שלום לך,

שאלות חשובות עולות מתוך דברייך. האם המצוות שייכות רק לעם ישראל? האם התועלת שבקיום המצוות רלוונטית רק ליהודים? אם המצוות מיישרות ומתקנות את דרכיו של האדם, אז למה שהתועלת הזו תוגבל רק ליהודים? מה ההבדל בין נשמה של יהודי לנשמה של גוי? האם אמור להטריד אותנו שיש גויים רוחניים וערכיים?

אציין שהשאלות הללו אמנם מעניינות וחשובות, אך לפחות אותי הן אינן מטרידות במיוחד. אם אני יודע מה החובה שלי כיהודי, מה אני אמור להפיק מקיום מצוות, ומאמין שיש ערך וחשיבות למה שאני עושה, פחות מטרידה אותי שאלת המשמעות של כל זה לגבי מי שאינו בן ברית. אבל בכל זאת אשתף את המחשבות שלי בעניין.

הקב"ה בחר בעם ישראל להיות לו ממלכת כהנים וגוי קדוש, וציווה אותנו במצוות רבות שנועדו להישיר את דרכינו ולהביאנו לחיי העולם הבא. "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". יש מצוות שקל לנו יותר להבין כיצד הן משפיעות עלינו, מעדנות אותנו והופכות אותנו לאנשים טובים יותר כמו כיבוד אב ואם, שמירת שבת וצדקה, ומאידך יש מצוות שהתועלת בהן פחות ברורה או אפילו עלומה מעינינו כמו בשר בחלב, כלאיים, ודיני טומאה וטהרה. אבל גם המצוות שאיננו מבינים כיצד הן מזככות את מי שמקיים אותן, הרי שהחיסרון הוא בנו ולא במצוות. אלה דברים שמפורשים ברמב"ם במורה נבוכים חלק ג' שהמצוות לא ניתנו לנו כציווי שרירותי ללא תועלת אלא שיש תועלת בכל מצווה, גם אם לא תמיד היא גלויה לעינינו. בנוסף קיים רובד נוסף במצוות והוא עניין ההשפעה הסגולית שלהן על האדם. זו השפעה שקשה לנו להבין אותה מכיוון שאי אפשר לתפוס אותה בחושים המוגבלים של בני אדם, והיא שייכת לתורת הנסתר שרוב רובם של האנשים לא מכירים ולא מבינים (כולל רבים שמציגים את עצמם כמבינים). .

גויים לא הצטוו בתרי"ג מצוות אלא רק בשבע מתוכן, אך אין זה אומר שהם אינם יכולים להפיק תועלת אם הם יקיימו את שאר המצוות כמי שאינו מצווה ועושה. גוי שישמור על צניעות, על ערכי משפחה גדורים, שיגלה אכפתיות למצבם של אחרים, יכבד את הוריו, יושיט יד לנזקקים ויעמיק מחשבה בהכרת הבורא, גוי כזה יכול להגיע למקומות נעלים מאד. לא מופרך שיהיו גויים בעלי מידות טובות וברמה רוחנית גבוהה כמו שיתכן לצערנו שיהיו יהודים שחסרים את המעלות הללו. זו מציאות שאנו רואים בבירור והיא גם לא מפתיעה. לא כל יהודי יודע לנצל את המצוות בהן נצטווה על מנת להגיע לקרבת אלוקים ולא כל יהודי מוכן לעבוד על מידותיו.

אינני יודע מהיכן מגיע הרעיון שלגוי אין נשמה. גוי הוא בן אדם שנברא בצלם אלוקים, יש לו דעת, יש לו נשמה, הוא מחויב לשמור שבע מצוות בני נוח, הוא מקבל שכר אם הוא שומר אותם ונענש אם לא. אחד מהי"ג עיקרים של הרמב"ם הוא שהקב"ה גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו, והוא לא מחלק בין יהודי לגוי. הדבר גם מפורש ברמב"ם שגוי ששומר שבע מצוות בני נוח הרי הוא בן עולם הבא. אותה נשמה שיכולה להגיע לתיקונה על ידי קיום שבע מצוות, יכולה להגיע לשלימות גדולה יותר על ידי אימוץ דרך חיים של קדושה, ויכולה להיות מקושרת לרוחניות. זה מובן לחלוטין וזו גם המציאות הפשוטה שאנו רואים מול עינינו.

כפי שכתבתי, קיים גם הרובד הסגולי שבקיום המצוות, הרובד הנסתר מעינינו והדרך בה משפיעות המצוות על נשמת האדם. אינני יודע מה מקומו של גוי במישור הזה. הספרים הקדושים מדברים על הבדל בין נשמה של יהודי לנשמה של גוי, אבל אלה דברים עמוקים ונסתרים שרבים האנשים שמדברים עליהם אך מעטים האנשים שמבינים אותם, ובעיקר את המשמעות שלהם. כל שאני יודע הוא שהקב"ה בחר בנו מכל העמים, שחיבה יתירה נודעת מהקב"ה לעם ישראל שבו הוא חשק מכל העמים, שיש משהו מיוחד וסגולי בלהיות חלק מהעם הנבחר, ושכל זה אמור למלא אותנו בשמחה על שזכינו להשתייך לעם מיוחד כזה. השייכות הזו לעם הנבחר, העובדה שכל ישראל בני מלכים הם, מטילה עלינו אחריות לנהוג בהתאם. העובדה שיש ליהודי נשמה מיוחדת היא בראש ובראשונה דבר שמחייב אותנו לנצל את המתנה הזו. איפה גוי עומד בתוך זה? שאלה זו תצטרף כנראה לרשימה ארוכה מני ים של דברים שאינני יודע, אך שלא מפריעים לי לדעת מה חובתי וזכותי בעולמי.

החיים שלנו, החיבור לתורה ולמצוות, היכולת להתרגש ולהרגיש קרבת אלוקים, לא צריכים להתבסס על חיפוש מה שונה בינינו לבין מי שאינו יהודי. זה פשוט לא רלוונטי.

בברכה,

גרשון