לשואל היקר שלום רב.

המאמר שהבאת באמת מאוד מפורסם, ולמרות זאת לא ברור מהו המקור המדויק שלו ובאיזה נושא הוא עוסק. כי המאמר איך שאתה הצגת אותו לא כתוב בכתבי חז"ל, אלא בסידור התפילה והתחבר אי שם בשלוש מאות השנים האחרונות. אבל במדרש כתובה לשון קצת שונה: פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני אפתח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו. ומילא נבין שהוא עוסק בענין התשובה, והקב"ה אומר לישראל, אנא פיתחו את ליבכם בפתח פצפון, רק תרצו קצת לשוב אלי, ואני אקבל את ההתאמצות שלכם ואשפיע לכם בחזרה בכפלי כפלים כאילו חזרתם בתשובה שלמה.

וכבר אמרו גדולי החסידות פרפראות על מאמר זה, שלא לחינם נקט המדרש לשון של 'מחט', לומר לנו שהפתח צריך להיות עמוק, עובר מצד לצד, וגם שלפעמים הוא יכול לכאוב…

כך שלכאורה מאמר זה לא נאמר כלל לגבי מידת הביטחון.

אז מה כן?

הניסיון של קושי פרנסה אל מול מידת הביטחון הוא אחד הנסיונות הקשים שיש. מי שחווה קושי פרנסה מתמודד עם מחסור גשמי שנוגע לעיתים בצרכים הבסיסיים שלו, ומונע ממנו את מה שהוא זקוק לו, ויש לזה גם השפעה נפשית, כי המתח והלחץ שבמחסור משליכים גם על שלוות הנפש כידוע. ראיה לכך הוא שבן עשירים שירד מנכסיו מקבל מקופת הצדקה כסף לשכור אנשים שירוצו לפני מרכבתו. והלא זהו בזבוז משווע של משאבי הצדקה! כמה רעבים יוכלו לשבוע בכסף הזה!! אלא שכלפי מילוי הצורך הנפשי אין דרך אחרת מאשר לתת לו את מה שהוא הורגל אליו, ונפשו חסרה אותו.

וכנגד הצורך הגשמי והנפשי העצום הזה אנו מציבים את מידת הביטחון, ואם כן ברור הדבר שצריך לפתח את המידה הזו בקירבנו, ולקנות את ההסתכלות שלה על העולם, ולא די ב'לדעת שהכל לטובה', כי הידיעה לא יכולה תמיד להרגיע את הרגש והצורך, רק ההרגשה של הביטחון יכולה לרומם אותנו מעל הלחץ של הקושי הכלכלי, וכמו שמתאר הספר שציינת, שמהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח (כלומר – אתה), על מי שבטח בו (הקב"ה). וזה אינו נושא של ידיעה, אלא של הרגשה. זה מה שיכול לעזור לנצח את הלחץ שמביא איתו הקושי הכלכלי.

בא ניקח משל, דמיין שיש לך דוד עשיר, ממש עשיר. והוא מאוד אוהב אותך, אתם מדברים כמעט כל יום. אז למה מצבך הכלכלי לא תמיד תקין? לא בכוונה, כרגע הוא השקיע את כל כספו בעיסקת ענק מבטיחה, והוא גם מבטיח לך שתכף תכף הוא מכפיל את העושר שלו ולא יחסר לך כלום. איך אתה רואה את עצמך עובר את התקופה? האם לא יותר בקלות? האם אתה לא פחות מתרגש ממעטפות אדומות (כלומר- לפני עיקול)? האם אתה לא אדיש יותר לפקידה מהבנק שמתקשרת זועמת על החריגה? גם אם הכספומט משיב את פניך ריקם האם אתה לא מסוגל עדיין לחייך?

אני עצמי חוויתי את זה, היה לי קרוב משפחה שמאוד אוהב אותי שהיו לו תקופות של עושר, והוא תמיד היה מבטיח לי שעוד קצת, ממש קצת, הוא יהיה עשיר גדול ולא יהיו לי טרדות כספיות. מה יצא מזה? לא הרבה, כיום הוא די עני, אבל זה לא סותר את העובדה שבאותה תקופה הרגשתי גב חזק אל מול הנושא הכלכלי, יכולתי להתמודד עם הענין לגופו, בלי ליווי של תחושות נלוות כמו: מה יהיה? איך יוצאים מזה? אני מרגיש מחנק! כל התחושות הללו לא היו, כי הרגשתי שהכל זמני, הכל יכול להשתנות ברגע, יש לי עשיר מאחורי.

זהו בדיוק ענין הביטחון.

היעד להגיע הוא להרגיש בחוש ש – כמאמר השיר – מישהו הולך תמיד איתי. בורא עולם מלווה אותי, משגיח עלי, יודע מה עובר עלי עוד לפני שזה בא, ולפעמים מכין את הפיתרון עוד בשעה שאני תקוע בבעיה. אני לא מופקר, לא ביד הפקיד הזועם שלפני, ולא ביד דו"ח העובר ושב. אני ביד אבי שבשמים, הוא עזר לי תמיד וימשיך לעזור לי, גם אם אני כרגע לא רואה את הפתרון יתכן הוא כבר יצא לדרך ואני אגלה זאת בהמשך.

זוהי עבודה לא פשוטה, ולא קצרה, תמיד צריך להתחזק בזה, כי מאחר והחיים שלנו תלויים בפרנסה, קל להבין את הלחץ שיוצר מחסור בפרנסה, וממילא מובן שצריך להתחזק באופן תמידי בביטחון בה', אבל זה אפשרי. אפשר גם להעזר בחברים. לא אמרת אם אתה נשוי, אבל אשה הרבה פעמים משלימה את ההסתכלות הגברית שלנו על ענין הכסף, מכניסה קצת יותר אמונה ורוגע לתמונה. אולי אפשר להעזר באמא/ אחות אם יש לך קשר טוב איתן.

הכלל הוא שצריך להתמיד בהתחזקות בביטחון, אבל זה שווה את ההשקעה. להרגיש שאתה לא לבד.

מקוה שעזרתי, אני כאן אם יש צורך.

נועם.