שואלת יקרה מאוד.

כל כך מצער לקרוא על השנים הקשות שעברו עלייך. השתדלת והתאמצת ושום דבר לא השתנה. תחושה של ייאוש מתחילה לחלחל לליבך. מה שוה כל מה שאני עושה? לשם מה אני מתאמצת?

אני אמנם לא עורך הדין של הבורא, אבל אני רוצה שנלמד ביחד את הנושא של הימים הנוראים.

התפיסה שאיתה גדלנו מימי הגן היא שבראש השנה ה' יושב על כסא רם ונישא בפנים חמורות סבר, שוקל במאזניים את כל מעשינו, וחותך גורלות לחיים ולמות.

על תפיסת עולם זו הקשו כבר רבותינו הראשונים (תוס' ראש השנה טז, ב ועוד) מספר שאלות: א. לשם מה צריך הקב"ה יום מיוחד לעשיית המשפט, והלא הקב"ה יודע על כל מעשינו מיד בשעת המעשה.

ב. איך אנחנו רואים צדיקים שמתים ורשעים שנכתבו לחיים.

ג. מה זה שונה מיום הדין שנעשה לאדם אחר מותו.

מכוח שאלות אלו ועוד שאלות רבות, מבארים רבותינו הראשונים שהמשפט של ראש השנה הוא משפט אחר לגמרי. הרמח"ל מרחיב בזה מאוד ומבאר את התמונה השלמה. ביום זה בעצם נברא אדם הראשון בזמן בריאת העולם, משכך נקבע יום זה כיום של בחינת היקום בכללותו, מה שנקרא בשפה המדוברת 'מאזן עסקי' לאן העסק הזה ממשיך. במאזן הזה סוקר הקב"ה את כלל הבריאה, ומחליט לאיזה כיוון העולם ימשיך.

מלבד החשבון הכללי, נערך גם חשבון פרטי עד כמה האדם שותף ליצירה של הקב"ה. לעיתים יש מקרים שהאדם הרשע יש לו תפקיד נחוץ לבריאה באותה נקודת זמן. ניקח למשל את פוטין. כיום נערך באוקראינה טבח עם מחריד. מיום ליום מתבררים ממדי הזוועה. אנחנו אמנם לא יודעים חשבונות שמים, אבל לעם היהודי יש חשבון ארוך ומדמם עם מדינת אוקראינה. עוד מזמן פרעות הקוזקים ועד לימי השואה הנוראה. הגויים האוקראינים טבחו ועינו רבים מבני עמנו.

אם נצא מנקודת הנחה שהטבח שנעשה באוקראינה, שברור שצריכים לגנותו בכל תוקף, הוא סוג של עונש לאותה מדינה, ממילא אפשר להבין שלמרות שפוטין הוא אכזר ורשע, נגזר עליו בראש השנה שהוא יוכל לבצע את זממו. משום שבאותה נקודת זמן היסטורית מתאים להקב"ה מנהל העולם להוציא אותו כביכול זכאי בדין ולתת לו לעשות את רצונותיו.

במילים אחרות: יש רשע שכרגע הוא עוסק בתפקיד שחשוב להקב"ה שהוא יעשה אותו, כמו שאנחנו צריכים עובדי ניקיון גם העולם צריך אותם, ועל כן אותו רשע יכול לצאת זכאי בדינו בראש השנה, כיון שכרגע הוא עושה תפקיד נחוץ. כמובן שאחרי מיתת האדם ידונו את מעשיו לפי מה שהם, ועל מעשה טוב מקבלים שכר, ועל מעשה רע עונש.

זו הסיבה שרבותינו הראשונים והאחרונים חזרו והדגישו שהעצה לזכות ביום הדין היא להיות אנשים כאלו שהעולם צריך אותם. להיות אנשים שעוסקים בבניינו של עולם. אם זה בהארת פנים לסביבה, ואם בשימוש דוגמה חיובית. אנחנו לא חיים לבד. אנחנו חלק מקבוצה, ממכלול. אדם שחי כך יש לו סיכויים טובים יותר לעבור את יום הדין בשלום.

זו גם הסיבה שלא מבקשים בקשות פרטיות בראש השנה, רק בלשון רבים "כתבנו בספר חיים טובים", כי בראש השנה לא מתעסקים עם האדם הפרטי, דנים אותו כחלק מקבוצה, עד כמה הוא תורם לקבוצה.

האופן שבו את יכולה לשכנע את הקב"ה לתת לך שנה טובה, הוא על ידי התבוננות אמיתית בכך שאנחנו צריכים להפוך את העולם למקום טוב יותר, וכל מעשה קטן שלנו הנעשה מתוך התבוננות מקדם אותנו ליעד הנכסף הזה.

רק הערה לסיום, ביום כיפור העבירות אכן נמחקים, אבל עדיין יש תהליך שצריך להמשיך לעשות כדי לזכות למחילה גמורה. עבירות חמורות שיש בהם כרת אינם נמחקות לחלוטין ביום כיפור, אלא רק בצירוף יסורים, כפי שמבואר בגמרא (יומא פו, א).

אני מברך אותך ומאחל לך שתהיה לך שנה טובה ומבורכת. תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה, ותכתבי ותחתמי בספרם של צדיקים גמורים.

בניהו.