שלום לך שואלת יקרה,

ראשית כל תודה לך על שכבר הכנסת אותי להכנות. בפתח דברייך ציינת שמדובר בארבעה ימים וזה גרם לי לפתוח לוח שנה כדי להתחיל להתארגן לקראת החג המתקרב. כי חגים לא באים בהפתעה, ככל שמתארגנים אליהם מראש.

אז כל הכבוד לך. נראה שאת אישה מאורגנת ומתוכננת היטב. ואת יודעת מה הבונוס של נשים שיודעות להתארגן מראש? הכנות מוקדמות מורידות את רמת הסטרס. הן מפחיתות לחץ. מארגנות את הראש ומאפשרות להיכנס לחג ביישוב הדעת.

אצלך נראה שמשהו מונע ממך לזכות באותו בונוס שמגיע לך ביושר. למרות ההתארגנות מראש, את מתארת שאת חווה לחץ וסטרס. את חוששת מהחג המתקרב – את כבר צופה שיהיה לך משמעמם, שגיסתך תציק לך, שבעלך ייהנה ואת לא ושהיחסים ביניכם יהיו עכורים במהלך החג.

אני קוראת והלב שלי נחמץ בשבילך. חבל. את אישה יהודייה כשרה וטובה ומגיע לך שיהיה לך מעניין, שגיסתך תנהג בך בכבוד, שאת ובעלך תהנו מהחג ושהדינמיקה הזוגית תהיה טובה ונעימה.

הבשורה היא, שבידייך לשנות את המצב. לקחת אחריות על עצמך ולדאוג שתוכלי לעבור את החג הזה בתודעה של שמחה ושל שפע, וחלילה לא בתודעה של עצב וחוסר.

תהליך לקיחת אחריות באופן נכון ומיטיב צריך להתקיים בשלושה מישורים: להבחין בין מה שביכולתי לשנות ומה שלא, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות ולשנות את שבידי לשנות.

1. להבחין בין מה שביכולתי לשנות ומה שלא: הבנה של תחום האחריות של כל אחד הוא השלב הראשון והנחוץ כדי לקדם את עצמך למקום טוב. תעשי לעצמך סדר ורשמי לעצמך מה בתחום האחריות שלך ומה לא. האם התפילות של בעלך בתחום האחריות שלך? האם איפה תהי בחג זה תחום האחריות של הורייך? וכן הלאה.

2. לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות: השקעת אנרגיה במקומות שאינם בתחום האחריות שלנו יכולה לייצר מצב של חוסר אונים. תשאלי את עצמך האם בעלך כאדם בוגר זכאי להחליט איפה הוא מתפלל ואיך? תנסי לעמוד מאחורי ההחלטות שלך. לחיות איתן בשלום. ככל שתצליחי לקבל (וזה לא קל) שהמציאות מורכבת גם מדברים שאין ביכולתך לשנות, או מדברים שהיית רוצה לראות אחרת, תהיי נינוחה יותר. תוכלי להפנות את האנרגיה שלך ליצור התאמות. לחשוב איך את מנהלת את עצמך בתוך מצב נתון.

3. לשנות את שבידי לשנות: תבחני מה בכל הסיטואציה הזו את כן יכולה לשנות. תסמני לעצמך את גבולות הגזרה. את המגרש בו את יכולה ומוזמנת לשחק. האם בידייך לזמן שיחה טובה עם בעלך ולדון בקונסטלציה שמתאימה לשניכם. האם בידייך לבקש מהורייך שיכבדו את החלטתכם להישאר בבית? האם בידייך לבקש מגיסתך שתנהג בך בכבוד? האם בידייך לזמן דברים שיעוררו בך עניין בחג (ספר, שיחה עם שכנה)? וכן על זו הדרך.

מאחלת לך שבחג הזה יעבור עלייך מתוך שלווה וקורת רוח. שתהי שלמה עם עצמך ותזכי לקבל באהבה את המצב, את עצמך ואת המשפחה שלך.

מאחלת לך שנה טובה ובונה,

דבורה.