The Butterfly Button
לא מבינה מה זה החיים- רוצה להצליח להתחבר יותר.

שאלה מקטגוריה:

אני מבית חרדי- חסידי ואני לא מחוברת לכלום.
זה לא שאני מחר אהיה חילונית.
אבל החיים מרגישים חסרים, ריקנים, משעממים וחסרי תכלית.
בפרט, בחודש אלול שבו כל הזמן מדברים על חיבור, התקרבות, חשבון נפש ואני מרגישה מחוץ לכל זה פשוט לא קשורה ולא מחוברת.
זה רק מגביר את תחושת המעוקה וגורם לרצון למות -כי מה זה החיים האלה??
אני לא מאמינה שאם אני אתפלל דברים ישתנו החיים מרגישים שהכל ידוע מראש ולא יעזור לי להתפלל.
איך אני יכולה להצליח יותר להאמין ולהתחבר?
תודה רבה
שרי

תשובה:

שרי יקרה,

אני קוראת את שאלתך ומתחברת אליה מאד, את מתארת מצב בו את מרגישה ריקנות וחוסר חיבור לחיים הדתיים, לרוחניות

מה שאת פועלת מתוך הרגל נראה לך חסר משמעות.

ולמה אני מתחברת? כי אני מוצאת את עצמי במקומות, אמנם שונים, אבל נראים לי חסרי תכלית, מרגישה אותו דבר, ריקנות וחוסר חיבור.

ובפתיחה הזו אני חושבת שמתחיל משו חדש

אבל לפני כן אני רוצה לספר לך שאני ממש מעריכה את השאלה שלך, את היציאה שלך מגבולות השגרה והריבוע ואת חוסר ההסכמה שלך לחיות חיים ריקניים

וזה לא מובן מאליו בכלל, יש מספיק אנשים שחיים כך עד מותם.

ונחזור, למה מתחיל משו חדש? כי את מבטאת חסר, וחסר מזמין מילוי, ואת בוחרת למצוא את המילוי האמיתי ולא להתפתות לתחליפים זולים וזמינים. בשאלה שלך את יוצרת כלי לקבל עוד הבנות וכבר במילים שלך הסברת את המהלך, חוסר תכלית שווה חוסר חיבור וריקנות.

ובאמת, הבעל שם טוב צפה את התקופה שלנו ואמר יהיה רבה יהיה גבאי יהיה קוויטלאך, יהי פרנצע'ס אבל נשמה לא יהיה

אז את זוכה להיות בשלב שמחפש את הנשמה, את החיבור העמוק ללב העולם שפועם בחוזקה ועוד אינ מספר נשמות כמוך מתעוררות לבקש את האמת, את ה'.

אז איך להתחבר יותר איך להאמין?

קודם כל חשוב שנבין, האמונה נמצאת בתוכך. את לא צריכה לעשות שום דבר מיוחד כדי להאמין ולהרגיש את החיות שהקרבה אל ה' נותנת ואת הריקנות שהריחוק ממנו מביא כמו שאת לא חושבת איך לנשום זה פשוט קורה. את מחוברת אליו בעצם. אלא מה? חשוב לשמור על ערוץ חיבור וצנרת פתוחה כדי שהאור בתוכינו יוכל להאיר בנו, ולכן בתור התחלה, אני מציעה לך לשבת עם עצמך 10 דקות כל יום בשעה קבועה, להתבונן אל תוך עצמך, ולשמוע את ה' שואל אותך, שרי יקרה, איך את מרגישה היום? מה את רוצה לספר לי היום?. כך מתחילים קשר. קשר בינך לבין ה'. הריחוק והניכור הם כשלא מכירים, ואת עכשיו רוצה להכיר את ה', לחוש אותו, להרגיש אמונה.

אמונה זה האמון בו שהוא נמצא וקיים ומשגיח, וכשיש קשר יש במי להאמין.

ומה זה המצוות? המצוות זה הכלים לקבל את אור ה', כי כל רצונו הוא להיטיב לנו ברגש, בגוף בנפש בעולם הזה ובבא. והדרך לזכות לתענוג ולאור הזה הוא על ידי הליכה בדרכי ה' והכנת כלים רוחניים. בדיוק כמו שאי אפשר לשמוע את גלי הרדיו בלי המכשיר שיהפוך אותם לקולות באוזניים שלנו, כך אי אפשר לקלוט את התדר של אור ה' בלי פעולות מעשיות שהוא מסר לנו שנעשה אותם.

הנקודה הזו היא נקודה אחת מתוך רבות שמהוות את הבסיס לעולם התורה והיהדות שלנו, התשתית הרעיונית לקיום התורה והמצוות, עמוקה ורחבה מיני ים ומיני ארץ, היא נמצאת אצל גדולי המחשבה והחסידות, וזה המצווה של ידיעת ה': "דע את אלוהי אביך ועבדהו" כגודל הידיעה שאדם יודע כך גודל האהבה" ידיעה משמעה היכרות, לעיתים היכרות תהי אישית יותר, כמו בשיחה עם ה' ולעיתים היכרות היא הבנה שכלית של דרכי הפעולה של ה' בעולם. ומזה ומזה אל תניחי ידך.

ואין מתאים לכך יותר מאשר ימים מיוחדים אלו, שהמלך נמצא בשדה וידו פשוטה לקבל שבים.

שובי אליו וישוב אלייך.

תודה על השאלה שלך, וכמובן אם תרצי הרחבה על תשובה זו יותר מאשמח להיות שליחה לכך. יש גם ספרים רבים ושיעורים מוקלטים שנותנים לכך מענה.

מאחלת לך באהבה

כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקות, ולב פתוח ומתגעגע

תמר ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן