שלום לך איש יקר

מדהים לראות את המקוריות שלך ואת הרצון והנכונות להבין.

מאוד מרענן ומעורר עניין, לקרוא את השאלה שלך, שהיא רוצה להבין את הכל מהשורש.

אם הבנתי נכון אתה בעצם שואל איפה נעלמה המסורת? המסורת של בעל הסולם ובעצם המסורת של כל היהדות? מה קורה עם הציבור שלנו?

צריך להבין שני דברים בסיסיים. א. יש שני סוגי מסורת, חיצונית ופנימית. ב. המסורת הפנימית היא נמצאת רק אצל יחידי סגולה, גם אצלם יש כמה מסורת. מכאן נרחיב את הדברים.

המסורת היא דרך מדהימה בה התורה שלנו היא אותה תורה בדיוק כמו שנמסרה למשה רבינו בהר סיני. נכון שיש הרבה מחלוקות אבל אף אחד לא חולק על המצוות בעצמם [הכללים], אלא על הפרטים שלהם, אין דעה שאוכלים מצות בסוכות או מבערים חמץ בפורים… זה בנוגע לעצם שמירת המצות, אבל יש ענין אישי ואינדיבידואלי, איך כל אחד מקיים את המצות ומה עדיף, איך מגיעים ליראת שמים, לא שייך בזה מסורת ברורה כי זה משתנה בכל אדם ובכל מקום.

אם הבנתי נכון, מה שאתה רואה בציבור ותוהה להיכן נעלמה המסורת? אתה כנראה מתכוון למסורת הפנימית. יש מסורת איך להניח תפילין, איזה ברכה מברכים על כל דבר, מתי חל סוכות ומתי פורים. ברוב הדברים בהלכה יש מסורת ברורה, לפעמים גם בלי שולחן ערוך אפשר לדעת הלכה באופן בסיסי. כל זה המסורת החיצונית. אבל יש מסורת פנימית, שהיא תלויה בהבנת הלב ובשכל, רק יחידי סגולה זוכים אליה, אני זכיתי להכיר רבנים בעלי מסורת כזו, שם הרבה יותר ברור מהי יראת שמים ומה המשמעות של המצות. אבל עדיין צריך עבודה רבה ומאמץ כדי להבין את מה שהם אומרים ולחבר את זה למציאות שלנו.

לכן חשוב מאוד להפריד בין מה שאתה רואה בציבור למסורת, מה שאתה קורא "מערכת", זה רחוק מאוד מהמקום האמיתי והפנימי של מסורת. כמו כן חשוב להבדיל בין רב שאפשר לסמוך עליו לבין רב שאי אפשר לסמוך עליו [ויש הרבה חצופים כמו שכתבת…]. להכיר את התחום שכל רב מומחה בו ולסמוך עליו בו, אבל לא כל מי שמומחה באורח חיים הוא בהכרח גם מומחה ביורה דעה, כך גם מי שיודע לפסוק הלכות לא תמיד יודע גם להדריך בשלום בית או להדריך, ובמיוחד להדריך בעלי תשובה בתחילת דרכם.

דבר נוסף, אין שום כללים מהיכן מתחילים לקיים מצות, הכלל היחיד הוא שצריך להתחיל ממקום שבונה אותך ולא הורס אותך. ברור שאם בעל תשובה יתחיל ביום אחד לקיים את כל המצות זה ישבור אותו. גם ילד שגדל בבית דתי לא מתחיל ביום אחד לקיים את כל המצות, רק בהדרגה. זה תלוי בכל אדם לפי האישיות שלו. [אלו דברי המסילת ישרים – שיש לעבודה יסוד ויש לה שורש, זה לא משהו קבוע, אלא תלוי בכל אדם איך הוא בונה את היסוד והשורש שלו].

עיקר העיקרים שהתורה תלויה בבחירה שלך. ברור שאין חיוב הלכתי ללכת להתפלל במניין, מצד שני ברור שתפילה במניין היא שווה לאין ערוך יותר מתפילה ביחידות, ויש טענה על אדם שיש לו מנין קרוב והוא לא מתפלל בו, כי יש לו אפשרות ליותר והוא מפסיד. לכן צריך שיקול דעת שלך, לדעת מה מתאים לעבודת השם הפרטית שלך, מה מקדם אותך ומה פחות מקדם אותך.

בסופו של דבר אתה צריך לקבל החלטה אם ללכת להתפלל במניין או לא, גם אם יש כמה דעות של רבנים אתה צריך לבחור לך רב וללכת אחריו, אף אחד לא יחליט בשבילך מי יהיה הרב שלך, זאת בחירה אישית שלך, כי אתה הוא הבוחר.

אין מסורת על הבחירה הפרטית של כל אדם, אבל עדיין נותרו בעלי דעה שאפשר ללמוד מהם איך בוחרים נכון. לכן יש הרבה סגנונות של מסורות, למשל חסידי, ליטאי ועוד, כי כל אחד צריך את עבודת השם המיוחדת שמתאימה לו, עם הבחירה האישית שלו.

תתקן אותי אם טעיתי ולא הבנתי נכון, וגם אם יש שאלות נוספות אשמח לענות.

באהבה גדולה

יוסי ב.

[email protected]