אם באנו לחים בשביל לתקן ואם אנחנו מתים מוקדם אז סימנו את התפקיד! אז למה מברכים באריכות ימים אמורים לברך שתסיים את התיקון בהצלחה???
דלג לתוכן
אם באנו לחים בשביל לתקן ואם אנחנו מתים מוקדם אז סימנו את התפקיד! אז למה מברכים באריכות ימים אמורים לברך שתסיים את התיקון בהצלחה???
לשואל היקר שלום רב,
השאלה שלך מעניינת מאד. אחת השאלות המקוריות ביותר שקיבלתי לאחרונה. היא מעידה על הסקרנות הרבה שיש לך והרצון להבין את מה שאנחנו עושים בעולם הזה, ולקראת מה אנחנו הולכים בעולם הבא.
ננסה לסדר כמה הנחות יסוד בעניין תפקידו של האדם בעולם, כפי שמובא במקורות, ואז יהיה יותר קל לענות על השאלה שלך.
[] אנשים שנפטרו קודם זמנם בד"כ סיימו את התפקיד שלהם, בפרט אם הם כבר עברו כמה גלגולים.
[] אבל לא כל מי שסיים את תפקידו נפטר קודם זמנו.
ביאור הענין:
החיים בעולם הזה הם מתנה גדולה וגם ברכה יקרה. החיים הם מסגרת הקיום של האדם בעולם הזה. במסגרת החיים האדם יכול לבנות את האישיות ואת הקומה הרוחנית שלו, ולאסוף לעצמו הרבה "יהלומים" של תורה ומצוות. כלומר, החיים מאפשרים לאדם לבנות ולמלא את החלק הנצחי שלו – הנשמה, החלק שנשאר לו בעולם הבא לנצח נצחים. לכן החיים הם מתנה יקרה.
בתוך מסגרת החיים יש לכל אדם תפקיד מסויים שהוא רק שלו. כל אחד הגיע לעולם לתקן משהו אחר: פרנסה, נסיונות עם הורים, חינוך ילדים, עשירות, נסיונות באמונה, תיקוני מידות וכד'. האדם יכול לעשות את התיקונים רק בתוך מסגרת החיים. כלומר החיים של תורה ומצוות מכוונים את האדם ומאפשרים לו לעשות את העבודה המיוחדת שלו.
ולכן, גם אם האדם סיים את התפקיד המיוחד שלו, עדיין בורא עולם נותן לו עוד שנות של חיים כדי לבנות ולעצב את הנשמה שלו ואת חיי העולם הבא (פרט למקרים מיוחדים שבורא עולם לוקח אנשים קודם זמנם).
משל למה הדבר דומה: מתחם אימונים לספורטאים המכיל את כל צרכי הספורטאים – מקום לינה, מקלחות, חדר אוכל וכד', ובעיקר, חדרי כושר ומתקני כושר מכל הסוגים המתאימים לפיתוח הכושר הגופני. בנוסף לכך יש לכל ספורטאי מתקני אימון המיוחדים רק לו – יש המתאמנים על ריצה קצרה, ויש על ריצה ארוכה, יש המתאמנים על הרמת משכולות, קפיצה לרוחק, כדורגל, כדורסל, שחיה וכד'. לכל אחד יש תכנית אימונים אישית המיוחדת רק לו לצורך התפקיד המיוחד – ענף הספורט המיוחד שבו הוא מתאמן.
הספורטאי צריך קודם כל לאכול ולישון היטב. בנוסף לכך הוא צריך לשמור על כושר גופני כללי, ולכן במשך היום הוא מתאמן קודם כל במתקני הכושר הכלליים יחד עם שאר הספורטאים. אח"כ הוא גם מתאמן במתקנים המיוחדים לענף הספורט שלו.
מתחם האימונים נותן לספורטאי את המסגרת הכללית המכשירה ומכינה אותו להיות ספורטאי. בנוסף לכך יש לכל ספורטאי יש את המתקנים המיוחדים שלו. כל ספורטאי חייב את המתחם הכללי כדי לאפשר לו להיות בכושר גופני, כדי שאח"כ הוא יוכל להתאמן במתקנים המיוחדים שלו.
גם כאשר הספורטאי סיים את האימונים האישיים שלו – את התפקיד המיוחד שלו, עדיין יש חשיבות רבה להמשיך להתאמן במתקני ספורט הכלליים – המסגרת הכללית של האימונים.
באותו אופן, גם אדם שסיים את התפקיד שלו, יש חשיבות רבה להמשך החיים שלו בעולם הזה כיוון שהוא יכול לבנות עוד את הנשמה וחיי הנצח שלו. ולכן בורא עולם לא לוקח אנשים מוקדם אלא רק במקרים מיוחדים (שהם דברים נעלמים בעומק דרכי ההשגחה, כגון, אם עבר כבר הרבה גלגולים, או לכפרה על הדור וכד').
נסיים במשל נפלא של החפץ חיים (שם עולם חלק א – פרק יט) בעניין ערך החיים:
"התקון הנעשה מעבודת האדם הוא הרבה יותר מעבודת המלאכים, לפי שיש לאדם יצר הרע והוא צריך להתגבר עליו בכל עת, וכמו שראיתי בשם האר"י הקדוש שעשרה אנשים מישראל יש בכחם לתקן תקון של עשרה כתות מלאכים, אלא שעבודת המלאכים היא תמידית ונצחית, ועבודת האדם היא רק לזמן מועט בעול הזה. וכיוון שמת האדם אינו יכול לקיים התורה והמצוות.
ואם כן כמה צריך האדם להתחזק בימים המועטים שלו בעולם הזה שלא יאבדם בחנם אחרי שהם הם ימי פרנסתו, וכדרך האדם שזמן פרנסתו הוא רק מעט ימים בשנה שאז יעבוד בכל כחו. וכמו שנשמע על הגר"א ז"ל שהיה בוכה לפני פטירתו, והסביר, כמה יקר הוא העולם הזה שיכול להשיג בו כל מה שרוצה מן התורה ומן המצות, אבל בעולם הבא אפילו אם יתן כל העולם הבא שלו שיניחוהו לקיים רק מצוה אחת אין רשות לזה…
ובדרך משל למלך שנתן לחייל נאמן לאסוף שלל המלחמה לזמן מוגבל. והנה האיש הזה הייתה שמחתו גדולה מאד שהיה שלל רב של כסף וזהב, ועמל בכל כחו בשעות אחדות אלו לאסוף הון רב. אך כאשר התבונן שוב על כמות השלל הרב שנשאר, נהיה לו עצב וצער בידיעתו שאין לו רק שעות אחדות לאסוף את השלל, והוא חושב מי יתן שיהיה לי עכשיו כוח של עשרה אנשים לאסוף את כל השלל בזמן המועט שניתן לי.
ולכן מה מאד צריך האדם לשמוח בימי החיים שנתן לו השם יתברך שעל ידם יוכל להשיג העונג הנצחי, כי יהיה צרור בצרור החיים ויתענג על ה' לנצח… שכן הבורא הוריד לנו את אוצרו הנחמד היא התורה והמצווה בעולם הזה, והרשה לאדם שבכל ימי שנותיו יוכל לקחת מהם כל מה שירצה, אשר אפילו פרט אחד קטן מהם הוא טוב יותר מכל פנינים שבעולם. ועל כן היה לו לאדם לשמוח מאד בימי חייו כיוון שיכול ללקט הפנינים היקרים, וכמו החייל הנאמן שבעת שהיה אוסף את השלל לא הרגיש שום צער מפני גודל השמחה".
בהצלחה רבה!
ישראל ל.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
