שלום לך, שואלת יקרה ומיוחדת.

אפתח את תשובתי בהערכה כנה לשאלה שלך, שאלה חשובה ונבונה מאין כמוה, המעידה על אכפתיות ועומק.

את כותבת 'המצב האידיאלי מבחינתי זה לעבוד את השם ולקיים מצוות'.

כלומר את מכירה בשכלך את החובה לעבוד את הבורא ולהתנהל על פי הוראותיו. וזה  לבדו אינו מובן מאליו כלל, וממילא ההתמודדות היא במישור אחר,  המישור הרגשי.  איך מטים את הלב לאהבת הדברים, איך יוצרים חשק, איך מתעוררים לעשות דברים בהתלהבות ובדקדוק… זו אומנם התמודדות ענקית ומאתגרת, אך עדיין, קלה יותר.

כדאי אם כך, דבר ראשון להכיר בטבעיות הפער בין הרגש לשכל. אין דבר טבעי יותר מהתגוששות בין הכרתו השכלית של אדם לבין רצונותיו ורגשותיו. . אדם מכיר בצורך לשמור על בריאות הגוף, ועם זאת נוטה כל הזמן אל הטעים והמפנק. כך הוא טיבו של אדם. עלינו לטפח אמפתיה כלפי התופעה הזו, לא לחוש בה משהו מאיים, אדרבא, זו הזירה בה עלינו להתמודד. ברוכה הבאה למועדון! וזו אינה זירה לשעה קלה, אלא לחיים שלמים.

השכל מצווה כך והגוף אומר לו אחרת. ומתוך שאנו נמצאים בעולם שהוא כולו חומר, והכל נמשך לכיוון המפתה ומעורר החשקים, עלינו להיות מודעים כל הזמן, כי ישנם כוחות מנוגדים בקרבנו. והבשורה הטובה היא,

שאפשר! השכל יכול להשפיע על הרגש. חרף המתח התמידי ביניהם, אפשר וכדאי לטפל ברגש דווקא באמצעות השכל. אמנם ביסודו הרגש מתמרד ומתנהל עצמאית מן השכל, אבל עיסוק שכלי מוגבר, קרי עיון ובחינה של המצוות, טעמיהן, והלכותיהן, בהחלט מעורר עם את הרגש אל עבודת השם. קיים תהליך שבו 'וידעת היום', מוביל מאליו אל 'והשבות אל לבבך'…

אדם המקפיד לשים לב לפרטי ודקדוקי המצוות, ומשקיע בהבנת הטעמים השונים להן, לאט לאט מתקשר ומתחבר, וההרגלים הללו, שאימץ לעצמו מתוך בחירה, הופכים להיות פרי השקעה מאומצת שלו, חלק מאישיותו וממילא אהובים יותר.

אז, ההצעה המעשית ביותר היא, כמו תמיד, בכל תחום בו אדם רוצה להרגיש בנוח, ללמוד. ניתן ללמוד באינספור צורות מתוך מגוון רחב של ספרים, באופן שיטתי.

ולהיכנס לעולם הרחב ומסביר הפנים, של טעמי המצוות. תכלית התפילה, עניין שמירת הנגיעה, שמירת הזמנים בין בשר לחלב, ישנו הספר 'חורב' של הרב הירש, ועוד ספרים רבים נוספים בכל מיני רמות.שמטרתם לפוגג את תחושת הזרות מול קיום המצוות, ונתינת כלים להתחברות למעשים על כל פרטיהם.

אגב טיפול ברגש, יתכן שיתעורר גם השכל מדי פעם וישאל את שאלותיו, וגם עבורו  אפשר למצוא מענה רחב לגבי שאלות היעוד, המשמעות, המטרה שלי בחיים, החיפוש שלי אחר האלוקים, הציפיה שלו ממני באופן אישי..

וכך, להתחיל מסע אמיתי מאוד, של התקרבות לעולמות פנימיים, של מציאת האני, וממילא מציאת האלוקים. עד שמבין האדם, כי המסגרת של שמירת המצוות, היא בעצם תהליך ארוך ויומיומי של חינוך עצמי של האדם, להתגברויות, להעמדת השכל על הרגש, לבניית החיים על אדנים של ערכים נצחיים ולא על סיפוקים רופפים ונמסים.

והמסע הזה הוא אומנם מורכב וארוך אך הוא חוויה גדולה שאין דומה לה,  והמסקנות העולות מן הלימוד נותנות רובד אמיתי ופנימי לחיים בכל מישוריהם.

לפתע מגלה האדם, כי הוא חלק מתוכנית גדולה, וכל מעשה או הימנעות שלו, משליכים על הבריאה כולה. כל צעד שלו הוא בעל משמעות נצחית. ואינסופית. היש סיפוק גדול מזה?

מעריכה מאוד את האומץ והרצינות. ואשמח להיות לעזר בתהליך המופלא הזה שהתחלת.

שירה.

[email protected]