שלום שואלת יקרה,
אכן את מעלה בעיה אובייקטיבית של קשר לא נעים עם הבעל במשך עשרות שנים, כולל חווית בגידה שחוית חשבת לעזוב ובשל המחלה של בעלך החלטת להישאר ולסעוד אותו.
מעבר לתנאים האובייקטיביים שבהם את נימצאת אותם את מתארת כיחסי שליטה וחוסר תיקשורת דבר המשפיע גם על יחסם של ילדייך כלפיי העניין את מתארת מבין השורות דילמה מוסרית לא פשוטה.
כדאי שנחדד את שאלתך, למעשה קיבלת החלטה להישאר כדי לסעוד את בעלך מטעמי תחושה של מחויבות לאורך השנים של הקשר אולם את שואלת כיצד יראו המשך חייך ואיך בעצם להמשיך את החיים לצד יחסים לא מספקים כשאת גם מרחמת על בעלך.
כדאי גם שנבהיר שביחסי שליטה יש שולט ונישלט שזה אומר שההרגל או ההסכמה לחיות חיים כאלה הפכו את הדילמה ליותר קשה.
כיום את חשה, שאת קצה בתחושת הנישלטות והיית רוצה לשנות את חייך.
העניין שכדאי שתתעמקי בו לאחר שהחלטת כן לעזוב הוא השאלה כיצד את תומכת בבעלך אבל לצד תמיכה זו את מסגלת לעצמך הרגלי חיים חדשים או עיסוקים נוספים אותם את מכניסה לחייך בלי קשר למצבו של בעלך.
במיקרים כאלה העניין הוא להתחיל לפעול תוך כדי החיים, ולהרגיל את בני הבית לעיסוקים החדשים שלך, תוך שאת מחליטה במה את מסייעת לבעלך ובמה את לוקחת עזרה מבחוץ.
לדוגמא את מחליטה שאת מכינה אוכל אולם לוקחת לעצמך עזרה בניקיון הבית.
כשאת תתחילי לעשות שינויים קטנים בעצמך הסובבים אותך פשוט יקבלו את זה לחייהם כמובן מאליו.
ככל שאת תהיי יותר בטוחה בהנהגות החדשות שלך, בעלך יראה שאת שמחה ומסופקת זה יהיה המסר הכי חשוב שתוכלי להעביר למישפחה. ויתכן אפילו שהדבר ישפר את מצב רוחך ,תחושת הקורבנות שאת מתארת תתחלף בעשייה מבורכת ולמעשה גם את וגם בעלך תצאו נישכרים מהעניין.
בעניין היציאות מהבית, נסי לקחת מתנדבים שיהיו קצת עם בעלך כשאת לא בבית, או ממש מטפל שתקחי לכמה שעות שיסייע בטיפול בבעלך ואילו את עשי עבורו את מה שמשמח אותך ,בישול או לימוד משותף ביחד, או קריאת ספרים או הקשבה לשיעור מעניין כל דבר שיכול להביא לך שמחה ואני מניחה שגם בעלך ישמח לראות שאת יוזמת רעיונות חדשים לתיקשורת למרות מצבו.
כשאת יוצאת דאגי להביא לו משהו מבחוץשירגיש שחשבת עליו, נסי לשנות קצת את מראה הבית ולתת לעצמך ולבעלך הרגשה שאת גם פועלת עבור עצמך ומכניסה תכנים חדשים לבית, וגם דואגת לרווחתו לשלומו והופכת את המקום הלא קל שאת נימצאת בו לצמיחה אישית שלך שבודאי תביא רק שמחה בינכם.
סך הכל עד כה התרגלת לאורח חיים מסויים שגם בעלך התקבע בו.
בהצלחה
רינה
[email protected]
דלג לתוכן
