שואל יקר וחשוב מאוד!

אשריך שאלו הם לבטיך! כמה אנשים היו רוצים להתחלף איתך! בני אדם רבים אינם יודעים כלל מתי הם כעסו לאחרונה, ואין להם מודעות שהם חיים בכעסים, ואילו אתה זוכר שנכשלת בכעס.

הסטייפלר בספרו קריינא דאיגרתא (ח"א איגרת קו, עמ' קכט) כותב באיגרת לבן ישיבה שנכשל בעייני קדושה, ואותו שואל חשש שכעת אין תועלת בכל מצוותיו, משום שבספרים הקדושים נאמר שהעובר על חטא זה כל מצוותיו הולכות לסטרא אחרא רחמנא לצלן. בשל חשיבות דבריו, אצטט לך אותם כמעט במלואם:

ח"ו לומר דהמצוות שרשע עושה אינם מצוות. האמת הוא דאפי' מי ששקוע ר"ל בחטא הזה הידוע ועדיין לא עשה תשובה מ"מ חייב בכל התורה כולה ובעבור כל מה שלומד ומקיים יקבל שכר בעוה"ב כשאר אנשים צדיקים [רק שהשכר יבוא אחרי שיהי' נגמר תיקונו ע"י גיהינום וכיו"ב] ומה שכתבו ספרי יראים שהתורה ומצוות שלו הולכים ח"ו להס"א ר"ל הוא ענין אחר אשר מי שאין לו מושג בקבלה לא יתפוס ענין זה והוא כי כל מצוה ומעשה טוב גורם השפעה מן השמים ואותה השפעה טובה מסייעתו להצלחה הן ברוחניות והן בגשמיות וכשהאדם שקוע ר"ל בחטא הידוע אזי אותה השפעה הבאה ע"י תורה ומצוות שלו נחטפת ע"י הס"א וזהו באמת גלות השכינה שכביכול הקב"ה ישפיע הטובה לשונאיו הם כוחות הטומאה ר"ל אבל עצם המצוות והמעשים טובים אינם נגרעים מהאדם הזה כלל וכלל רק ההשפעה המגיע לו מחמת התורה והמצוות היא נחטפת וכנ"ל וגם זה אינו אלא לפי שעה כי אח"כ כשהאדם מתקן את החטא הזה אזי מוציא הוא מהס"א כל מה שגזלו מחלק הקדושה שהיא שייכת לו וכמ"ש חיל בלע ויקיאנו.

הספרים הקדושים מתוך כוונה לעצור בעד החוטא כתבו בביאור עצום איך שע"י חטא זה נחטפים ר"ל זכויותיו היינו כנ"ל לא עצם זכיותיו אלא ההשפעה כנ"ל וקיצרו לבאר צד השני דהיינו אע"פ שכמה פעמים נכשל ר"ל מ"מ אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על התאווה אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאד מאד וחלק גדול מאד מהניצוצות הקדושות מה שנחטף השפע להס"א הרי הוא מוציאם ומחזירם לקדושה ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו והוא אז בבחינת יוסף הצדיק. והכלל אדם שיש לו מלחמת היצר ופעמים מנצח ופעמים נכשל ר"ל הרי כמו שהחטא נורא ואיום לעומתו ע"י שמנצח הרבה פעמים זכותו הוא נורא ואיום מאד ויזכה עי"ז לתקן בחייו את מה שפגם ולהחזיר לצד הקדושה כל הניצוצות הקדושות שנעשקו ע"י עוונותיו ר"ל.

בטוח אני שכנגד אותה פעם שכעסת, היו פעמים רבות שהתגברת. אם כן, תנוח דעתך! אותם פעמים שבהם התגברת תיקנו כנגד מה שפגמת.

בנוסף, כנגד דברי רבי חיים ויטאל שציטטת המדברים אודות חומרת מידת הכעס, ברצוני לצטט לך את דבריו המעודדים מאוד. וזה לשונו (שבחי מהרח"ו, יז):

שאלתי למורי ז"ל [=האר"י הקדוש], איך היה אומר לי שנפשי למעלה כל כך, כנזכר בשער הגלגולים באורך, והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו?

ויאמר: דע, כי גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא. כי מעשה קטן מאוד בדור הזה, שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים. כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד מאוד, עד אין קץ, מה שאין כן בדורות הראשונים. ואילו היית אתה באותם הדורות הקודמים, היו מעשיך וחכמתך נפלאים יותר מכמה צדיקים ראשונים. אשר על כן, שלא תצטער על זה כלל. כי בלא ספק יש למעשה קטן כיום מעלה גדולה ממעשה גדול של צדיקים הראשונים מזמן התנאים והאמוראים.

אם רבי חיים ויטאל כותב על מעשה קטן בדור שלו – דור דעה – שהוא שקול כמעשה גדול של האמוראים, מה נאמר על מעשה קטן הנעשה בדור שלנו?

יהודי יקר וחשוב! תחזקנה ידיך! אתה מתמודד ומשתדל להתגבר על מידותיך. אין לנו יכולת לתאר איזה נחת רוח אתה עושה לאבינו שבשמים. חשוב לזכור, הקב"ה לא בא בטרוניה עם בריותיו (ע"ז ג, א). אדם המתמודד וכובש את יצרו, שכרו רב ועצום.

עלה והצלח! מחלקך יהי חלקי!

בהערה ובידידות.

בניהו.