שלום לך בחורה יקרה,

כמה משמח לשמוע שמצאת דרך וכיוון בעבודת ה', דרך שאת שמחה בה ומרגישה באמצעותה קרובה יותר לקב"ה. החיפוש שלך, ההזדהות עם דרך והרצון לדבוק בה יותר מעידים כי את בעלת נפש של פנימיות, איכות ועומק אצלי זה עורר התפעלות והערכה רבה!

את חשה שאת רוצה לחיות בדרך הזו, את רוצה לעשות צעדים נוספים כדי לחיות באופן מעשי על פי הדרך הזו- לעבור לסמינר של חב"ד ובעתיד להקים בית חב"די.

הרצון שלך מאד מובן והשאלה איך את עומדת מול הורים שלך שכמו שאת מתרשמת, הם יתקשו לקבל את שינוי הכיוון הזה, היא אכן שאלה. בעצם לפי דבריך יש פער בין הדרך בה את רואה את עצמך בוחרת לדרך בה הוריך רוצים שתבחרי.

אינני מכירה אותך, ומאתגר מעט בלי לראות את התמונה המלאה, בלי להכיר אותך וללא בירור איך את מגדירה את ההתקרבות לחב"ד, לנסות לענות לשאלה שנכתבה בתיאורי מקלדת מתומצתים יחסית. ועדיין הייתי רוצה לנסות לגשר על הפער הזה בינך לבין הוריך ואולי גם לשאול כמה שאלות כדי להעמיק אצלך את הבירור. אבל בגלל כל אלה יש סיכוי שתרגישי שלא כל מה שאני כותבת רלוונטי לגביך, או אולי לא הבנתי את דקויות השאלה, במידה וכך תרגישי, את מוזמנת לכתוב לי בחזרה ולדייק אותי ואנסה בעז"ה לתת לך מענה מתאים.

חשוב לי לומר לך שאני איני חב"דניקית אבל אני מכירה את אורח החיים החב"ד מקרוב מאד ומליאת הערכה לחסידות ולאורח החיים החב"די.

ראשית, אני תוהה לעצמי מהו התהליך שאת מכנה "התקרבות לחב"ד"- חב"ד מורכבת מהרבה חלקים ורבדים ופגשתי אנשים רבים ש"התקרבו לחב"ד" אך כל אחד מהם עשה זאת בדרך שונה עם רמת התחייבות שונה.

האם ההתקרבות היא דרך לימוד תורת חב"ד- תניא ומאמרי אדמו"רי חב"ד? השתתפות בהתוועדויות? קבלת ההנהגות החב"דיות (לימוד יומי, הדלקת נ"ש בברכה) קירוב ואהבת ישראל?

האם ההתקרבות היא דרך קבלת נשיאות הרבי והתקשרות אליו?

כשאת מדברת על עבודת ה', אלו חלקים מתורת חב"ד מדברים אליך: הרעיון החב"די של מח שליט על הלב? העלאת כל דבר גשמי לקדושה ועשיית דירה לקב"ה בתחתונים? לימוד פנימיות התורה והבנת הרובד העמוק יותר לתורה ולמצוות?

יתכן שגם וגם וגם

יתכן ואת מתייחסת לכל אלה ויתכן שרק לחלקם, אני מנסה "להציף" כאן את הרמות השונות והפרשנויות השונות שיכולות להיות בהתקרבות לחב"ד גם כדי שאת תבחני את המכלול והרמות השונות שיכולות להיכלל בתהליך שאת עוברת. וגם כדי להדגיש את ההבדלים בין אימוץ כללי של רעיונות חב"דיים בעבודת ה'- דבר שניתן לעשות מבלי לשנות את אורח החיים לחב"די לעומת חלקים אחרים בדרך חסידות חב"ד שמחייבים יותר מבחינה מעשית ודורשים שינויים משמעותיים ואקטיביים יותר.

אם כל הדרך מוכרת לך ואת מוכנה להתחייב גם על השינויים המעשיים אז את יכולה לדלג על הפסקה הקרובה ולעבור ישר לנקודה הבאה- הדילמה מול הוריך. אך אם את מאמצת רעיונות חב"דיים באופן חלקי, ואת רוצה "ללכת על כל הקופה", חשוב שתתני את הדעת על כך שכמה שאורח החיים דומה, זהו צעד שיכניס אותך לעולם חדש ושונה, מקסים ומלא בקדושה וטוב אבל המעבר יכול להיות מאתגר ולא פשוט.

גם כאשר נישאים לאדם מרקע יחסית דומה, שבא מאותו חוג/ זרם/ מגזר, הנישואים כוללים שינויים תרבותיים כל כך משמעותיים ואורך זמן להתרגל למנהגים החדשים, לתרבות, לנורמות, לשבתות, לחגים ואפילו לנימוסי השולחן. בתחילת החיים כאשר נמצאים ב"צד השני" יכולה להיות תחושת זרות גדולה וחוסר שייכות, וכל זה כשהמעבר לא כל כך חד. אז ק"ו מעבר לרקע שונה לחלוטין הוא דרמטי הרבה יותר. לפעמים ההרגשה היא כמו להגר לארץ זרה, כבני אדם אנושיים המוכר יוצר אצלינו בטחון וכאשר בוחרים בשינוי חשוב לשקול היטב האם הצעד של המעבר עם כל מה שהוא כולל יעשה לנו יותר תועלת מנזק או קושי. תורת חב"ד היא מופלאה ויכולה להוסיף כ"כ הרבה לחיים, אבל חשוב לי שתתני את דעתך על כך שאם לא חיית אורח חיים חב"ד, מעבר לחב"ד הוא כניסה לעולם חדש עם שפה, אורחות חיים, תאריכים ואירועים שבתחילה יכולים להיחוות כשונים ואחרים מאד. את מוכנה לכל זה ולוקחת בחשבון את תחושת הזרות והבדידות שאת עלולה להרגיש במעבר? חשוב לי לחדד את החלק הזה כי לפעמים כאשר אנחנו מאד מוקסמים מרעיון או דרך אנחנו בוחרים שלא לשמוע את הקולות המחלישים, ואני חושבת שכדאי שהם יישמעו כדי שהבחירה תהיה שלימה ואחראית. עוד מחשבה קטנה: אולי את אומרת לעצמך- אם זו האמת, אולי אין מקום לשיקול דעת, ואם זו הדרך צריך "ללכת על כל הקופה", לענ"ד מעבר מלהיות חרדית, תלמידת בית יעקב לחב"דית אינו גילוי האמת, אלא גילוי דרך מיוחדת ומשמעותית מאד בעבודת ה' אבל לא מחייבת נטישת אורח חיים קודם כדי לינוק מתורת חב"ד. כלומר- אם תרגישי שהצעד הוא צעד שאינך מסוגלת לעשות, את עדיין יכולה לעבוד את ה' על פי תורת חב"ד מבלי להפוך ל"חב"דניקית"

לגבי הרצון להינשא לחב"דניק, מובן שכאשר את מזדהה עם דרך, את רוצה לבנות את הבית על פי הדרך הזו,. אבל מכיוון שאת שוקלת עוד כמה צעדים משמעותיים במעבר לחב"ד שלכאורה אמורים לקרות לפני כניסתך לעולם השידוכים, אני חושבת ששאלת הבית עוד מוקדמת מעט, גם אם את מתכננת לצאת לעולם השידוכים בקרוב יחסית, בכל מקרה את תצטרכי לעבור את המשוכה של שיתוף הוריך לקראת הסמינר, וגם אם תחליטי כרגע להמשיך במסלול של בית יעקב, נראה שחשוב לך לשתף את הוריך כדי לראות איך הם מגיבים ולייצר עמדה משלך מולם, דבר שלא כדאי לדחות לשלב כל כך מכריע של שידוכים.

אם תשתפי בעתיד הקרוב את הוריך תראי את התגובה שלהם, אולי תגלי שהחששות שלך היו חששות שוא, אולי הם דוקא יתמכו? אולי הם כהוריך ירחיבו לך את נקודת המבט ויראו לך עוד נקודות מבט ושיקולים שלא לקחת בחשבון עד כה? אולי הם יתנגדו, אבל דווקא ההתנגדות שלהם תסייע לך לעשות בירור הפנימי עד כמה את דבקה בדרך (ואז תצטרכי לשקול בתבונה איך את בוחרת בדרך מבלי לפגוע בהוריך) או אולי אם הם יתנגדו כאשר זה יקרה תביני שהמחיר של חוסר הגיבוי מצד הוריך הוא קשה מדי ולא מצדיק את הצעד? עד שלא תשתפי אותם קשה להעריך איך הם יגיבו, אך נראה לי שזהו צעד משמעותי שהוא גם מוכרח כי חשוב לך שהם ידעו, וגם שלב משמעותי בבירור האישי שלך, היכן הדברים עומדים מבחינתך.

בנוסף, אני יכולה מאד להבין את החלום להינשא לחב"דניק ולבנות בית חב"די, אבל הייתי מציעה לך לפני הצעד הזה, להיחשף לעולם החבד"י בצורות "בטוחות" יותר. חשיפה בסמינר היא דרך להכיר את העולם עם אפשרות לחרטות, יש דרך לא כ"כ קשה חזרה אם תרגישי לא בנח. לעומת זאת בנישואין- בהקמת בית יש חלקים מחייבים הרבה יותר, והדרך חזרה מורכבת יותר.

עוד לפני המעבר לסמינר, יכול להיות שכדאי אפילו לחשוב על דרך ביניים- ללכת לשמוע שיעורים באופן קבוע במדרשה חב"דית וכדו' או לעשות כל צעד שהוא הדרגתי יותר, ומאפשר חזרה יותר קלה לאחור במידת הצורך (וגם מאפשר אולי עיכול הדרגתי אצל הוריך במידה ואת דבקה בדרך)

לגבי החלק האחרון של שאלתך- האם התנגדות של הוריך תלמד שזהו סימן משמים שאת לא צריכה לבחור בדרך הזו, אינני מבינה בסימנים משמים, הלוואי והיינו יכולים לדעת מה הקב"ה רוצה ממנו באמת. אנו נמצאים בעולם של ערפל והסתר פנים ותמיד זקוקים לסיעתא דשמיא לבחור בטוב ושלא תצא תקלה תחת ידינו. אלה הם חייך, הבחירה והאחריות ניתנו לך.

המעבר לחב"ד להבנתי אינו עניין של אסור או מותר, השאלה שעדיין צריכה להישאל היא האם מבחינת הלכות כיבוד הורים, במידה ובחירה כזו תסב צער גדול להוריך, עדיין מותר לך לבחור בה. מכיוון שזהו שטח אפור, אם תגיעי למצב כזה שיהיה לך ברור שאת רוצה לעשות את המעבר הזה עם כל מה שהוא כולל, וגם יהיה לך ברור שיש כאן שאלה בהלכות כיבוד הורים, אני ממליצה לך אז לשאול מורה הוראה שיוכל לראות את התמונה הרחבה ולומר לך מבחינה הלכתית האם יש בעיה עבורך במעבר לחב"ד.

מקווה מאד שאת מתחברת לדברים, מזמינה אותך לחזור ולשאול אם את רוצה להתמקד בחלקים ספציפיים.

מאחלת לך בהירות, שלימות ומשמעות בכל דרך בה תבחרי והרבה סיעתא דשמיא

איתך,

חנה