בסייעתא דשמיא

שואלת יקרה מאוד.

מילותיך הכנות נגעו עמוק בליבי. אני כמעט ויכולה לחוש בעצמי את התסכול והכאב שאת חשה כשאת עומדת לפני האדם אותו את אוהבת, מתאמצת ורוצה כל כך לשמח אך מקבלת תחת זאת בקורת וכעס. אין לי ספק שגם לו היית מקבלת את הערכתו והכרתו של העולם כולו- לא היה זה משתווה לניצוץ אותו אושר, קורת רוח ואהבה אותו את, מן הסתם, כמהה לקבל מהאיש איתו כרתת ברית עולם. אני יכולה מאוד להבין את הלב שלך, היקר, שכואב- לאן הלכה האהבה הגדולה? איך אנחנו מוצאים את עצמנו במצב כזה? מה עושים? בוודאי שהתסכול מתעצם כאשר הוא אינו פנוי ומסכים לגשת אתך לייעוץ זוגי או לרב.

אז קודם לכל- ליבי, ליבי.

אני יכולה לשער שברגעים הללו של הכעס את חווה בדידות עמוקה וצורך בנוחם. אין לי ספק שאת הנחמה האמיתית היית רוצה לשאוב מבעלך ומקרבתו ועם זאת, מן הסתם שהוא אינו פנוי לכך בשעת כעסו, אז אנא, זכרי כי אביך הגדול עמך, מכיל ומבין, בלי הסברים, את כאבך ומנחמך. ולמרות שבתכתובת זו מסתכמת הכרותנו, לפחות לעת עתה- גם ליבי עמך.

זוהי אכן חוויה לא קלה ומצוקה אמיתית. צר לי.

קראתי פעם שורה במחזה העוסק במחשבותיה של אישה מבוגרת מאוד בסצינה בו היא רבה עם בעלה בתוך מחשבותיה. אחרי הפיוס היא שבה לנשום וחושבת: כמה מעייף לריב עם משהו שאתה כל כך אוהב. אכן.

כתבת בחכמה רבה וביכולות התבוננות והפרדה נהדרות כי את מניחה שחלק מהכעס שלו אינו אישי עליך כי אם מופנה כלפיך בעוד התסכול שלו נובע מחוסר ההצלחה שלו בתחום הכלכלי.

ברשותך, אנסה להרחיב מעט בנושא זה ובנושא אחר הנושק לו מעט. תקוותי שהדברים יאירו לך מעט את המציאות.

כפי שכתבת נשאתם באהבה רבה. אני מאמינה לך. הקב”ה ברא את עולמו באופן הזה שכאשר בני זוג נפגשים זה עם זו, ישנה נשיאת חן גדולה מאוד, ההפכים שבהם משלימים את תחושת האושר הפנימית, הם חשים בטוחים ומוגנים זה בחברתו של זו כמו שלא חשו מעודם. החלקים שעיתים הודחקו בתוכם בעקבות חינוך, חוויות ילדות שונות, חברה ועוד מוצאות ביטוי אצל בן זוגם- עובדה הגורמת לחוש קסם רב ומשיכה.

עם הזמן, שוככת מעט עצמת הקסם. ההתנגדויות הפנימיות לחלקים מסוימים בתוכנו, אותם ראינו מתגלמים ביופיים אצל בן הזוג, הופכים ליפים פחות במקרה הטוב ולמרגיזים ומנוגדים לנו במקרה המחמיר. דברים שמצאו חן, הופכים למפריעים.

זהו השלב שמגיע אחרי שלב האהבה הראשונית- מאבק הכוחות הסמוי.

למה זה קורה?

מה התכלית לדבר הזה?

ובכן, האמת היא שגם הדבר הזה נעשה, כמובן, בכוונת מכוון.

הקב”ה מזווג זיווגים למסע ארוך ומשלים. באמיתותם של הדברים נועדו בני הזוג לצמוח באמצעות התקרבותם העמוקה זה לזו. אין המדובר רק באותו אושר של קרבה כי אם בעבודה מתמדת של לימוד, הקשבה, פתיחות ותזוזה הנושאת שינויים אישיים אחד לעבר השני.

בתהליך כזה, ככל שיהיה עקבי, נכון ומתמיד ההשלמה הפנימית שנוצרת והקרבה האמיתית המתהווה- גדולים, עמוקים ואינם ברי חלוף.

תחילתו של התהליך- חיבור שמוטבע בטבע שיקרה. חיבור שנותן טעם נפלא ובסיס מתוק לעבודה.

השלב השני, מגלה את נקודות הריחוק, נקודת הכאב, העבודה והקונפליקטים אתם מתמודדים,

השלב השלישי, הנה הדרך בעצמה.

אז החלק הראשון הוא- לא להיבהל.

הנה עבר השלב הראשון וחלקים במאבק הכח הסמוי מבצבצים ועולים. זהו מצב צפוי ובעל מטרה. בעזרת הבורא, בעבודה נכונה, יצמח המשבר לתיקון וההתאהבות תתחלף באהבה של בניה עמוקה.

באשר לנקודות עצמן. בין כל בני זוג קיימת דינמיקה משלה. דינמיקה לרגעי החסד והאהבה ודינמיקה לרגעי המשבר והקושי. חשוב לעקוב אחריה וללמוד אותה. בדרך כלל למידה וניתוח של הדינמיקה המשברית הם יותר מחצי הפתרון. אתן לך דוגמא. אם לצורך העניין ישנו בן זוג הפגוע מאוד רגשית מבקורת ומחוויית כישלון- כל אימת שאשתו תספר לו על דברים שחסרים לה הוא עלול להתרחק יותר- לה יחסר יותר וחוזר חלילה. כדור שלג שעלול להגיע רחוק. זוג או יחיד בזוג, שילמד את הדינמיקה שבמריבה יוכל לנסות לשבור את הגלגל ולהחליף אסטרטגיה, כזו, שמן הסתם, תקדם אותם למקום טוב יותר. כגון אם האישה, במקרה הזה תבנה באופן עמוק את חווית ההצלחה אצל בעלה עד שהפצע שלו, הפנימי- יירפא. גם היא תבנה מכך- באופנים אחרים.

קריאת המפה, היא השלב הראשון.

הדרך להגיע לדינמיקה הקיימת בנכם, דורשת מחשבה וריכוז. מן הסתם את מכירה תכונות כאלו ואחרות של בעלך אך איני יודעת אם הגעתם להבנה על מבנה הנפש הפנימי ועל החוויות הפנימיות המרכיבות זה את זו. דברים שגורמים לכם לאושר או לחוויות לא נעימות ולא פתורות. רובנו דורכים על פצעים של בני הזוג שלנו בלא שנדע שיש שם פצע ובלא שנבין למה משהו תמים ולא מכוון גורם לשני לכעוס כל כך ולצאת מכליו. לרב אנחנו רק טריגר.

איך כתבת? אין לי אמינות בעיניו למרות שלא נתתי לו סיבות לא להאמין לי. מי יודע? אולי משהו בעבר נתן לו סיבות לא להאמין ומהמקום הזה, הפגוע, הוא מתבונן גם עליך. אולי משהו הפעיל עליו מניפולציות ומשהו באופן המבקש לטוב של התנהגותך נדמה לו כמניפולציה.

אני שבה לשורה שכתבת לגבי תחושת התסכול שלו. לגברים בכלל ההצלחה גורמת לחוש חזקים וראויים לאהבה, מאוד יתכן כי הערעור הכלכלי יוצר מצב בו הוא חש כשלון ולא ראוי לאהבתך, בפרט שאת מצליחה בכך.

אינני רוצה לתת בדברים ניתוח משום שזה אינו נכון ואינו אחראי רק לתת כוונים למה שעשוי להיות ולכוון שאותו כדאי למשש.

אני רוצה לקוות שככל שתתמידי בהפרדה של הכעס שלו ממך ותנסי ללמוד אותו- מה קורה בעולמו הפנימי, בעלך אף הוא יחוש בהתעניינות האמיתית ויפתח לשתף פעולה.

ולבנתיים, יתכן שכדאי לך לקבל עזרה ותמיכה בתהליך. הקשבה אמיתית. גם בכדי שתחושי מוכלת בדרך וגם כדי שתבררי אותה עם עצמך, כשמשהו מאזין לך.

התשובות למפה, לדרך, להשלמה- אצלכם.

אני מאחלת לך הצלחה רבה במשימת החיים הזו. שולחת לך את הערכתי, את חום ליבי ותפילותי לשלום בית אמיתי בנכם עד שתהיו לאחד. ובאשר לדרך- השם עמך יקירה וגם ליבי.

כל הטוב, תמיד, דקלה.