שואלת יקרה

מתוך שאלתך אני מתרשם מאישיות רוחנית ועמוקה שרוצה להעמיק ולחשוב על החיים ולחיות אותם נכון.

את מעלה קושי בהתנהלות היומית שלך, בה את קרועה בין הרצון להתנהל נכון בעינייך מבחינה אסתטית ומכובדת, אך מאידך, את מתקשה במחשבה על האובדן שתחווי ביום מהימים, עת יומך יגיע בתקווה שמשיח יקדים.

אני רוצה להעביר לך מידע שיתכן וישנה לך את תפיסת העולם אותו חווית עד היום. יתכן והדברים שאכתוב לך בהמשך תשובתי אליך יטלטלו אותך מעט, אני מקווה שהטלטול יועיל לך.

אני רוצה לשתף אותך באמירות של חכמת חיים אותן כתב קהלת בפרק ג.

קראי לאט לאט את הכתוב:

לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. {ס}

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת

עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא

עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק

עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים

עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד

עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא

עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.

שימי לב, שמלבד שתי פעולות שקורות במקביל, אין אפשרות לבצע שתי פעולות בו זמנית ולכן הדגיש הכתוב: ל בקש- ל אבד, ל אהוב-ל שנוא.

שתי פעולות יחידות בלבד ניתן לעשות בו זמנית:

עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.

והסיבה לכך ששתי פעולות אלו ניתנות לביצוע בו זמנית היא פשוטה:

כשאדם מסיים את תפקידו בעולם ונושם את נשימתו האחרונה, אותה לא ישחזר עוד, הוא גורם לכל יקיריו לפרוץ בבכי ובמספד. בכי קורע עד לשמים. יללות והתייפחויות.

אם יעצרו הבוכים לרגע את בכייתם, ישמעו את צהלות השמחה ואת רקיעות רגליהם של המלאכים המקבלים את הנשמה הטהורה והקדושה שעלתה כעת למרום וחזרה אל צור מחצבתה.

באותו זמן שלמטה בוכים. למעלה בשמיים שמחים וצוהלים.

אבל… לא בכל מחיר.

כשאדם נולד, הידים שלו סגורות לאגרוף כאילו אומר: "כל העולם שייך לי!!!"

אבל כולנו יודעים שכשאדם נפטר, ידיו פתוחות ורפויות כאילו אומר: "מה לקחתי מהעולם הזה?"

שואלת יקרה:

את אישיות רוחנית וחושבת.

אין שום סתירה בכך שתבחרי לך ביגוד או תכשיטים או כל ציוד אחר שגורם לך להרגיש טוב. חשוב, שיהיה ברור לך דבר חשוב ומרכזי. לנשמה שלך לא תהיה רגש של געגוע לכל מה שהיא חווה כעת, בעולם הזה. ברגע שתגיע למקומה הנכון, אחרי מאה כעשרים שנה בעזרת ה, היא תביט בזלזול ובשאט נפש בעברה. מחד, היא תשמח שעזרה לך להתלבש כראוי ולהרגיש טוב עם עצמך, אולם ברגע שתבין אל נכון מהו מקומה האמיתית, היא לא תתגעגע לשום דבר מעברה. הסירי מייד דאגה מלבך.

אולם, כפי שהתרשמתי משאלתך, את מחפשת משמעות כבר היום, בעולם שלנו למה שאת עושה, לדרך בה את מתנהלת מבחינת ביגוד ו/או מבחינה הגיינית.

בואי ונחשוב כיצד תוכלי להרגיש טוב עם עצמך גם בעולם הזה מבלי לחשוב ולחשוש מהבאות.

שתי עצות לי עבורך:

הראשונה, אנא, נהגי בצניעות." כל כבודה בת מלך פנימה". יופי אמיתי הנו יופי מופנם וחלילה לא מוחצן. כל לבוש או התנהלות העלולה, חלילה, לפגוע בגדרי הצניעות אותם בוודאי חשוב לך לשמור, תפגע קשות בנשמה שבגופך, חלילה לך מלהקשות על נשמה כה עדינה, שגם כך קשה לה לרדת לעולם כה חומרי וקשוח גם בשבירת גדרי הצניעות.

את העצה השניה, אותה אתן לך בהערכה, קיבלתי ממורי ורבי, הרב אורי קלרמן זצ"ל, מראשי ישיבת כפר חסידים.

הרב אורי זצ"ל אמר לי פעם שיש לו בעיה קשה: הוא מאוד אוהב לאכול אוכל טוב. הוא מרגיש כל כך טוב כשהוא אוכל אוכל טוב אבל… קשה לו עם זה שהוא נהנה מהעולם הזה בכזו צורה חומרית… מוכרת לך הבעיה שהוא הציג??

ומה היה הפתרון שלו לבעיה? הוא קיבל על עצמו לעשר כל דבר שהיה לו בצלחת. את יודעת כמה קשה לאדם שאוהב אוכל טוב לוותר על עשירית מהמנה העשירה וטעימה שיש לו בצלחת? בדיוק לכן, החליט מורי ורבי, לוותר על חלק משמעותי מההנאה שהיה יכול להשיג באכילת כל המנה.

במשך שנים עבד הרב אורי זצ"ל על המידות שלו. זה בוודאי שלא היה לו קל אבל עצם העובדה שלמרות שאני מאוד אוהב משהו, עדיין אני יכול לשלוט בהנאה ולהיות הבעלים שלה ולא שההנאה תשלוט בי,גרמה לו לחוש טוב יותר ובטוח עם עצמו.

אני משוכנע שגם אם מאוד תרצי לרכוש פריט מסויים ותנסי בצורה עדינה ומכובדת לדחות סיפוקים, לחכות עם הקנייה עד אחרי שתתפללי, תקראי תהלים, תעשי מעשה חסד וכ"ו, או שתרכשי פריט לבוש צנוע או זול יותר, תעשי רק טוב לך, לסובב אותך ובעיקר, לנשמה שלך.

אני מאוד מקווה שעזרתי לך להבין את מצבך ואת עצמך טוב יותר ותמיד אשמח להמשיך ולנסות להיות לך לעזר.

בהצלחה רבה בס"ד

ישראל