The Butterfly Button
רוצה שאשתי תראה ותתלבש כמו שחלמתי!

שאלה מקטגוריה:

  

למערכת אקשיבה האלופים שלום וברכה!

 אני אברך נשוי כעשרה חודשים.

בעיקרון מן הסתם בחור ישיבה שניגש לחתונה מצופה שלא יידע צורת אשה ולראשונה יבחן את הבחורה על פי השקפת עולמו האם היא מתאימה לו והאם יש משיכת הלב וכו’, בלי השוואות ובלי ידיעה מדוקדקת בפרטי פרטים בטח שלא פרטים חיצוניים וטפלים. 

אך דא עקא שהעולם לא טהור כמו שהיינו רוצים ושמירת העיינים שלי בתור בחור לא הייתה כמו שצריך וכשניגשתי לחתונה זה היה אחרי שהצצתי ברחוב החרדי הדתי ושאינו וראיתי צורות וסגנונות לבוש רבים ולאט לאט הצטיירה לי הניראות של אשתי בדמיוני. 

חשוב לי להדגיש שאני לא רוצה לכתוב על העניין מבחינה דתית- הלכתית- אמונית אלא מהכיוון של החוייה והרגשות שלי. 

הערצתי את הלבוש הנשי החרדי. ועוד יותר את סגנון הלבוש של הבנות החסידיות. לא הגעתי מקהילה כזו אך דמיינתי תמיד את אשתי נראית קרוב לזה. אצילי מכובד צנוע. אמא שלי היא דמות ומופת לצניעות גם בהנהגה וגם בלבוש. לבושה בפשטות ובחן. בפועל בקהילה בה אני נמצא המצב בצניעות הבנות הוא לא בשלימות אבל תמיד חשבתי שאשתי תהיה משהו אחר. משהו מיוחד. 

כשנפגשתי עם אשתי הייתי במצב רוחני טוב. היא הייתה חדורה יראת שמיים ואהבת ה’. 

סגנון הלבוש שהיא הגיעה איתו היה סביר וגם לא כל כך התרכזתי בו. היא הייתה שונה ממני, שונה מדמיונותיי אבל לפגישות תמיד מגיעים מאופק וסולידי. החלטתי שאני מתרכז בעיקר. ביראת שמיים והמידות הטובות. 

עניין של סגנון וסטייל נשאיר לבחורים הפושטקים לבחון. אני מתרכז בעיקר.

לפני החתונה באחת משיחות הטלפון שלנו היא אמרה לי שהיא קנתה פאה. מעולה. תתחדשי! היא ניראית לך טובה? כן אני ממש שמחה שמצאתי אותה. ומה האורך שלה? עד הכתפיים… קצת אחרי…

השיחות בינינו היו עדינות ומחוייכות. זה לא הזמן   להתווכח. החלקתי. ונורה בצבע אדום בהיר נדלקה בירכתי מוחי. אבל אני חתן הכל אפוף שמחה והתרגשות! על כל נורות תכסה התרגשות. 

התחתנו.  

כבר בחתונה לא הסתדר לי משהו בצוואר שהיה קצת יותר פתוח משציפיתי. השיער שהיא אסוף פחות משחשבתי אבל זה לא קיצוני זה בטח יעלם עם הזמן. 

בשבע ברכות היינו אצל הוריי ואשתי שמה מטפחת. היה לי ברור שמטפחת שמים כדי לכסות את השיער והיא שמה את המטפחת במין צורה מוזרה רפויה שמשאירה שיער מבצבץ זה זכותה אבל אני כועס מתוסכל מרומה קיבלתי חתול בשק. לא רוצה בית עם אישה שנראית ככה. לא רוצה שאמא של ילדיי תיראה ככה. מצד לא מגיע לי יותר טוב מזה כי גם אני לא שומר על קדושתי כמו שצריך

בפועל ממדי הפער רק גדלים עם הזמן, אני מסודר היא מבולגנת. היא אוהבת להתלבש חופשי וזרוק ואני מעריך לבוש מכובד ואצילי. היינו בפגישה עם יועץ ושם אשתי סיפרה שהיא כל הזמן חווה חוויות שליליות ממני על הנראות שלה. ואני לא מחמיא לה על הבגדים שלה. אמרתי שאני לא מסוגל להחמיא לבגדים שמגעילים אותי. הוא אמר שזה חשוב  גם אם זה כמו הצגה. עם הסגנון הזרוק עוד הייתי מסוגל להתמודד כי הבנתי שלגיטימי שהיא תתלבש איך שהיא מתחברת. אבל בנושא הצניעות אנחנו לא מפסיקים לריב ולחוות חוויות לא נעימות. לא מסתדר לי! ככה לא נראית אמא. ככה לא מסתובבים בבית ובטח שלא ברחוב. אני כואב היא מתעצבת אל ליבה אני נסגר לתוך עצמי המצב לא נעים. כל מי ששאלתי אותו אמר לי לא להתערב לה. זה שלה. סבבה זה שלה אבל החוויה שלי שהבית שרציתי אבוד. מפורק. אם יכולתי להחזיר את הגלגל לא בטוח שהייתי מתחתן איתה. אולי כמעט בטוח שלא. אבל לא מפרקים חבילה על כל דבר…  

יש לי אשה טובה מכילה חכמה אפילו צנועה יחסית לחברה שלה ואני לא שמח בה. לא רוצה לוותר על הבית שחלמתי להקים. לא רוצה שבנותי יגדלו ככה. לא יכול לשאת הליכה משותפת שלנו ברחוב החרדי. לפעמים אני כולא את עצמי מלהעיר לה אבל אני אכול תסכול מבפנים וזה מתפרץ בשלל צורות צדדיות. 

אני אמור לפי הספר לבקש עזרה איך לאהוב את אשתי כמו שהיא ולראות בה רק טוב וכו’ אבל קשה לי אפי’ לבקש את זה. רוצה לנצח. רוצה לראות אותה מיישרת קו, לא רוצה לקבל אותה כמו שהיא,

בקיצור אני הולך ראש בקיר ומן הסתם זו לא דרך טובה להשיג ממנה שיתוף פעולה, אבל קשה לי כל כך להרפות וכואב לי כל כך לריב, עוצו נא לי עצה טובה… 

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר

שמחתי לקרוא את שאלתך וגם כאבתי את כאבך שמחתי כיוון שאתה לא נותן לחיי הנישואין שלך לעבור לידך ואתה מחפש את הדרך להתקרב לאשתך .

כאב לי לראות כמה קשה לך וכמה גדולים נראים בעיינך הפערים ביניכם וכמה זה משפיע על הזוגיות שלכם. גם התפעלתי מהכתיבה היפה והעמוקה שלך שפורטת את תחושותייך באופן שאפשר להרגיש אותם.

אני מבין את הקושי שלך ככזה שבו הייתה ציפייה להתחתן ושהחיבור והאיחוד שבחתונה יהיה מושלם וכזה שממלא את הלב בשמחה מתוך תחושת הביחד,

ויותר מזה אתה מנסה בכל מיני דרכים להבליג או להקטין את הקושי אבל זה לא עובד זה יוצא בדרכים אחרות ואתה עדיין סובל למשל מההליכה לידה ברחוב.

מראש אומר שאכתוב דברים לפי מה שאני מצליח להבין ולהרגיש יתכנו אי דיוקים בשל כך ולכן נקוט בידך את הכלל שמה שאתה מרגיש הוא נכון לך תיקח ומה שהוא טעות אתה יכול לתלותו בטעות הבנה שלי של המציאות או של חוויותיך הרגשיות. ניכר שאתה איש מעמיק ומבין עניין מתוך זה כתבתי לך דברים כהוויתם בתקווה שיהיו לתועלת.

אז אנסה לכתוב לך על איזה שהם דברים שעוברים בתחילת חיי הנישואין ואז נראה מה אפשר לגזור מזה על החוויה שלך.

בתוך השלבים שהם אנחנו מתפתחים להיות בוגרים אנחנו מתחילים בסיפוק מלא של צרכינו על ידי עולם המבוגרים שסובב אותנו ולאט לאט אנחנו נהיים יותר ויותר עצמאיים.

כמו שזהו התהליך שנעשה בעולם הפיזי תהליך דומה נעשה בעולם הרגשי, אנחנו רגילים ליחס מחבק ומלטף ולאט לאט הוא פוחת או משתנה ליחס מורכב יותר ופחות רגיש באופן שהוא בא אלינו אנו צריכים לקיים יחסים דו צדדיים בשביל לקבל תמיכה ואהבה. למשל עם חברים מהישיבה, נקבל מהם יחס אוהד אם נתנהג בכללים הרגילים בהם החברה מתנהגת וכוללים איזו שהיא הדדיות. אני נותן לך ואתה נותן לי.

ביחסים שקשורים לחתונה לפעמים, וכפי שעולה משאלתך גם אצלך הדברים דומים, אנחנו רוצים לשוב אחורה לחוות אהבה וקשר כזה שהוא בא אלינו שמתחשב בנו קשר כזה שב הקרבה תיווצר על ידי זה שהצד השני מתגמש לקראתי ובא אלי לספק את צרכי.

חוויה זו היא עמוקה לעיתים בעולם הרגשי כך שצורות הביטוי שלה במציאות יכולים ונתפסים על דרישות לגיטימיות לכאורה במערכת הזוגית כמו התפקידים בבית מי עושה מה או צפיות אישיות כמו שתשמח אותי שתכיל אותי וכדו’ או צפיות לבוש שיהיה פתוח יותר או צנוע יותר או סתם בטעם הספציפי שלי.

גם אם נניח שזוגיות מבוססת על חוויה כזו היא דבר שיכול להתקיים-המחיר הוא זוגיות נטולת נשמה כזו שבה הצרכים מסופקים במין נכות רגשית דוממת, מכיוון שהחיבור בין בני הזוג הוא כזה שלא שכל אחד מביא את עצמו ויוצרים משהו חדש אלא כל אחד מנסה לספק את צרכיו הרגשיים והפיזיים באופן כמה שיותר מלא. כל אחד סגור בעולם הרגשי שלו בדומה לתינוק שמחפש למלא את צרכיו. לא נוצר משהו חדש שלישי ומשותף.

ויותר מכך, ישנם שני סוגים של מבט אנושי מן האדם האחד אחד על האדם השני, נקודת מבט אחת היא כזו שרואה את השני במבט של פונקציות “מה הוא יכול לעשות בשבילי” מה הדבר שהוא ממלא בתוך העולם שלי.

נקודת המבט הזו מתעלמת מפנימיות האדם השני מהמיוחדות והסיפור האישי שיש רק לו בעולם.

לרוב אנחנו מסתכלים ככה על נותני שירותים, פקח, מנקה וכדו’.

נקודת המבט השניה היא בה האדם השני נחווה אצלנו במלוא כוחו ויופיו הפנימי מי שהוא ומהם רצונותיו האישיים נמצאים במוקד העניינים. הפונקציה שהוא ממלא בשבילי היא החלק הפחות חשוב. גישה כזו יכולה להביא ליחסים מסוג שונה לחלוטין.

יחסים שבין איש לאישתו אמורים להיות “ויהיו לבשר אחד” לייצר אפשרות לאחדות גבוהה בין האיש והאישה, לא באופן בו צד אחד מכופף ומתאים את עצמו לצד השני כך שזה אחדות של אדם עם עצמו רצונותיו ותאוותיו על ידי אדם אחר.

אלא שכל אחד מנסה לראות את החלק הפנימי הזה שבו השני מיוחד ו”הוא” ומנסה להתחבב עליו ולאוהבו כאילו זה הוא עצמו. זו כמובן מלאכה לא קלה ודורשת עבודה מתמדת של חיזוק והתכווננות אך היא עדיין ליבת מה שקרוי חיי הנישואין.

דרך זו לא קלה כאמור אך ראשיתה מופיעה כבר באותו פסוק אותו ציטטתי ” על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו” התורה מכוונת אותנו לעשות את הצעד הנדרש לכיוון של זוגיות כזו וזה התנתקות מהצרכים הילדיים שקשורים במה שאבא ואמא היו מספקים לנו מתוקף תפקידם ואהבתם, באו עד אלינו ודאגו לצרכינו, לא מתוך הדדיות אלא מעמדת נתינה,

עכשיו צריכים לעזוב את התפיסה הזו ולנסות לתת ולהתקרב מבחינה רגשית גם אם זה דורש מאיתנו מאמץ, לנסות להיות עם האשה גם אם היא לא דומה להנחות יסוד הראשוניות שלנו, טובות וראויות ככל שיהיו.

אני רואה מתוך הכתיבה שלך שמחשבות אלו לא זרות לך ושבאופנים שונים ניסת לעבוד על עצמך ולהתאפק וכדו’ מתוך הבנה שזה לא כדאי,

וכעת אני מנסה לומר לך שלא רק שזה לא טוב לגעור ,

אלא שהפערים ביניכם הם המקומות החשובים שבהם יכולה לצמוח הזוגיות שלכם, אלו סימונים של מקומות שבהם אתה נדרש להשיל מעצמך רמה של קשר שלא תספק אותך בנישואין לאורך ימים ושנים, שלא תייצר את ה”והיו לבשר אחד”.

נקודות הכאב והתסכול הם המקומות שעבודה עליהם תניב לך פירות מתוקים רבים בהמשך. זהו כמו שער לרמה אחרת של יחסים בין אישיים שזוגיות יכולה לספק. מישהי שגם תראה אותך מבעד לכללים למחיצות ההסתרות וההבחנות ועדיין תקבל אותך ותאהב אותך וכך תעשה גם אתה.

למעשה אני ממליץ לך שאם אתה חווה סבל רב מזה ולא מצליח להרגיש יותר טוב -ללכת לייעוץ אישי לעבוד על זה יחד עם אדם אחר.

ובינתיים אני ממליץ לך לסגל לעצמך שאלה שיכולה לכוון: מה אני רוצה להרגיש דרך זה שאשתי תתלבש כך או אחרת? מה אז אני ארגיש מבחינה נפשית?

איני יודע כמובן את התשובה לשאלה הזו אבל אני מבין שמאחורי הרצון להתלבש באופן מסויים יש רצון להרגיש את השלמות שמסתתרת בין מילותייך, ועצם העיסוק הזה כאשר הוא נעשה אצלך שוב ושוב יכול לפתוח פתח להשיג את אותם הרגשות קרבה באופנים אחרים ולמרות ובגלל הפערים ביניכם.

צעד זה של עיסוק עצמי הוא בעצם שני להחלטה לחפש דרך לעבוד עם עצמך על הציפיות וההתכווננות למה משיגים בנישואין,

דבר שלישי שאני יכול להציע הוא לפתח אזור זוגי נטול ביקורת (לבוש סגנון ועוד) זה יכול להיעשות כהחלטה משותפת על דבר ששניכם אוהבים ולבצע אותו יחד ובזמן זה אין שיח וחשיבה ביקורתית ככל האפשר.

כלי זה יכול לכוון אל השלב הבא והוא הדברים שכן מוצאים חן בעיניך בוודאי כאשר הם לא מופרעים על ידי הביקורת. זהו ניסוי חשוב שיכול ללמד אתכם כמה דברים על עצמכם אבל כמה גם רק עליך ועל ההתמודדות שלך לצד התקווה שיהיה מקום יותר טוב בניכם.

לסיום, אני מאמין שנכונו לך חיים יפים ומאושרים, שמח על הכנות שלך והנסיון לחפש מוצא מהקושי הלא פשוט אותו אתה עובר, מקווה שתצליח למצוא את הדרך,

לכל שאלה אנחנו פה

צביקה buterman1@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. רציתי גם לומר משהו . מבין מאוד את התסכול והפער .
    אבל קודם תדע שזה קורה אצל המון זוגות ובכל מיני תחומים , החכמה להתמודד .
    צריך לחזק את האמונה שזה הבשערט שלך והכל לטובה ולא לחינם דוקא עם האשה הזאת אתה תגיע לשלמות האמיתית שלך ושלה .
    עוד נקודה חשובה , ידוע שכל חסרון שרואים בשני הוא בעצם נמצא אצלי (לא בהכרח באותו רמה ) וזה אומר שאני צריך לתקן את זה בתוכי כלומר לקחת אחריות ולהבין שזה אצלי ולא אצל אשתי הבעיה , ברגע שאתה תעשה את העבודה שלך אתה תראה שהכל יסתדר הרבה יותר טוב.
    .

    1. מאה אחוז .אהבתי . כידוע דברי הבעל שם טוב כל מה שרואים פגם אצל השני זה פשוט מראה שמראה לך את עצמך
      כי לאדם קשה לראות את פגמי של עצמו לכן השם עושה שתראה אצל השני …

  2. איזו תשובה מחכימה ונפלאכ
    רלוונטית לעוד כל כך הרבה מקומות ואתגרים בחיים

    יישר כח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לא מתקדם בקשר מחשש להחליט
אני לא חרדי האומנם אבל אני צריך תשובה אמיתית אני צריך תשובה אמיתית לצד היגיון ואמונה אני בזוגיות כבר שנה יש לציין שאנחנו לא נשואים אני שמתי לעצמי זמן יעד לזוגיות כדי להחליט להקים בית אני לא סמכתי על עצמי בהתחלה לכן נתתי לעצמי זמן להחליט זמן להכיר את הצד...
אשתי מדי צנועה וסגורה בשבילי
אני אברך חסידי שאשתי מאוד יר”ש ומאוד צנועה (ובשבילי זה מידי), בעבר היה יועץ שפתח אותה קצת בהתנהגות הזוגית אך זה רק היה לתקופה קצרה שלאחריה אמנם המשיכה אבל רק כמו שכפאה שד, גם בנושא הלבוש שלה בבית וגם בנושא כל ההתנהגות שאני כמה ליותר אהבה שתתבטא בין השאר גם...
קושי עם שמירת שבת מול בעלי והילדים
אני נשואה ויש לנו ב”ה שני ילדים בני 10 ו12 חזרתי בתשובה ממש לאחר נישואי ולבעלי ממש קשה עם זה. יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא בכלל ובעיקר בכל מה שקשור לשמירת שבת וחגים. ב”ה הילדים שומרים שבת ככל יכולתם כבר כמה שנים. וזה נושא שעוד יותר מעלה כעסים ,גם...
איך מפרקים נישואים שיש ילד בתמונה?
אני ואשתי נשואים כבר מעל שנה יש לנו ילד בתמונה ומאז שהגיע לעולם אשתי לא מתייחסת אלי יפה, זה מתבטא בדיבור קולני בחוסר סבלנות אלי, כבר המון פעמים ריבים שלנו הגיעו לשיחות על גירושים , ונראה שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם, אני יודע עמוק בתוכי שאם לא היה ילד בתמונה...
בעלי מסתיר ממני
אני נשואה כבר מספר שנים הזוגיות שלנו טובה. אני אוהבת ומעריכה את בעלי. הוא אדם מכובד בקהילה שלנו ובאמת טוב לנו. לאחרונה גיליתי שבעלי מסתיר ממני משהו משמעותי מעברו. כשניסיתי לשוחח איתו על כך, הוא נמנע מלשתף אותי בפרטים וטען שהוא מטפל בעניין בעזרת גורם מקצועי. אני מתלבטת כיצד להגיב....
התפרצויות ותחושת בדידות בנישואין
אשמח לעצה ,עזרה ,הקשבה. אני כותבת ובוכה. מרגישה לבד בזה ממש. אני בת 35 נשואה כ 12 שנים עם 3 ילדים. האמת שמתחילת הנישואים היה קשה. ממש. כבר בשבוע הראשון מהחתונה היה ריב גדול ממש ,האמת שזה לא ריב אלא יותר התפרצות של כעס מצד בעלי. הוא ממש צעק וכעס...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן