שלום לך שואל יקר,

אני מסתובב כבר כמה ימים עם הסיפור שלך ועם השאלות שבעקבותיו. כואב מאד לשמוע על המצב שאתה מתאר, ירידה ברוחניות, אדישות למצב הרוחני, מערבולת של שאלות, כעס על ה', ובעיקר תחושה של תסכול מהמצב האישי שלך. אני מאד מבין את התחושות והתסכול שלך. להיות כל כך הרבה שנים בנסיונות ולהגיע לגיל 30 כאשר עוד לא מצאת את הזיווג שלך זה באמת מצב מאד מאתגר המעורר המון שאלות, והרגשה של אכזבה מההנהגה של בורא עולם.

אתה כותב על התמודדות עם רווקות מאוחרת ועם היצר, על ירידה ברוחניות בתפילות ובשמירת שבת. ואז אתה שואל למה לא התחתנתי, למה צריך להתמודד, למה צריך עולם של חטאים, למה צריך יסורים ומה התועלת שבהם, ובכלל מה איכפת לה' להתאמץ קצת ולפנק אותי בכלים טובים יותר.

השאלות שלך, שואל יקר, הן שאלות טובות, נכונות ואמיתיות, והכאב שמאחוריהן כנה ועמוק.

ברשותך, אני רוצה להתחיל דווקא מהשאלה האחרונה שלך כיוון שהיא המפתח להבנת כל שאר השאלות: מה הסיפור פה באופן כללי? כלומר, מה תכלית בריאת העולם ומה תפקידו וייעודו של האדם בתוך אותה תכלית. שאלה מצויינת ויסודית. שהרי מי שמסתובב בעולם בלי לדעת מה התכנית בוודאי שתהיינה לו שאלות (כפי שכתב הרמח"ל בהקדמה לספר דרך ה'). משל למה הדבר דומה? לאדם שנכנס לבית חולים בלי לדעת מה תכלית המקום. הוא רואה אנשים סובלים, מחוברים למכשירים, מקבלים זריקות וטיפולים מכאיבים, ובאופן טבעי הוא לא מבין למה יש כל כך הרבה סבל ולמה גורמים לאנשים צער וכאבים. אז מה התכנית של הבריאה ואיך אתה וכל אדם יכולים להפיק תועלת מידיעה זו.

* תכלית הבריאה *

נושא תכלית הבריאה מובא בדברי גדולי ישראל כמו הרמב"ן (שער הגמול) וראשונים נוספים, האריז"ל ושאר המקובלים, כתבי הגר"א, ובהרחבה בכתבי הרמח"ל (דרך ה' ודעת תבונות), ובעוד הרבה מקומות, בספרי המוסר והחסידות. נביא את עיקרי הדברים.

כתב הרמח"ל (דרך ה' חלק א, פרק ב): "הנה התכלית בבריאה היה להטיב מטובו יתברך לזולתו". כלומר, בורא עולם רוצה להטיב לנו, שיהיה לנו טוב ונגיע להנאה גדולה.

ההטבה שבורא עולם רוצה להיטיב אינה הנאה גשמית, שהיא זמנית, חולפת ולא משאירה רושם, אלא הנאה רוחנית שהיא עמוקה ונשארת לאורך זמן. זאת נקודה חשובה מאד שמסבירה הרבה שאלות בנוגע לחיים טובים בעולם הזה. הטבה אינה כיף רגעי בלבד, אלא, משהו הרבה יותר עמוק, כמו החוויה מספר טוב או ניגון מרגש, שאלו דברים רוחניים.

בורא עולם רוצה לתת לנו את ההנאה הגדולה ביותר האפשרית. כיוון שהבורא הוא מקור השלמות והטוב המקסימאלי שיכול להיות בבריאה, לכן הוא רוצה להיטיב לנו מהטוב שנמצא אצלו (וזה שכתב הרמח"ל 'להטיב מטובו'). זאת ההטבה הגדולה ביותר שאפשר. איך מגיעים לכך? באמצעות קשר, קירבה ודבקות בבורא. כלומר, באמצעות דביקות בבורא, האדם יגיע להנאה רוחנית עצומה, יותר מכל ההנאות של העולם הזה, שהרי הבורא הוא מקור ההנאות העמוקות ביותר. לכן בורא עולם נתן לנו אפשרות להגיע לקרבה ודבקות עמו ובכך להגיע להנאה עצומה.

כלומר, תכלית הבריאה וייעוד האדם הוא להגיע לקשר וקרבה לבורא עולם.

וכך כותב הרמח"ל (דרך ה',חלק א, פרק ד): "והנה שורש כל ענין העבודה הוא, היות האדם פונה תמיד לבוראו. והוא שידע ויבין שהוא לא נברא אלא להיות מתדבק בבוראו… ויהיה מנהיג את כל פעולותיו להשגת התכלית הזה ולא יטה ממנו". ועוד כתב הרמח"ל (דעת תבונות): כאשר הנשמה מגיעה לדבקות בבורא העולם, אין לך תענוג גדול מזה. וכל מי שטעם פעם אחת את המתיקות של הרגשת קרבת הבורא, נמשך אחרי זה כמו ברזל אחר המגנט.

וכאן אנחנו מגיעים ליסוד מבנה האדם. האדם צריך להשיג את הקשר והקרבה לבורא עולם באמצעות בחירה חופשית. רק באופן הזה ההישגים של האדם יהיו אמיתיים וחלק מהאישיות שלו. בלי הבחירה החופשית האדם יהיה כמו תכנת מחשב, ולא יהיה שום משמעות או ערך למעשים שלו. תכלית הבריאה יכולה להתקיים רק באדם עם בחירה חופשית.

בכוח הבחירה החופשית האדם גדול מהמלאך (שאין לו בחירה חופשית), שהרי כתבו המקובלים שנשמת האדם נמצאת בעולם יותר גבוה מעולם המלאכים. הבחירה החופשית היא כוח מיוחד שניתן רק לאדם. אין שום נברא אחר בכל הבריאה שיש לו בחירה חופשית. וזאת הכוונה שהאדם שנברא 'בצלם אלוקים'. הבחירה החופשית היא יסוד האדם ותנאי לתכלית הבריאה. יש לבורא עולם הרבה מלאכים בשמים אבל הוא רוצה דווקא את העבודה של האדם הפועל מתוך בחירה חופשית (מתוך תפילת ראש השנה).

לכן, כדי לאפשר בחירה חופשית, האדם נברא עם גוף גשמי ונשמה רוחנית, יצר טוב ויצר רע. הגוף הגשמי מושך את האדם לעבר החומריות ומרחיק אותו מקשר עם הבורא, ואילו הנשמה הרוחנית מושכת את האדם לעבר הרוחניות, ומחזקת את הקשר והקרבה לבורא עולם. מכאן תפקידו ותכליתו של האדם בעולם: להשתמש בכוח הבחירה החופשית, להגביר את כוח הנשמה על כוח הגוף, את הרוחניות על הגשמיות, ובכך להגיע לקשר ודבקות עם בורא עולם.

כלומר, ההתמודדות היא חלק מתכלית הבריאה, והיא המאפיין האנושי החזק ביותר שלנו. בנוסף לכך, בניין האישיות והפנימיות שלנו נעשה רק ע"י התמודדות. כל התמודדות, גם אם נפלנו הרבה פעמים, בונה ומעצבת את כוחות הנפש שלנו.

כדי שהאדם יצליח במשימה שקיבל, היינו הגברת הנשמה על הגוף, דבקות בבורא והנאה עצומה, בורא העולם נתן לנו ספר הוראות, הוא ספר התורה הכולל את כל חלקי התורה ומערכת המצוות. באמצעות התורה והמצוות האדם יכול להגיע לחיים של שלמות, שמחה, סיפוק, רוגע ושלווה.

* למה צריך יסורים *

כאמור, הבחירה החופשית היא יסוד האדם. היא מאפשרת לנו לפעול מתוך מודעות והכרה במעשים שלנו ולהפוך את הקשר עם בורא עולם לקנין אמיתי בנפשנו. הבחירה החופשית גם מאפשרת לנו ירידות, נפילות, חטאים והתרחקות מבורא עולם. אבל היא הכרחית, אחרת היינו תכנת מחשב.

בורא עולם עשה עמנו חסד גדול. הוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית ומכוון אותנו לעבר התכלית הנכונה של החיים, כמובן, בלי לקחת מאיתנו את הבחירה החופשית. כמו אבא טוב המכוון את ילדיו בדרך הנכונה וכמו מחנך טוב המכוון את תלמידיו לקראת היעד הנכון. חלק מתהליך ההכוונה כולל גם עונשים ואתגרים אשר מטרתם לעזור לילדים ולתלמידים להגיע ליעד הנכון. אבל ברור שגם העונש וגם האתגרים נובעים מתוך אהבה וחסד ורצון.

באותו אופן, חלק מדרכי ההשגחה הפרטית כוללים יסורים אשר מגיעים מתוך אהבה וחסד ומטרתם להביא את האדם למקום טוב יותר. מבוא בספרים שיש יסורים של הכוונה שהאדם נדרש לפשפש במעשיו, יש יסורים שמטרתם למרק את עוונות האדם ולנקות את כתמי הלכלוך הדבוקים בנשמתו, ויש יסורים שמטרתם לאתגר את האדם ולעזור לו להוציא את הכוחות העצומים הטמונים בתוכו (רמב"ן בראשית כב, א), אבל הכל, ממש הכל, רק מתוך חסר ואהבה, כמו אבא טוב ומחנך אוהב.

היסורים הם חלק מדרכי ההשגחה מתוך מטרה לכוון את האדם. אוי לו לאדם שהקב"ה עזב אותו ולא משגיח עליו, ואוי לו לילד אשר אביו עזב אותו ולא משגיח עליו ולא מייסר אותו כאשר צריך.

* התפקיד המיוחד שלך *

שואל יקר. בתוך המערכת הגדולה והמורכבת של הבריאה יש לך תפקיד מיוחד ושליחות מיוחדת שהם רק שלך, והם נותנים לך משמעות לחיים האישיים שלך.

מובא בשם האר"י הקדוש, שאינו דומה אדם אחד לחברו מיום בריאת העולם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן. והיינו, שלכל אדם יש את ייעודו ותפקידו אותו עליו לתקן בחייו, ובכלל זה גם הענין המיוחד עבורו ירד לעולם לתקנו כידוע. והקב"ה מעמיד לכל אדם את כל הנסיבות והתנאים שיוכל על ידם לתקן את אשר מתפקידו לתקן, ולמלאות את ייעודו ותפקידו בעולם.

כל תנאי החיים של האדם בגשמיות וברוחניות, הטובים והרעים, כולם ניתנו לו כפי השייך לתיקון עולמו, שרק ע"י תנאים אלו יוכל להגיע לייעודו, ובלעדיהם לא יוכל לתקן את אשר תפקידו לתקן. וכיוון שלכל אחד יש תפקיד וייעוד מיוחד, לכן שונים תנאי החיים של כל אחד, לזה חייו קלים ולשני החיים קשים יותר. ובאופן כללי, הרי גם כפי הנראה לעיניים, יש לכל אדם את ייחודו של מהלך חייו שאין להשוותו למהלך חייהם של אחרים. וזאת, כיוון שלכל אחד יש תפקיד מיוחד לכן נותנים לו את כל התנאים המתאימים בכדי שיוכל למלאותו. ואף המצבים הקשים בחיי האדם, הם גם כן אמצעים שנותנים לו בכדי שיגיע אל תיקונו, שאין רע יורד מן השמים, והכל הוא לטובת האדם כדי שיתקן בזה את השייך אליו, שע"י זה ישיג ייעודו ותפקידו בעולמו.

וזהו ג"כ ענינם של כל נסיונות החיים העוברים על האדם, שיש שמן השמים מנהיגים את האדם בנסיונות קשים… אך האמת היא שכל נסיונות חיים העוברים על איש יהודי, הרי כולם הם להנאתך ולטובתך, שמובילים אותו להשיג תכליתן, שע"י שיתגבר על הנסיונות יוכל להגיע לתיקונו וייעודו בעולמו.

וזהו פירוש 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך', לך לך, היינו אל ייעודך, אל תיקון נשמתך מה שאתה צריך לתקן בעולם הזה, שזהו עיקר תפקידו של יהודי… וזה הוא דבר ה' אל אברהם, שנכלל בזה גם הוראה לכלל ישראל זרעו של אברהם, לך לך, פירוש, כדי להגיע אל תיקון הנשמה השייך אליך ולתכלית המיועדת אליך, עליך לצאת מארצך וממולדתך ומבית אביך, היינו, מכל והתכונות הטבעיות שלך… (מתוך ספר נתיבות שלום, האדמו"ר מסלונים, פרשת לך לך)

לשואל היקר. מתוך הדברים האלו יוצא מסר אישי חשוב עבור מצבך המיוחד בחיים:

מאז בריאת העולם ועד סוף הימים אין מישהו אחר כמוך שיכול לעשות את העבודה והתיקונים שאתה עושה בעולם. העבודה שלך היא במקומות ובתנאים שאף אחד מעולם לא היה שם ואף אחד לא יהיה שם לעולם – אלו מקומות שהם רק שלך. רק אתה יכול להאיר את המקומות החשוכים בהם אתה נמצא ועמהם אתה מתמודד.

בכל פעם שאתה מתמודד ומצליח, אתה מגלה ומאיר נקודה בנפש שהייתה חשוכה ונסתרת. לכן בכל נסיון אתה מגלה מקומות חדשים במעמקי הנפש, ועי"כ אתה מרחיב ומעצב את נשמתך בעוה"ז וממילא גם את העולם הבא שלך. זאת השליחות המיוחדת שלך – שליחות מאת הבורא בעצמו.

מסופר על מנצח של תזמורת פילהרמונית ענקית, שבסוף ימיו אחרי שיצא לפנסיה, ישב בביתו ושמע ברדיו את התזמורת מנגנת בארוע חגיגי. כאשר התזמורת סיימה לנגן אמר המנצח לאחד מידידיו, אמנם הם ניגנו יפה אבל זה לא היה מושלם, היו שם רק 14 נגני כינור, וחסר לי צליל של כינור אחד. ידידו לא התעצל ובדק, ואכן באותו ארוע נגן אחד של כינור היה חולה ולכן לא הגיע. כאשר שאל הידיד את המנצח כיצד הוא ידע, השיב לו המנצח בפליאה: הרי אני כתבתי את התווים לכל התזמורת, לכל הנגנים. לכל נגן כתבתי תווים קצת שונים כדי שביחד תשמע סימפוניה מושלמת המורכבת מהמון צלילים. כאשר שמעתי את התזמורת מנגנת, היה שם צליל אחד שכל הזמן היה חסר לי ולכן הסימפוניה לא היית מושלמת.

בורא עולם, הקב"ה, 'המנצח הגדול' של כל הנבראים בעולם, כתב תווים מיוחדים לכל אחד, נתן תפקיד מיוחד לכל אחד. בורא עולם מחכה לשמוע את הניגון המיוחד שלך, הניגון המיוחד העולה מתוך תפקידך המיוחד והעבודה המיוחדת שלך. אין אף אחד אחר מאז תחילת הבריאה ועד סופה שיכול ליצור את הניגון המיוחד – העבודה המיוחדת של אדם מסויים. ללא הניגון המיוחד והעבודה המיוחדת שלך הרי הסימפוניה, גילוי מציאותו של בורא עולם בכל מקום, לא תהיה מושלמת…

עוד הערה בענין התפקיד המיוחד שלך.

כתב הרמב"ן (שער הגמול): "והלא מפורש בתורה שיש לאדם נסיונות קשים… וכך היא המידה, שהקב"ה מנסה, ולא כל אדם, אלא מנסה הוא את חסידיו, שנאמר: ה' צדיק יבחן'… ומהו הנסיון הזה, שיבא עליו בעבודתו של הקב"ה ובעשיית מצוותיו קושי ומניעות שונות… כדי שיהיה שכרם באותן מצוות כפול ומכופל. ולמה מנסה אותו… כדי להוציא את כוחותיו המיוחדים מהכוח אל הפועל, וגלות לעצמו את כוחות הנפש המיוחדים הטמונים בקרבו".

כלומר, יש לבורא עולם יחידות מובחרות הפזורות בכל העולם. הם מקבלים משימות מאתגרות במיוחד בהתאם לכוחות הנפש המיוחדים שלהם. אתה שייך ליחידות המובחרות האלו. יש לך כוחות נפש הרבה יותר מאחרים. בורא עולם יודע, הוא ברא אותך כך, ולכן הוא נתן לך משימה מיוחדת יחד עם שכר כפול ומכופל. בורא עולם נותן משימות כאלו רק לחסידיו – אנשים מיוחדים.

שואל יקר. עברנו ביחד מסע קצר להכיר את תכלית הבריאה ואת העבודה המיוחדת שלך. עברתי שוב פעם על השאלות שלך ואני מקווה שבמסגרת המסע יש תשובה לכולן. אבל המסע הזה הוא רק תחילת הדרך. צריך עכשיו להשיב את הדברים אל הלב ולהפוך את הידיעות והתובנות האלו לחלק מהחיים – חלק מחווית החיים. כלומר, צריך לחיות את התובנות.

אני משוכנע שאתה תדע מה לעשות עם התובנות וכיצד להשיב אותם אל הלב ולתוך חווית החיים.

ואם צריך משהו נוסף, אני כאן.

בהצלחה רבה ורוב סייעתא דשמיא,

ישראל ל.

[email protected]