The Butterfly Button
כפייתיות במצוות טהרה

שאלה מקטגוריה:

שלום רב.
יש לי בעיה כפייתית שמתבטאת בתחום של טהרת המשפחה.בבדיקות ובהכנות לטבילה ובמחשבות לאחריה.
בשביל לבלום את החזרה על הפעולה שוב ושוב אני מנסה לבלום את עצמי ע"י אמירות בנוסח אני נשבעת שאם אעשה זאת שוב אז …כגון לא אטבול וכד,בפועל כדרך הכפייתיים אני לא עומדת בענין ואז נכנסת לחרדות לגבי ה"עונש" שכביכול לא עמדתי בו.
או שאומרת בחיי זה וזה…ואז נכנסת לחרדות לגורלם שהרי לא עמדתי בחרדה ….
שאלתי האם מבחינה הילכתית יש תוקף למילים שאני אומרת?מה לגבי הדברים שאני כביכול מנסה להעניש ולבלום את עצמי.יש לזה איזשהו תוקף או שבגלל שזה נובע מocd זה נחשב לכלום??האם אכן זה נחשב לשבועה וכד.או שזה בטל מראש בגלל הסיטואציה??
אודה על תשובתכם.כי נמאס לי מהחרדה שנביאה חרדה וכו וכו…..

תשובה:

לשואלת הנכבדה שלום רב,

התרגשתי לקרוא את שאלתך ואת יראת השמים המשתקפת מתוך מכתבך והצטערתי מהמצב הלא פשוט שאת שרויה בתוכו ואני מקווה שבעזרת ה' תזכי להחלמה מהירה.

אחלק את תשובתי לכמה חלקים, בחלק הראשון אתייחס ספציפית לשאלת השבועה, בחלק השני אעסוק בנושא של מחשבות הקשורות לטבילה וההכנות לכך ובחלק השלישי בחובת הטיפול בOCD.

א. בנוגע לנושא שאלתך לגבי שבועות שאת נשבעת כדי לחזק את עצמך ולקבוע לעצמך כללים ברורים ולמנוע פעילות חוזרת ונשנית הנגרמת כתוצאה ממחשבות כפייתיות, הנה שאלה זו היא שאלה הנוגעת להלכות חמורות של הלכות שבועות אולם דבר ברור הוא שאין לשבועות אלו דין שבועה ונחשב כשבועה שנעשית ללא יישוב דעת וכוונה וכמי שנשבע כדי להינצל מייסורים וכמו שדרשו חז"ל בגמרא מסכת שבועות דף כ"ו. 'האדם בשבועה פרט לאנוס' ואמרו שם שבכלל זה מי שליבו אנסו וכן פסק להדיא בשולחן ערוך יורה דעה סימן רלב סעיף טו וסעיף יז ומבואר בתשובת רד"ך בית יז (מהדורת קושטא) ועוד אחרונים. לכן אין ממש בשבועתך וכן במה שאת נודרת בחיי אנשים ולא יבוא להם כל נזק מחמת זה מכיוון שלהלכה אין זה בכלל שבועה. מכיוון שכך אין גם טעם להישבע או לנדור נדר כדי להימנע מהפעולות הכפייתיות שכן אין לזה במצבך תוקף של שבועה או נדר.

ב. לגבי מה שכתבת שזה קורה לך כאשר את רוצה להיטהר בבדיקות והכנות לטבילה וכן לאחר הטבילה, הנה דעי לך שאין זה מצב חדש וכבר היה לעולמים שמרוב זהירותן של נשים בדינים אלו חששו מאוד שמא לא יצאו ידי חובה כל הצורך וכתב על כך אחד מגדולי עולם הרמב"ן בסוף הלכות נדה שלו וזה לשונו 'לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות… כי אם כן אין לדבר סוף… לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף' אם כך נמצאת למדה שגם בזמן הרמב"ן היו שסבלו מבעיה זו והרמב"ן מורה שלכן אין לאדם להכניס ראשו בספיקות בעניינים אלו וזו הוראה של קדוש ה' הרמב"ן זיע"א שמורה לא להחמיר בענין זה ולא להיכנס לספיקות אלו.

ג. הגאון ר' אשר וייס שליט"א בשו"ת מנחת אשר חלק ב' סימן קל"ד כתב תשובה הלכתית לאדם הסובל מOCD וכותב לו שם שחובתו ההלכתית היא 'לעשות את כל הנדרש על מנת למצוא מזור ומרפא למחלתו ולשם כך מותר לו אף לעבור על מצוות התורה' וכמובן שיש לשאול רב בנושאים חמורים אלו אולם הכלל הוא שחובת הטיפול בבעיה זו הינה ראשונה במעלה וזה רצון ה' שיהיה הגוף בריא ותשכון בו נפש בריאה כדי שתוכל לעשות רצונו ולחיות מתוך שמחה והודאה לה' על כל הטוב.

והנני לברכך בברכת הדיוט שתזכי במהרה לבריאות שלמה ותוכלי לקיים את כל המצוות מתוך שמחה ואהבה.

ברכה והצלחה

רפאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן