אישה יקרה.

קראתי את שאלתך כמה פעמים, וראיתי את הכאב והקושי שאת חווה במסע ההורות שלך.

נפעמתי לראות שלמרות זאת, את מחפשת כיצד למצוא משמעות, לשמוח בגידול שלהם, ולהיטיב איתך ועם הילדים. את מדגישה כמה חשוב לך להיות בהודיה על המתנה הזו, למרות ולצד הקושי.

אכן, הורות היא מסע לא פשוט, מסע ארוך מורכב, מאתגר, ומעל לכל, מגדל.

אחלק את שאלתך לשני חלקים עיקריים

הקושי שאת חווה כיום בהורות, והחשש שלך מהבאת ילדים נוספים ללא רצון אמיתי בעתיד.

נתחיל מהקושי שאת חווה כאמא לשתי קטנטנים:

בתוך המסע הזה, של האמהות נדרשת מאיתנו, מכולנו, השקעה עצומה, התמסרות, וויתורים גדולים.

וזה באמת לא קל, זה לא אמור להיות קל.

לא פשוט לוותר על ההרגלים שלנו, ועל החיים הקודמים, להתאים את עצמנו ללו״ז שלא בשליטתנו.

לא פשוט לתת למישהו אחר, גם אם זה תינוק שלי עצמי ובשרי, להשפיע על סדר היום שלי, ואפילו על שנת הלילה.

מותר לך לכאוב את השינוי הזה, והתיאורים של הקושי שלך, שכל כך הזדהיתי איתם, הם אכן רק טיפה מהים.

בכל לידה של ילד, אנחנו נולדות מחדש כאמא.

משילות שכבה ממי שהיינו, ולומדות ומקבלות זהות חדשה.

הנפש שלנו עוברת מסע יחד עם הגוף

וזה כואב, ומאתגר, ומפגיש אותנו עם נקודות הקצה שלנו, גם למי שמאד רוצה בזה ומשתוקקת.

כתבת שאת מחפשת משמעות, ומאמינה שזה יקל עלייך בגידול הילדים, ואני מסכימה איתך.

כשאנו מונעות מאש חזקה, קל לנו יותר להתמודד עם הקשיים.

ובאמת, אולי לא קל לשים לב אליה, אך יש לך בתוכך משמעות עמוקה בגידול הילדים. עמוקה מאד!

האמהות דורשת מאיתנו כל כך הרבה! את כל כולנו.

ואת מתארת אמהות אכפתית, לשתי ילדים קטנטנים.

מוכרחה להיות לך בליבך ובנפשך משמעות עמוקה.

השאלה הזו שכתבת, החיפוש שלה

היא הצעד ראשון בדרך לחשוף אותה, להעמיק בה, ולתת לה לחולל את ההשפעה שלה בך.

את יכולה לשהות מעט בשאלה הזו.

לתת לה לרחף באוויר במשך זמן.

משמעות עמוקה באה מתוך הלב והנפש שלנו פנימה.

עם זאת אפרוש בפנייך כאן כיווני חשיבה שיעזרו לך לגעת בנקודה הזו בתוכך.

המשמעות בגידול ילדים היא קודם כל יצירת והרחבת חיים – לא רק שלהם, אלא גם שלך. שאלת המשמעות בגידול הילדים נוגעת ישירות במשמעות של החיים שלך עצמך: כשאת חיה חיים מלאים ובעלי ערך, ההורות הופכת למקום שבו המשמעויות האלה מתממשות: נתינה, הפצת טוב ואור, מסירות לערכים.

גידול ילדים הוא דרך להרחיב ולהעמיק את כל זה, ולהביא אותו לידי ביטוי יומיומי.

וברמת הקשר,

קשר עמוק וקרוב. משפחה וחברה קרובה היא אחד הדברים הנוגעים עמוק ביותר בחיי האדם, ומשפיעים על האושר, הסיפוק, והשמחה. ופה את יוצרת אותה! אמנם את בשלב הבניה, בחלק הקשה. אבל בהמשכו ואולי כבר עכשיו מחכים לך האנשים הקרובים ביותר אלייך, הקשרים החשובים ביותר בחייך.

במשפחה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר למימוש האהבה שהאדם כמה לה, השייכות, והחיבור.

בתחילה אנו נולדים בצד המקבל והמושפע במשפחת המוצא שלנו, ולאט לאט הופכים לצד המשפיע והנותן בעצמנו במשפחה שאנו בונים.

הצגתי פה טיפה מן הים, את יכולה להמשיך עוד ועוד להעמיק בנקודות הללו, ובנקודות אחרות שיעלו בך.

אין נכון או לא נכון בדבר כזה.

רק כוונת הלב אמיתית ועמוקה.

בנוסף, לעיתים מתוך הקושי קשה לנו להתחבר לרצון, למשמעות, ולנקודת הבחירה שכבר קיימת בנו.

ישנן פעולות בפן המעשי יותר, שיכולות להיטיב ולהקל.

אני מזמינה אותך לשתף חברות קרובות או אחיות אמהות בקושי שלך, אמהות רבות נמצאות במקום שאת נמצאת בו.

אולי תופתעי לגלות שאת לא היחידה שקשה לה, שכולן לפעמים מתעצבנות, מתעייפות, מאבדות סבלנות, ואפילו חשות על סף השגעון.

בטוחה שהתמיכה, ההזדהות ותחושת היחד יקלו עליך מאד.

עצתי השניה אלייך, היא לעצור במעט את מירוץ החיים וההורות, ולהשקיע אפילו יותר בחלק הזה. אפשר ללכת למדריכת הורים בגישה שאת מתחברת אליה, אולי לקרוא ספר, ללמוד על הצרכים של הילד, ושלך כאמא.

על הצבת גבולות, משחקיות, הובלה והיקשרות.

כל אחד מאלו יכול לעזור לך לגדל את הילדים ביותר בהירות וחיבור אלייך ואליהם.

ולחלק השני של שאלתך:

את מתארת בכנות שאת לא רוצה כרגע עוד ילדים, ובצדק את שואלת , אם אביא בסוף, האם זה יהיה רק מתוך ריצוי של בעלי או הסביבה?

זו כנות נדירה, וחשובה מאד.

ריצוי, משמעות וסיבות חיצוניות, עלולות אכן להוביל למחיקת העצמי, לשחיקה, ולכאב גדול.

לעיתים משמעות תבוא עם הזמן, ועם האהבה, אך לעיתים לא. ואכן עצוב וקשה לגדל ילדים בלי רצון אמיתי בזה.

החשש הזה יש בו פוטנציאל גדול מאד עבורך. לחיבור עצמי עמוק ואמיתי.

בחירה אמיתית תמיד פותחת עבורנו דלתות למה שבתוכנו.

השאלה הזו יכולה להפנות אותך לכמה דרכים:

את יכולה לבחור להפנות את הקשב פנימה, לרצונות שנשמעים. לזכור שרצון וחשק אלו דברים שעולים ויורדים עם הזמן ובתקופות שונות.

מובן והגיוני מאד שבתקופה של אמהות אינטנסיבית וחוסר שינה אין בך רצון כלל להביא ילדים נוספים. (בתלמוד נכתב כי אפשרי ויתכן שאף ראוי למנוע הריון במשך שנתיים לאחר לידה).

להכיר בכך שאין בך כרגע רצון לעוד, זו התחלה של בחירה ומציאת משמעות אמיתית. בלי להעמיד פנים ובלי לחץ חיצוני.

את יכולה גם לשאול רב, לשאול רב מתוך יראת שמיים ובקשה לעשות רצון ה’ זה דבר גדול.

זה יכול להיות מקור לבירור עומק.

עם זאת, זו יכולה להיות דרך להימנע מלקחת אחריות על הבחירה שלך.

לעניות דעתי. הדרך לשאול רב עוברת קודם דרך בירור כואב ואמיתי של הרצון שלי. רק כשאני מוכנה להסתכל על מה שאני באמת רוצה ולא רוצה, גם אם זה נתפס ״אנוכי״ או לא ״יפה״ ולקבל את זה. אוכל לבחור להכיל עלי דעה הלכתית או השקפתית בלב שלם.

מאחלת לך, שתזכי לפעול מתוך ליבך המיוחד כל כך בכל דרכייך, ולשמוח בהן תמיד.

אביגיל

מוזמנת להעמיק עוד אם תרצי.

[email protected]