The Butterfly Button
למה לא הולך לי בשידוכים?

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה כמעט בת 25 ניראת טוב מאוד ב"ה -מודעת לעצמי 🙂 אבל אני לא מבינה למה לא הולך לי בשידוכים, אני לא יודעת להצביע על משהו שעוצר /תוקע אבל אני יודעת לומר על עצמי שאף פעם לא היה לי רצון חזק מאוד להתחתן כמו לחברות שלי אבל תמיד חלמתי על העתיד שאהיה כלה ונשואה ולהקים משפחה, היה לי מעט מאוד הצעות שהתקדמו לפגישה ורק אחת מהן התקדמה יותר מפגישה אחת, לאחרונה אני מרגישה שאני מתחילה להיות לחוצה לגבי זה שאני עדיין רווקה ולצורך העניין הבחור האחרון שיצאתי איתו הוא ממש לא היה הטעם שלי ומאוד שקט ביחס לגבר שחלמתי והשיחה ביננו לא זרמה כ"כ אבל ממש פחדתי להוריד ומשכתי 3 פגישות עד שהוא הוריד זה ממש מתסכל אותי ואפילו מתיש השאלה שלי היא עד כמה אני צריכה לעשות השתדלות בעניין השידוכים והאם ל"התפשר" על דברים כדי שאוכל לקבל יותר הצעות …

תשובה:

לשואלת היקרה שלום וברכה!

רוצה לומר לך שלפני הכל אני כל כך מזדהה עם התיסכול שלך.

את אומרת שאת נמצאת כבר כמה וכמה שנים בשידוכים ולא הולך, למרות שאין שום דבר מעכב ואת נראית נפלא ורוצה להיות נשואה ולהקים משפחה.

זה באמת מתיש ומתסכל. שידוכים זה מסע שלפעמים עובר בהרבה קושי, כאב ותסכול.

אין ספק שכל פעם לשמוע שיש בחור על הפרק, לברר, להתרגש, לקוות ובסוף לא לצאת לפגישה כי לא מתאים זה מבאס.

קל וחומר להתארגן, לפנות ערב, להתלבש ולצאת לפגישה ולגלות שהוא ממש לא הסגנון שלך זה מאכזב כל כך.

רוצה לומר שעם כל הקושי וקצת הלחץ שאת מדברת עליו כל כך טוב לקרוא שאת מודעת לעצמך ואוהבת את עצמך.

לא מובן מאליו בכלל וחשוב ביותר בשביל להקים בית. אז איזה כיף שיש בך את זה!

אני רוצה להתייחס למה שכתבת ולחשוב איתך ביחד.

את מספרת שהיו לך מעט מאד הצעות שהגיעו לפגישה, האם יש לך מושג למה?

מה מעכב ברוב הפעמים מלצאת לפגישה? איזה צד הוא מי שמוריד בד"כ, אתם או הצד השני?

מעניין להבין למה ברוב הפעמים ההצעה לא התקדמה לפגישה.

יותר מעניין בעיני ודורש בירור זה למה רק עם בחור אחד הפגישה התקדמה ליותר מפגישה אחת?

האם את זו שהורדת ברוב הפעמים או הבחורים איתם נפגשת?

מה מנע ממך להמשיך בכל פעם אם את זו שהורדת? מה הרגשת בפגישות?

האם זה עשה לך תחושה של הקלה או פספוס?

חושבת שאולי יהיה טוב שתחשבי על התשובות לשאלות הללו בשביל להבין טוב יותר איך להמשיך מפה.

 

את אומרת שאין לך רצון חזק מאד להתחתן וזה בסדר גמור כל עוד כשאת מדמיינת את עצמך נשואה זה משהו שעושה  לך טוב בלב,

וכן יש רצון מספיק חזק שיוכל בסוף להוביל למעשה.

לעניות דעתי מה שחשוב יותר מהרצון להתחתן זה שמי שתתחתני איתו בסוף בעזרת ה', איתו- תרצי להתחתן מאד.

 

ועכשיו לשאלה שלך- את שואלת עד כמה את צריכה לעשות השתדלות בעניין השידוכים.

אז בואי נבחן כמה השתדלויות שאפשר ורצוי לעשות.

דבר ראשון: האם כל האנשים סביבך יודעים וזוכרים שאת בשידוכים?

אולי כדאי לדבר על זה יותר ולהעלות את המודעות לנושא לאנשים סביבך: משפחה , חברות, מכרים של המשפחה וכו'. אנשים הרבה פעמים שוכחים וטרודים בעיניני היום יום וכשתזכירי להם הם יחשבו על רעיונות בשבילך.

 

דבר שני: לעשות את ההשתדלות שלך בפגישות עצמם, תנסי לבוא לפגישות רק בשביל דבר אחד- להנות.

אני רוצה לשתף אותך שבתור אחת שיצאה הרבה פעמים עם הרבה בחורים העצה הזאת כל כך עזרה לי להירגע.

תזכירי לעצמך בפגישה שאת באת בשביל להעביר ערב בכיף! לא משנה מה יקרה ואת מי את הולכת לפגוש את מנסה לחשוב כל הזמן מה יגרום לך להנות עכשיו יותר ברגע הזה.

אל תדאגי זה לא משהו שימנע ממך את המחשבות של אחרי הפגישה- האם מתאים לך להמשיך ואיך היה, את תזכרי הכל טוב מאד.

תנסי לבוא ברוגע ובשמחה עם ביטחון במי שאת ובמה שאת יכולה להביא לקשר, ואת יכולה להביא המון!

 

דבר שלישי: להתפלל על זה ולהיות רגועה שמה ששלך יגיע אלייך בסוף.

לחיות באמונה שבאמת זה לא בידיים שלך ומתי שה' יחליט את תמצאי אותו ותיהי מאושרת בעזרת ה'.

זה לא תלוי בך מתי תתחתני, את תעשי את ההשתדלות שבידיים שלך ומפה תתני לה' לקחת אותך ותסמכי עליו.

הוא עושה מה שהכי טוב לך.

אגב ,כנראה עכשיו להיות רווקה זה מה שהכי טוב לך , אז בואי נהיה רגועות:).

ותאמיני לי, בסוף המסע הזה את תסתכלי אחורה והרבה יותר תעריכי את מה שיש לך. זה שווה את זה.

 

את שואלת האם להתפשר על דברים כדי לקבל יותר הצעות, ואני רוצה שנתבונן רגע במילה להתפשר.

המילה להתפשר זה מלשון פושר, זה לא חם ולא קר.

זה משהו ששם אותנו במקום קורבני של חוסר אונים- "אני מתפשרת כי אין לי ברירה".

זה לא פותח שום אנרגיה לפתוח את הראש לפגוש מישהו שהוא קצת שונה מהתמונה שיש לך.

אני חושבת שממש נכון וטוב לפתוח את הראש לסגנונות נוספים ,גם לבחורים שנשמע לך שלא בדיוק מה שאת מחפשת,

ולהבין שגם אם את בוחרת במישהו שיש לו משהו שפחות מוצא חן בעינייך למשל: גובה, מגורים או משהו אחר, את לא התפשרת. את בחרת.

להבין שכאן בעולם הזה אין משהו מושלם ולא יהיה מישהו שלא תמצאי בו חסרונות, אבל את בוחרת בו למרות החסרונות כי טוב לך איתו, כי הוא עושה לך טוב, כי להיות איתו עושה אותך מאושרת.

אין להתפשר. יש לבחור. בכל בן אדם יש מכלול דברים שעושים אותו למי שהוא- יש את הריח שלו, ויש את המראה. יש את האופי ויש את הכשרונות. יש את החוזקות ויש את החולשות.

כל אחד הוא מכלול, וכשאת בוחרת במישהו את בוחרת בכל המכלול הזה. גם בטוב וגם בפחות.

זה היופי בעיני, תחשבי שהאדם הזה לא היה יכול להיות מי שהוא אם היה חסר לו אפילו אחד מהמאפיינים שיש לו, גם אם מדובר בחולשות וחסרונות.

כי בחירה זה עד הסוף. זה לבחור בהכל.

כי את רוצה אותו ואת כל מה שמגיע איתו. למשל: אם את חושבת שאת מתפשרת על בחור שלדעתך קצת נמוך ממה שדמיינת לעצמך שהיית רוצה או שהסגנון שהוא מגיע ממנו פחות מדבר אלייך אבל הוא ממש מקסים וטוב לך איתו,

ואת מרגישה הגירסה הטובה של עצמך לידו.

את יכולה לשבת ולחשוב רגע… אני מתפשרת? הרי רציתי מישהו יותר גבוה/ מישהו מרקע אחר…

אבללל הבחור הזה שכל כך טוב לך איתו יכול להיות רק ככה. רק עם החסרונות האלה. ורק עם החולשות וגם החוזקות -האלה. וזה יכול להיות מתאים לך ואולי לא.

אז כן, בטח שכדאי לבחור לשמוע הצעות קצת שונות ולפתוח את הראש לדברים חדשים. זה תמיד טוב. אבל לזכור שאת לא מתפשרת בחיים על בעלך. את בוחרת בו.

 

מתפללת שתזכי לבנות את ביתך במהרה ותהיי מאושרת בקרוב ממש.

בהצלחה!

צופיה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
חייבת לסדר את האמונה שלי לפני שאתחתן
אני  בת 25 עוד מעט. תמיד היו לי שאלות באמונה והייתי הולכת גם לשיעורים במדרשות, חיפשתי הרבה זמן מקום שיתן לי מענה מדוייק לשאלות שלי אבל לא ממש מצאתי. תמיד הרגשתי בידיעה שחייב להיות שיש ה', הרגשתי את זה שהוא שומע ומכוון אותי. אבל פתאום זה כאילו נכבה. אני לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן