The Butterfly Button

תגית: הערכה עצמית

 חדש!  חיפוש מבוסס בינה מלאכותית
מוזמנים לתאר את השאלה שלכם בצורה מפורטת.

לדוגמא:

ההורים שלי מבוגרים ולא מבינים אותי אני מתביישת לדבר כשיש הרבה חברות בעלי עובד וחוזר הביתה עייף מדי

מקנטרים אותי במשפחה על הבחירות שלי
תוקפים אותי במשפחה הרבה עם השאלה "למה את לא נוהגת? מה הבעיה בנהיגה? " ועוד שאלות קנטרניות מאוד, שאני לא זוכרת כרגע את נוסחן, אבל הן מגיעות מתוך דאגה לעצמאותי, אך גם מתוך קינטור רב. הם מוזנים מאוד ע"י התקשורת, יודעים להביע זאת בצורה מאוד משכנעת וגורמים לי להרגיש קטנה...
אמא שלי מלחיצה אותי
אני חרדיה, וגרה במקום חרדי. אני מרגישה שהדרך הזאת מאוד לוחצת אותי לפינה, כלומר, תמיד אומרים לי מה לעשות, ואת זה ככה וזה לא טוב וכדו'.. אני מרגישה שאמא שלי לא באמת מבינה את ההתמודדות שלי ללכת בלי גרביים לשים לק או ללכת קצת חשוף. היא תמיד חייבת להעיר לי....
רוצה להתגבר על הכעס
למעשה (!), כיצד מתגברים על מידת הכעס? [הבהרה: אני לא מחפש תימצות של ספרי המוסר... אלא עבודה מעשית וריאלית].
מה בין צייתנות לאמונה
עד שהתחתנתי חיי עברו בסוג של צייתנות להורים לסביבה וכן גם לאלוהים. מאז הפכתי להיות עצמאי בחיי כלומר נשוי לאט לאט נסדקה החומה הזו עד שיש ימים שבהם אני ממש הופך בדעתי שוב ושוב האם זה נכון האן יש שכר ועונש או שזאת המצאה של בני האדם. מאז ומתמיד לא...
מידת הכעס והענווה
יש לי כמה מגבלות שהשם נתן לי במתנות למירוק עוונות במראה החיצוני שלי יש לי כמה בעיות ואני מתבייש בזה. וכל הזמן מסתכלים עלי וצוחקים עלי זה קשה ואני מתגבר על זה ומנסה לשמור על בטחון עצמי ולצאת החוצה, אבל זה גורם לי נזק נפשי הנשמה כל הזמן נפגעת למרות...
נישואין על תנאי?
מחר בבוקר אנו עומדים בפני דיון גירושים ראשון ברבנות שיזמה אישתי. במשך כל שנות נישואינו התגלעו בנינו ויכוחים מרים על כמעט וכל נושא שבעולם, אך תמיד בסופו של דבר הדברים איכשהו מסתדרים. המצב הוא כרגע כזה, שאינני עובד זה כבר 3 שנים, אני שרוי בדכאון, וכעת, אישתי מתנה את המשך...
לא רוצה להתחיל שידוכים
בתי בת 18.5, בחוג אצלינו נהוג כבר לארס את הילדים בגיל הזה היא מצהירה שוב ושוב שעדיין היא לא מעוניינת להתארס. הסיבות מגוונות היא קטנה ורזה מאוד וכן חלשה וכו'. בשיחה עם חבירה לאחרונה היא העלתה שהיא מפחדת להתחתן בגלל שהיא רואה את אמא מתמודדת בקושי במטלות, ואיך היא שהיא...
הפרידה מהסמינר קשה לי
אני מסיימת עכשיו סמינר ויוצאת ל"חיים האמיתיים", אולי העצבות הזו בגלל זה? זה באמת מעסיק אותי וקשה לי מאוד פרידות ואני כ"כ אוהבת את הסמינר שלי ואת השגרה שהייתה לי וקשה לי מאוד לחשוב על פרידה אבל אני לא חושבת שהלב שלי מגיב בצורה פורפורציונאלית..... אז איך אני עוזרת לעצמי?!...
יש לי הכל אבל מרגישה חסרה
כשאני מסתכלת סביב . יש לי הכל!( בריאות, כסף, משפחה, חברות, הצעות טובות לשידוכים. ממש הכל) אבל יש הרגשה של יובש שמבלבל אותי. חשבתי שליהדות יש הרגשה תמידית טובה ועכשיו זה כבר לא. אני מרגישה מאד טוב בדרך שלי. אבל משהו חסר לי. מה נותן את החיות ליהדות? מהי ההתחדשות...
למה אני לא חשה שאלוקים תומך בי?
אני בחורה מאד רוחנית, העבודה שלי היא עבודה של לעזור ולתת לאחר. לעזור לאנשים לחיות אורח חיים בריא ונכון יותר עבורם בכל תחום. אני עובדת מאד קשה בעבודה ולפעמים אני מרגישה שאני לא מספיק מצליחה ולפעמים אם בכלל. אני מאד מאמינה שהגענו לכאן למטרה מסוימת ולא 'סתם' ואני לא מוכנה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן