שלום לך יקרה!
ראשית, קבלי את הערכתי הכנה על הפניה, על האומץ לעמוד ולהסתכל לבעיה בפנים ולהיות מוכנה להתמודד מולה, ועל האמונה והשאיפה לטוב ולנכון המופיעה כמעט בכל שורה משאלתך.
גם תחושת האשמה שאת מתארת ריגשה אותי. אין זה מובן מאליו, ואין זה מצוי לעמוד כך מול מעשים שעשינו, ועדיין להיות עם לב ונפש רגישה המעוניינת לתקן ולהשתפר. אני מלאה הערכה על כך.
מתיאורך, את נמצאת כרגע במצב שאת רוצה לצאת ממנו, והיכולת לאזור אומץ ולבקש עצה, היא צעד בטוח בדרך החוצה, היא עובדה שמוכיחה שאת מוכנה לקום ולעשות מעשה, לפעול, לשנות, לחשוב על העתיד, לצאת מאזור הנוחות. ולא רק לרצות לצאת מהמצב, אך באופן מעשי להמשיך לשהות בו.
שנית. אני מבינה לפי דבריך שבמחשבה על העתיד את רוצה למצוא בחור שישב וילמד. חשוב לי מאד שתדעי שאני מכירה לא מעט נשים שהיו במצבים דומים למצב שתיארת והקימו בית יהודי ומצוין, בית של תורה, משויך למגזר וכל מה שאני מבינה שאת מאחלת לעצמך (הבית אותו היית מייעדת לעצמך לפני התהליך אותו את עברת), ובמבט לאחור יכולים להיות אפילו כמה ערכים מוספים בבית שתקימי אי"ה, כי בוודאות אחרי המסע שעברת תהיי חזקה, ובנויה יותר, יודעת ממה להישמר ולשמור את ילדיך. ובמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים.
ביקשת עצה. אמנם איני מכירה אותך על מנת לייעץ לך, אך אשתף אותך בכמה כיווני מחשבה שאני מקווה שיתנו לך גם כיווני עשיה ויפתחו מסלולים חדשים להמשך דרכך.
התמודדות עם פיתויים מפיתויים שונים היא התמודדות שמעסיקה את האנושות כולה, מימי אדם וחוה בגן העדן ועד ימינו אנו, ללא קשר לדת ותרבות. כל אדם מתמודד ברמה כלשהי עם נושא השליטה ויכולת ההתמודדות עם פיתויים שונים בחיים.
בואי ניקח לצורך המשל התמודדות טריוויאלית, חוצת מגזרים, עדות וגיל: ההתמודדות לשלוט על פיתויים הקשורים לאכילה- אדם שיש לו הרגלי אכילה לא בריאים, התמכרות למתוקים, נשנוש וכדו'. רוב המתמודדים עם בעיה זו מודעים למצב והיו רוצים לצאת ממנו. אך בדרך ליציאה מהמצב דרושים שני צעדים משמעותיים ביותר:
- החלטה- "אני בדיאטה" אני יוצא מהמצב שלי, סוג של קבלה לעתיד.
ההחלטה יפה לשעתה אך עוגת הקצפת הבאה שתזדמן למתמודד שלנו, עלולה להיות מושכת ומפתה יותר מהמחויבות שלו לעמוד בהחלטה.
אם תהיה החלטה בלבד עלול להיווצר מצב שבנקודת המבחן הבאה- בו גיבורנו צריך להכריע בין קוביית שוקולד נוספת להתגברות- מתרחש בתודעתו המהלך הבא: קול פנימי שקול בתוכו מזכיר לו את דבר החלטתו האמיצה לשמור על מה שיאכל, ואומר לו כמה קוביית השוקולד מזיקה, לא בריאה ומשמינה. וקול אחר בתוכו משיב לקול הראשון תשובות שמצדיקות את אכילת אותה קוביית שוקולד: "מקוביה אחת לא יכול להיות נזק משמעותי", הקפאין דווקא נחוץ לו באותו רגע כי חשוב שיהיה ערני, א"א בבת אחת "לחתוך" ולהפסיק, וקוביית השוקולד האחת הזו דווקא תחזק את הדיאטה, כי מבחינה פסיכולוגית חשוב שיקבל קצת את מה שחסר לו… (מהלך המכונה בשפה היהודית- בחירה בין טוב לטוב מדומה [הר' דסלר,קונטרס הבחירה] או בשפה הפסיכולוגית מנגנון הגנה המכונה "ראציונליזציה" [זיגמונד פרויד])
אם אותו מהלך יקרה רק סביב קוביית שוקולד אחת, ניחא, אבל סביר להניח שאותו שיח פנימי יתרחש גם לפני הקובייה השנייה והשלישית, וחצי החפיסה, ופרוסות העוגה הבאות או כל מושא התמודדות אחר שיגרום לו לחזור לנקודת ההתחלה.
ולכן הכרחי צעד נוסף:
- תכנית- ובדוגמה שלנו, תפריט מסודר, בו כתוב בצורה המפורטת ביותר מה אסור לאכול, אבל בעיקר מה מותר, מתי, איך וכמה.
ככל שהצורך לרדת במשקל ולשנות הרגלים גדול, וככל שהמתמודד מתקשה יותר לשנות הרגלים התכנית צריכה להיות ממוסגרת יותר, עם גבולות נוקשים ועם יותר שותפים. כלומר, אם לדוגמה, יש צורך לרדת מס' בודד של ק"ג, או לשנות הרגל קטן של אכילת מתוקים מעט מופרזת, יתכן שתכנית אישית וביתית יכולה לסייע להגיע ליעד הרצוי.
אך ככל שהצורך יגבר כך יצטרכו לערב שותפים רבים יותר במסע הירידה במשקל- גיוס המעגל הקרוב- כדי לשנות את הרגלי הקניות והמוצרים בבית ולהתאימם לשומר המשקל, קבוצת תמיכה מחייבת בה א"א להסתיר כל גרם שנוסף- דבר שהופך את ההתמודדויות הקטנות בחדרי החדרים לנחלת הכלל. איש מקצוע- תזונאי מוסמך שיכתיב את התכנית ויתן הנחיות מקצועיות מהו האופן הנכון והבריא ביותר להתחיל במסע. וילווה לאורך כל הדרך לוודא שהתכנית מיושמת כהלכה.
ובמקרי קיצון, אם מדובר באדם שנמצא במצב של התמכרות אובססיבית, התקפי זלילה וכדו' אופן הטיפול והתכנית שתותאם לו יותאמו לצרכים שלו, ויכללו גמילה, טיפול פסיכולוגי וכל מה שנחוץ.
אם ניקח כמשל את הדוגמה הזו ואת מה שאת צריכה לעשות כנמשל, העצה עבורך יקירתי, היא להתאים למצבך את שני הצעדים שהוצעו.
הצעד הראשון הוא להחליט החלטה אמיצה, קבלה מכלילה שתגרום לך להתנתק מהמקום בו היית עד עכשיו. לפי תיאורך במקום הזה את כבר ממש נמצאת.
אך כל זה יתכן רק בעזרת הצעד השני- התכנית הברורה. מי יעזור לך להכין את התכנית, עד כמה יהיה מעורב, מי יהיה שותף (כי אם הבנתי אותך נכון, מדבריך אני מבינה כי סביבתך הקרובה אינה מודעת לכל מה שתיארת) והאם להיוועץ באנשי מקצוע- עשי כחכמתך, את ובורא עולם היחידים שיודעים באמת היכן את נמצאת ומה דרוש לך כדי לשנות ולהתקדם.
אם את מעוניינת בהכוונה או זקוקה להמלצות על רבנים או אנשי מקצוע שיכולים לסייע לך את מוזמנת לפנות אלי במייל ואשתדל להפנות אותך.
מחשבה נוספת וחשובה: את צריכה לעבור תהליך מסוים של שינוי, סדר פנימי וארגון מחדש של כל מה שעברת. ונראה לי כי להיות ב"שידוכים" במקביל לתהליך זה, זהו דבר שעלול לקחת ממך את יישוב הדעת והשקט הדרושים לך. מה גם שמצב של שידוכים הוא מצב זמני בו תוך מס' ימים/ שבועות את עלולה למצוא את עצמך מאורסת. נדמה לי שתעדיפי להתארס ולהתחתן אחרי שכל הסיפור הזה פתור, ומאחוריך בעזרת ה'. ולכן כדאי לך לחשוב איך יש לך אפשרות לעשות הפסקה או להקפיא את השידוכים לתקופה מסוימת עד שהסיפור הזה מאחוריך.
היכולת שלך, הכנות שלך, הרצון העז לטוב, והאמונה האיתנה בבורא עולם, אני בטוחה שיובילו אותך למקום טוב, גבוה ואיכותי, כזה שיהיה ראוי ומתאים לבניית בית עם בחור טוב ואיכותי כפי שאיפתך.
בהערכה ובתפילה להצלחתך הרבה בכל אשר תפני!
חנה
[email protected]
דלג לתוכן
