פונה יקרה,

לפני הכל, מתנצלת מראש על שלקח זמן רב עד שאת מקבלת תשובה. תודה על הסבלנות.

ועכשיו לפנייתך, אני קוראת אותה ומרגישה שעומדת לפני אישה מלאה בדברים טובים, עשירה ברצונות, יכולות ותרומה לעולם שרוצים לצאת, להתפרץ, שתחווי אותם אבל היום יום והמציאות הם אחרים. והפער הזה מייצר דיכדוך וחוסר סיפוק עמוק כפי שהתבטאת במכתבך.

אתחיל בהתיחסות לשאלתך, "מה אפשר לעשות אם מרגישים חוסר סיפוק בחיים ודכדוך עמוק?"

אכן, כשאנחנו נמצאים בפער בין מה שאנחנו רוצים לחוות אפילו אם עדין לא ברור לנו מה זה "המשהו" הזה, או אפילו האם בכל 'מותר' לנו לחוות את החלומות שלנו הרצונות והחשקים, אנחנו יכולים להכנס לחיים ללא משמעות, ללא תוחלת וללא מטרה. אין לנו את ה'דרייב', המוטיבציה, החשק – שהם המניע לקום בבוקר, לעשות דברים, להתקדם בחיים.

ואני בכוונה לא מפרידה את זה מעבודת השם. כי כדי להצליח לקיים חיים של תורה ומצוות, אנחנו חייבים לשמוח בהם, לרצות אותם, להתחבר אליהם.

אבל— גם לתורה והמצוות מאתגר מאד להתחבר אם בכלל עוד לא התחברנו קודם כל לעצמינו. הרי אנחנו והקב"ה זה אחד. אבל אם אין את ה"אנחנו"- אין את ה"עצמי" בסיפור, איך אצליח להתחבר לבורא עולם, לתורה והמצוות שלו?! אז קודם כל ולפני הכל— מתחברים לעצמינו. זה הבסיס והפתיח להכל. לחיים של משמעות, סיפוק וביטוי עצמי, זה גם יביא לך את המנוע לראות איך החיים שלך מתחברים לבורא עולם, (ניכר שזה חשוב לך) וזה גם יביא לך בעזרת השם את המנוע להתפתח ולמצוא את הזיווג הנכון והמדוייק לך, ואני אסביר.

כדי לחיות חיים מלאים- כדי לחיות באמת ולא לשרוד- אנחנו חייבים קודם כל למלא את החיים שלנו בדברים שמשמחים אותנו.

כשאנחנו מרגישים דכדוך מהחיים, כשאנחנו מרגישים חוסר מאד גדול, (מה שגם מביא אותנו לפזול לצד השני). זה רק סימן עבורינו לעצור רגע ולהתבונן האם אני חיה חיים מלאים? האם אני ממלאה את עצמי? איך אני לוקחת את האחריות על חיי וחיה אותם כפי שאני רוצה- כפי שמתחשק לי – מה מתחשק לי? קודם כל להתבונן רגע. נולדנו, גדלנו ולפעמים בלי להיות מודעים אנחנו ממשיכים את הכל כרוטינה שהורגלנו בה, מלי לעצור ולחשוב האם טוב לי? האם אני חיה לפי הרצונות הפנימיים שלי? מה אני רוצה? מה חשוב לי בחיים האלה? איך אני רוצה להיראות עוד 10-15 שנה או אפילו בגיל 90? מה החלומות שלי? מה אני רוצה שיקרה? איזה חיים אני רוצה לחיות? וכל השאלות הללו, עוד לפני שאנחנו מדברים על מגזרים אחרים….

זה בסדר רגע אם את מרגישה שיש בתוכך כמה קולות וכמה דברים סותרים. אחרי שתעשי בירור עם עצמך לאורך תקופה זה ידרוש ממך לבדוק לעומק ולהגיע לתשובות שיניחו לך את הדעת. לדוג' ניכר שאת רוצה את הקב"ה בחייך, אולי למשל תצטרכי להכיר דרכים איך את רוצה אותו בחייך, מאיפה את מתחברת אליו, איך את מוצאת דרך שהוא בחייך ואת מרגישה שלווה בנוכחות שלו ושמחה על היותך שייכת לו.

כשברור לנו שאנחנו מחזיקים אמת אבל זה לא מרגיש טוב מספיק בפנים ושלם, זה רק סימן שאנחנו לא חיים את החיים שלנו נכון. ומימלא הריקנות, הדכדוך כפי שקראת לו, הפזילה לצד השני. כי לי לא טוב, לי ריק. וכשריק אנחנו מתחילים לחפש. ותמיד- הדשא של השכן נראה ירוק יותר, לכן, אם לא נסגל לעצמינו מילוי אמיתי שמתאים לנו ומשמח את הנפש שלנו, תמיד נשאר בריקנות, ברעבתנות. בחוסר סיפוק ותסכול כי הפתרון לא יהיה לנסות להחליף מגזר או מקום, לא תבוא השלווה הפנימית לולא יהיה מילוי אמיתי לנפש שלנו. שתרגיש מלאה ושבעה.

כתבת על העבודה, על זה שעוד לא בנית בית ומצאת זוגיות, כל הדברים האלו בהחלט מזמינים להרגיש בדידות, מחסור, ריקנות ודכדוך, אבל יחד עם זה, כאשר חווים את זה מקרוב, זה רק קריאה מהשם, ע"י החיים דווקא! להתחיל לחיות!

כשאדם חי- ותכף נרחיב מה זה אומר לחיות, כשהוא חי כל הדברים הטובים נדבקים אליו, נפתחות הזדמנויות, מגיעים אתגרים (בקטע טוב) ופתאום החיים הם כבר לא דיכדוך, הם משהו יפה כ"כ ממלא ועשיר שגורם לנו לשמחה פנימית ושלווה אמיתית. גם כאשר הדברים מ"בחוץ" עוד לא הסתדרו.

למשל, גם אם עדין אין לך זוגיות, אבל אם תחיי את חייך במלאות, את תחווי רגשות של שמחה ושלוה, תרגישי מילוי, סיפוק ומשמעות. שזה ממילא גם יזמין את הזוגיות. כי כשהקב"ה רואה שאנחנו שמחות ללא תלות בתוצאה- בסיבה, הוא כבר מביא את הישועה, כי כבר אין לה סיבה להתעכב.

גם האנשים שיפגשו אותך (משפחה חברות וכמובן בן הזוג לעתיד) ירצו להתקרב אליך, כי אין מיגנוט חזק יותר מאישה מלאה, שמחה, בביטוי עצמי ובהתפתחות אישית. זה הדבר הכי ממגנט שיש. וזה ימשוך את הזיווג שלך מהר יותר אליך.

אז מה הכוונה לחיות חיים מלאים?

חיים, זה להיות ב"רצון"! להרגיש את הרצון שלי- להכיר בו, לשמוח על קיומו וגם להתחיל ללכת אחריו במקומות שהם בשליטתי.

ישנם דברים בחיים זה לא בשליטה כמו למשל, האם מישהו יחיה או ימות, האם אני אקבל את העבודה או לא, האם אני אמצא זיווג או לא. אבל מה כן בשליטתי? להקשיב לרצון הפנימי שלי, אם למשל יש לי חלום להתחתן אז להקשיב ללב. להכיר בזה ולחייך אל החלום הזה, להאמין שאם הוא בתוכי אז הוא יתגשם, רק מה, לבחון בתוכי פנימה אלו פעולות אני יכולה לעשות והם בשליטתי למען אותה מטרה. כמו למשל, להבין וללמוד איך נכון להגיע לנישואין, איך אני מכירה יותר אנשים, על מה להוריד? מהם הציפיות הנכונות, האם יש בתוכי חסמים שעוצרים אותי מלהתחתן?! ללמוד על קשר בזוגיות ואהבה או בכלל ללמוד מה איפה אני תקועה בתחום הזה שכדאי לי לעבור שם תהליך ולשחרר מחסומים וכו' (אם יענייך לשמוע לעומק תוכלי לכתוב לנו ונרחיב),

או אם את רוצה מאד ללמוד לרקוד ואולי אף פעם לא הקשבת לרצון הזה, פשוט תכתבי אותו לעצמך ותלכי אח"כ לעשות משהו בעקבותיו. או כל אומנות אחרת, בדרך שלך, במה שנכון לך, בערכים שלך שברגע שתכירי אותם בעצמך לא תרגישי בנוח לדרוך עליהם. תעשי את זה בשלימות שלך, ושוב, זה יהיה רק אחרי שתכירי טוב טוב את הרצונות שלך, את הערכים שחשוב לך לחיות על פי הם, הם חלק מהרצונות.

הכל מתחיל בלהרגיש ולכבד את הרצונות שלך. כי הם קדושים. בורא עולם נטע אותם בתוכך, הם יביאו אותך לייעוד שלך כאן בעולם, להשפעה שהיא רק יכולה לקרות באמצעותך ולא ע"י אף אחד אחר בעולם.

ובצעדים קטנים (בבת אחת מביא לנפילה- כי שינויים לא יכולים לקרות בבת אחת), להתחיל להגשים חלומות.

הצעד הראשון הוא פשוט להכיר, לעשות רשימה של רצונות, וללכת עם זה כמה ימים או אפילו שבועות. מה אני אוהבת? מה אני רוצה לעשות? מה חלמתי כשהייתי ילדה ורציתי כ"כ? איזו אישה אני רוצה להיות עוד 5 שנים, 10 שנים, עוד 50 שנה? וכו'.

לפעמים לוקח לנו זמן להתחיל לעורר את הרצון הפנימי הזה שכבה כ"כ במשך השנים. שהרגלנו אותו שהוא לא מסתדר עם הזמן/ המסגרת/ דברים אחרים ופשוט השתקנו את הקול הזה בפנים. לכן אל תיבהלי אם זה לא מגיע לך בשלוף, ופשוט תתחילי להרגיש את זה בגוף, ולהקשיב לרצונות ולחלומות. קחי את הזמן.

רצונות יכולים להיות החלומות שלנו הדברים הגדולים אבל הם גם יכולים להיות הרצונות הקטנים הפשוטים כמו מה אני רוצה לעשות עכשיו, מה לאכול ומה לקנות. אפשר להתחיל קודם כל להכיר את הרצונות הקטנים האלו, היומיומיים לשאול את עצמך מה באמת את רוצה עכשיו, מה חשוב לך ולהתחיל לראות איך להשיג אותם. לא כדי שנקבל ונקבל ונקבל מהעולם (זה ישאיר אותך עצובה וחסרה כל הזמן) אלא כדי לשמח את עצמך, להרגיש חשובה. כי כשאת תהיי מלאה ותרגישי חשובה לעצמך, תוכלי להיות בהשפעה גדולה יותר לעולם בנתינה ממלאת ומשמחת.

צריך לזכור שלא תמיד מצליחים לקבל את כל מה שאנחנו רוצים, אבל עצם הידיעה, ההקשבה החמלה שלנו לרצונות שעולים מתוכינו- שם מתחיל ריפוי וכוח החיים, שם מתחיל סיפוק. כשאנחנו מקשיבים לעצמינו משהו מאד גדול קורה. וזה מפיח רצון חיים ומקרב הזדמנויות ודברים נפלאים לחיים מלאים.

ואז לאחר שכבר ברור לך מה בוער בתוכך ומה חשוב לך, תתחילי לחשוב איך ניתן להגשים כל דבר, ומה את יכולה להשפיע כדי לקבל את מה שאת רוצה. מה הדרך שלך שתוביל אותך בסוף להגיע למטרה הנכספת כמו שאת חולמת עליה.

לפעמים כדאי להיעזר בקאוצ'רית (מאמנת) או אנשי טיפול שיכולים לעזור לך להתמקד ולעשות את העבודה שאת צריכה כדי להתקדם למטרה שלך.

כשחיים חיים של התפתחות ולמידה, של התקדמות לעבר מטרה, של מילוי והגשמת חלומות, בדרך השם כמובן, יכולים לחוש את המילוי והסיפוק שאת מדברת עליו, ואז כל גירוי חיצוני שיגיע מבחוץ כבר לא כ"כ ידבר אלינו. כי יש לנו את שלנו, את האמת שלנו, את מילוי והשמחה שלנו.

חשוב להדגיש, כי עצב וריקנות, הם אבי אבות כל הדברים הלא טובים והם לכשעצמם מביאים חוויות קשות לאדם. ולכן, אם עדין את מרגישה שהדכדוך גדול יותר מהיכולת שלך לקום ולנסות להקשיב לחלומות שלך, אז חשוב מאד שתפני לאשת טיפול מקצועית שתעזור לך לצאת מהדיכאון. (אם יש לך צורך בהמלצה, תוכלי לפנות אלינו שוב ונמליץ לך). כשהדיכדוך חזק וממלא את רוב חיינו, אז צריך איש מקצוע כדי לעשות את זה. מאד קשה לצאת משם לבד.

אז יקרה, מגיע לך חיים אמיתיים! מלאים! בכל קשת הרגשות והצבעים!

תזכרי כי בורא עולם ברא את העולם הזה בשבילנו כדי שנהנה מהחיים שנתן לנו ונפיק מהם את המירב, הוא ברא את הצרכים שלנו את החלומות שלנו ורצה שנלך בעקבותיהם ונקדש את שמו בד בבד.

מאחלת לך הרבה כוח ואומץ להקשיב לרצון הפנימי שלך ולגלות את האור בחיים מלאים ושלמים ובקרוב לזכות לבנות בית כפי חלומותיך

בהצלחה!

ריקי