לאחרונה אני שמה לב שבעלי ממש מזלזל בעניין תפילת ערבית , לא תמיד יש לו כח ללכת לתפילה במניין, יש לציין שעד עכשיו אם הייתי “מזכירה ” לו הוא היה הולך, לאחרונה …..מרגישה נודניקית ,גם עם תזכורת הוא מתעלם…האם האחריות עלי ? זה ממש מתסכל אותי העניין, תודה
דלג לתוכן
לאחרונה אני שמה לב שבעלי ממש מזלזל בעניין תפילת ערבית , לא תמיד יש לו כח ללכת לתפילה במניין, יש לציין שעד עכשיו אם הייתי “מזכירה ” לו הוא היה הולך, לאחרונה …..מרגישה נודניקית ,גם עם תזכורת הוא מתעלם…האם האחריות עלי ? זה ממש מתסכל אותי העניין, תודה
שלום לך,
קראתי את שאלתך החשובה, על מי האחריות בנוגע לתפילה של בעלך, שאלה טובה שאני יודעת שעוד נשים רבות מתחבטות בה.
בואי ננסה יחד להתבונן על הדברים. איך את רואה את העולם הרוחני בפן של הזוגיות: האם היית רוצה שבעלך ייקח אחריות על התפילה שלך? אשתי, לא ראיתי שהתפללת שחרית, הי לא אמרת הלל…
ובעוד תחומים: החצאית שלך קצרה מדי, ,שרה לא ראיתי שברכת ברכה אחרונה על המים ששתית. מה את אומרת? נשמע לך נחמד? נעים? תורם לזוגיות?….
וחוץ משאלת ההנאה והתועלת למה שזה יהיה התפקיד שלו? את בן אדם בוגר, חייב במצוות, משתדלת לעשות טוב. הבחירה בידייך בכל תחומי החיים וגם בעניין דקדוקי הלכות.
אותו הדבר בעלך.
עניני התפילות שלו והמצוות שלו הם ענינו הפרטי והאישי, כדאי מאד שהם יישארו כך.
האימרה הידועה שבזוגיות כל אחד צריך לדאוג לעולם הזה של בן הזוג ולעולם הבא שלו… יש בזה הרבה אמת.
את רואה שבעלך מזלזל בתפילת ערבית, האם זה האחריות שלך? ממש לא, להיפך-כשאת מזכירה לו את הופכת זאת לאחריות שלך וכך הוא מסיר אחריות מעצמו.. כמו שהעיצה הידועה להורים בקשר לשיעורי הבית של ילדיהם להפסיק לראות את העניין כעול שלהם כי אז הילדים יסירו מעצמם את האחריות. הכדור יכול להיות בידים רק של צד אחד.. אי אפשר ששני הצדדים יחזיקו בכדור, אחד תופס אז השני מרפה, את לקחת אחריות על התפילה שלו אז הוא הסיר אותה.
יתכן שבעלך חווה איזו עייפות חומר רוחנית, בעיני כזוג נכון לדבר על זה בזמן רגוע. לא ב10 בערב כשאת קולטת שהוא לא התפלל… קחי לך פסק זמן של תקופה (שבועיים לפחות)שבו לא תאמרי לו מילה על התפילות שלו ואם את רואה שהעניין לא משתנה כדאי לחשוב על לשוחח על כך בנחת. “שמתי לב שחל שינוי אצלך בנושא של היחס לתפילות, רוצה שנדבר על זה?”
ולהיות פתוחה לאופציה שלא יתאים לו לשוחח על כך, ואולי גם יהיה מצב הפוך שהוא מאד בודד בתחושה הזו ואם יראה בך מישהי שאפשר לחלוק איתה גם תחושות יותר מורכבות הזוגיות שלכם תצא רק נשכרת מזה. חשוב שגם את תבואי מוכנה לספוג הכל בשיחה כזו, גם אמירות שכעת הוא חלש מבחינה רוחנית, לא להגיב בתדהמה/ כעס/ האשמה אלא ברוגע ובחשיבה משותפת מה נכון לעשות.
ממה שכתבת אני חושבת שחבל להיכנס למעגל הזה, האחריות היא שלו בלבד ולטובת כל הצדדים, גם הזוגיות, גם הרוגע שלך, וגם הרוחניות שלו (כן, לפעמים כשמזכירים לך מה לעשות כמו ילד קטן זה יוצר אנטי ורצון לעשות הפוך)
מקווה שהדברים התקבלו על לבך.
תמר
נ.ב חוץ מזה יש תשובה מצויינת באתר בנושא הזה https://akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%90%D7%9B%D7%96%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%99-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
