אנחנו נשואים 35 שנים. יש לנו 5 ילדים שניים מתוכם נשואים. לאורך כל שנות הנישואין בעלי סבל ממצבי רוח. כשמצב רוחו טוב הוא מפגין אהבה ועזרה, אך מדי פעם , ללא סיבה הגיונית מצב רוחו מתהפך והוא הופך מנוכר, לא מדבר איתי, עונה במילה על שאלות שלי , ובכלל שקוע...
לפני כשבועיים התארסתי ואני מאד שמחה בחתן שלי ומהקשר בינינו. אבל הסידורים הטכניים וכל העניינים האלה מעצבנים אותי, מלחיצים אותי ולא נח לי בהם. אני מרגישה שהאירוע לא שייך אליי והוא לא שלי. אלא של החתן ושל אבא שלי כי מהם רוב האורחים. יש לי תחושה שהאירוע עצמו לא מעניין...
בחודשים האחרונים אני שמה לב שבעלי הפסיק להתפלל ולהניח תפילין אחרי שמונה שנות נישואין שכמובן התפלל והניח השאלה שלי אם אני צריכה לחשוב או לעשות משהו בנידון או שזה פשוט לא קשור אלי ולהתעלם מהנושא
אני בן 26 ואשתי בת 21. אנחנו נשואים כמעט שנתיים ויש לנו ילד בן שנה אבל עדיין בקושי מסתרים יחד. גם אני וגם היא מאד עקשניים ולא מוכנים להתפשר בשום דבר וזה גורם לנו לריב המון פעמים ובסוף אנחנו משלימים אבל בלי להסכים באותו דבר. ככה כמעט כל יומיים...
אז הסיפור שלי היא כזה: גדלתי במגזר החרדי, במשפחה חסידית שמרנית. למדתי בישיבה, הייתי בחור טוב. אבל תמיד היה משהו שהפריע לי בפנים. לא הרגשתי נוח במגזר החרדי. דרך השמרנית לא התאימה לי. רציתי חיים יותר מודרנים. אבל, כל זה היה רק בפנים בלב. מבחוץ לא נראה כלום, הייתי בחור...
היי אלו נשואים שניים של שנינו בעלי בן 30 ואני 29 היחסים תמיד היו מורכבים בעיקר בגלל הקושי שלו לתת בדיעבד נגלה לי לאחר נישואין שגם בנישואיו הראשונים הבעיה הייתה הקמצנות,כעת המצב שאם לא עושים מה שהוא מבקש כל בקשה שהיא הוא מתנהג בשתיקה רועמת דיבור בגוף שלישי כלפי איןן...
אני אשה חרדית בת 29- נמצאת בשידוך עם בחור בן 33 גרוש גם הוא (חרדי) לי ילד מנישואי הראשונים וגם לו. עד כה הפגישות היו מהנות- יש פתיחות, הבנה וכבוד. הקטע הוא שאני חוששת לאור החוויה הקשה בנישואים הראשונים (שגבלה בהתעללות ממש).. אני מרגישה מבולבלת.. מפחדת שאחרי חתונה..המצב שוב יתהפך.....
הזוגיות שלנו לא טובה, הארוחות המשפחתיות היחידות שלנו הם בשבתות ולעיתים גם זה לא- אם בעלי במצב רוח לא משהו או שהוא נוטר לי על משהו הוא פורש ומחליט לא לאכול אתנו סעודת שבת (אני מצדי הכנתי שבת,השולחן ערוך, עם סלטים,האוכל על הפלטה וכו). כשזה קורה אני מנסה להכיל זאת...
אנחנו נשואים כחצי שנה. יש עניין שגם בימים המותרים לשינה משותפת בעלי נרדם/ישן בסלון לרוב דיברנו על כך, אמרתי לו שלא נראה לי תקין שאנחנו בראשית הנישואין כבר מתנהגים כזוג הנשוי 40 שנים ויכול להיפרד בשינה בעקבות שינויי הגיל. בעלי מצידו טוען שזה הרבה יותר נוח לו לישון בסלון אבל...
אני באה מבית חרדי התחלתי שידוכים לאחרונה , ואני מתחבטת בשאלה שמצד אחד אני רוצה אברך כי זה העיקר בחיים הלימוד תורה אבל מצד שני לא יכולה לעבוד...עבודה מביאה לי עצביים תסכול וחוסר סובלנות. וזה בעיקר שאני (עובדת קבלן )יודעת שלא משתלם לעבוד קשה והרבה שעות ולהרויח כ"כ מעט (נורא...