאול בגלל האפשרות לשאול באנונימיות. מאז ומתמיד הייתי מחוברת מאד לתפילה, והקשר עם הקב”ה הוא מרכז חיי ממש בצורה עמוקה מאד. בשנים האחרונות עברתי אירועים קשים מאד וטראומה, ובעקבות כך קשה לי מאד להתפלל מכמה סיבות,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן