The Butterfly Button
תחיית המתים

שאלה מקטגוריה:

שבוע טוב,

לאחרונה, לאחר שאיבדתי את היקר לי מכל, אני עסוקה בשאלות על תחיית המתים כמו האם זו באמת תתרחש, שהרי מעולם לא היה נס בסדר גודל כזה. אם זו לא תתרחש, הרי לא נוכל לבוא בטענות לאף אחד על ההבטחה שלא קויימה. כמו"כ, אני שואלת את עצמי איך המתים ייצאו מתוך הקבר, שכן יש עליו כמה טונות של שיש ואם הם יתעוררו בקבר, הם הרי יחנקו בתוכו. אני שואלת את עצמי איך הקמים ימצאו את קרוביהם הקבורים במקומות שונים. לאן כולם יילכו?, איפו יגורו? ממה יתפרנסו בעולם שיהיה שונה מהעולם שהיה בחייהם (כמו שאדם שחי לפני 200 שנה או אף יותר, לא היה יודע מה זו הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו). קראתי גם על עצם הלוז ותוהה על עניין הסעודה הרביעית (בשבת?)- מה יהיה דינו של מי שלא אכל מטעמים כאלה או אחרים ארבע ארוחות?. איך בכלל מסבירים את תחיית המתים? הרי, יכולה להיות פרשנות שתחיית המתים היא מטאפורה למשהו אחר לגמרי.

אודה לכם על תשובותיכם.

תשובה:

שלום לך,

שאלותיך על תחיית המתים, הינם שאלות חשובות ומענינות. ציינת שאת עסוקה בהם בגלל שאיבדת מישהו קרוב ויקר לך מאוד, צר לי מאוד בצערך, המקום ינחמך.

שורש מה שהתורה מבטיחה לנו על תחיית המתים מלמדת אותנו שאיננו דבר בר חלוף לאחר ימי חיינו, אלא אנו דבר נצחי, גופנו ונשמתנו. וכשם שהנשמה לעולם אינה מתה [חוץ ממי שעבר במזיד על עבירות שהעונש עליהם הוא 'כרת' או על עבירות שמנו חז"ל שלא יהיה לו חלק לעולם הבא ולא שב בתשובה עליהם לפני מותו], אלא היא עולה לעולם האמת להדבק ביוצרה ושוכנת שם במקום הראוי לה כפי מעלתה.

כך גם הגוף שעמל כאן בעולם ויגע יחד עם הנשמה, יחיה לעתיד לבוא לתחית המתים, כי הוא מיועד להיות דבר נצחי, לכן למרות שהוא שב לעפר וכלה כמעט לגמרי בקבר, משהו ממנו נשאר, כדי שלעתיד לבוא בעת תחיית המתים, הוא ישוב ויתחדש ויקרום עור וגידים ויצוץ מקברו. לא, אין זה מטאפורה, זו מציאות שתהיה כפשוטה, כי הרי כך אנו אומרים שלוש פעמים ביום בתפילת שחרית, מנחה, וערבית: מחיה מתים אתה… ונאמן אתה להחיות מתים, ברוך אתה ה' מחיה המתים. וכן אנו אומרים בברכות השחר על הנשמה: ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא.

כלומר, כולנו, כל בני האדם נשיב את נשמותנו ליוצרנו, גופנו ישוב לעפר כמו שכתוב בפרשת בראשית: 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב', ואפילו הצדיקים שזכו שגם לאחר מותם גופם לא נרקב אלא נשאר בשלמותו, אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא ששעה אחת לפני תחיית המתים ישובו להיות עפר כדי לקום בעת התחיה בגוף חדש טהור ומזוכך בן אלמות כמו של אדם הראשון לפני חטאו.

האופן בו נקום לתחיית המתים, קיבלו חז"ל שהוא מאיזה חלק מועט וקטן מאוד שנשאר בנו, שכשם שבעולם הזה גוף האדם נוצר מתא אחד קטן מיקרוסקופי, כך לעתיד לבוא כשיוריד הקדוש ברוך הוא טל של תחיית המתים, ישוב הגוף ויווצר מעצם הלוז שנשארת קיימת לעולם, איננה בכלל גזירת המיתה, ולכן איננה חוזרת להיות עפר. ברור שאין לנו הבנה בעומק עצתו של הבורא איך הוא יעשה את זה, אבל דיינו לראות את הטבע שכל כולו, כל מערכת החי והצומח היא התפתחות של דברים ענקיים, חזקים ועצומים מדברים קטנים וחלשים, כדי להבין שהבורא שאין גבול לחכמתו ימצא את הדרך להחיות, לפרנס ולכלכל את כל בני האדם בעולם המתוקן לעתיד, עולם בו עתידין האילנות לטעון לחם ובגדים ואילנות סרק יטענו פירות מתוקים ומזינים כדברי הגמרא בסוף מסכת כתובות.

מטרת ההתחדשות הזו של הגוף לא תהיה כדי שהנשמה תשרת אותו לשוב לחיות חיי כאב, צער, קנאה, רדיפה אחרי תענוגות זמניות, ההתחדשות הזו תהיה בעולם בו הגוף יהיה טפל לנשמה, ומשרת אותה, עסוק למלא את שאיפותיה להדבק בדברים רוחניים, לא תהיה קנאה, צרות עין ומידות רעות, הגוף יקום כדי לקבל שכר על כל המעשים הטובים שעשה בחייו, כעת יגיע הזמן שלו גם להתענג יחד עם הנשמה בתענוגות רוחניים שהם עצומים לאין שיעור מהתענוגות שעולמנו הירוד מסוגל להציע.

לכן כולנו מחכים ומייחלים לזמן הזה שעליו אמר הנביא יחזקאל: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: [לז,יג] כדאי לעיין בפרק הזה ביחזקאל, עליו מובא בגמרא מחלוקת אם הוא היה בפועל או שהוא משל.

לגבי מה ששאלת מה דינו של מי שלא אכל סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת אם יזכה לתחיית המתים, לא כתוב בספרים שהאכילה הזו היא הגורמת לכח התחיה, אלא כתוב רק שהעצם הזו שממנה יצמח האדם, טבעה הוא שאיננה נהנת מאכילת כל השבוע אלא רק מאכילת מוצאי שבת, ואנו מצווים לעבוד את ה' בכל מעשינו, גם באכילתנו, לכן מצוה עלינו לדאוג להאכיל גם את העצם הזו ולהנות אותה. [ספר משנה ברורה סימן ש סעיף קטן ב]

כדאי לך לעיין בגמרא בסוף מסכת כתובות שעוסקת בזמן תחית המתים וכיצד יראה אז העולם. אם תרצי להרחיב ולהבין את היחס בין הגוף לנשמה שיהיה אז תוכלי לעיין בספר דעת תבונות של רבנו משה חיים לוצאטו [הרמח"ל] מאות פח והלהה.

ממכתבך רואים שאת מקוה למצוא נחמה בכך שתפגשי באיש היקר לך, שוב בעת תחיית המתים. חשוב לי לציין, שרבנו משה בן נחמן [-הרמב"ן], מגדולי הראשונים, כשנפטר מחותנו, גם הוא גדול בתורה וצדיק עליון, רבנו יונה שמו, והרמב"ן התאבל עליו תמרורים, בסיום הספדו אמר שצערו כה גדול ורק בזאת הוא מתנחם, שהוא יפגוש שוב בעולם העליון את רבנו יונה לאחר מותו.

כלומר, הרבה לפני תחיית המתים, הנשמות שפעלו יחד ועשו דברים טובים בעולם הזה, שבים ומתאחדים לקבל שכרם כבר בעולם האמת.

לכן יש בכוחנו להיטיב ולעשות מעשים טובים לעילוי נשמות יקירינו כדי שאנו והם ניפגש במקום טוב יותר למעלה.

תודה על שעוררת גם אותי לעסוק גם כן בנושא זה בו רבו השאלות שדנו בהם גדולי הדורות, לדוגמה, האם אלמנה שנשאה בשנית תחזור לבעלה הראשון או לבעלה השני, האם אפר השרופים של קדושי אושוויץ ה' יקום דמם שהובא ארצה, מכיל את עצמות הלוז ואם כן יש בו דיני טומאה לכהנים והוא אף טעון קבורה, נשמות שהתגלגלו, לאיזה גוף ישובו בעת תחית המתים וכהנה וכהנה שאלות רבות וחשובות.

נקווה שנזכה בקרוב לברכה "ויבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים."

יוסף

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. התשובה היא קצרה מאוד. קחי לדוגמא זרעים כמו חיטה או שעורה או זרעים אחרים וזרעי אותם באדמה וכסי אותם בעפר ומה קורה לזרעים הרי הם נרקבים אז איך פתאום הם צומחים מחדש כך תהיה תחיית המתים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה להודות על יציאת מצרים?
ראשית תודה רבה על כל התשובות הניפלאות אתם עושים עבודת קודש ממש! השאלה הזאת בוערת לי כבר שנים בעיקר עכשיו שאנחנו אחרי פסח.כל יום אדם חייב להיזכר ביציאת מצרים ואיך השם הוציא אותנו מעבדות לחירות ,ותמיד מתפעלים מגודל הניסים הבאמת מדהימים שקרו שם במצריים ,ואיך השם הוציא עם שלם ממצריים...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן