The Butterfly Button
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי

שאלה מקטגוריה:

קושי בכיבוד הורים

אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין סיגריות. כל שבת רבים בצורה הרסנית. יש לציין שניסינו כבר טיפול זוגי אבל לא התמדנו כמו שצריך ובעלי נמצא בטיפול כבר שנתיים עקב התנהגות אלימה . בשבת האחרונה זרקתי לו הערה שהרתיחה אותו הוא אמר שהוא רוצה להתאבד שיחק אותה כאילו קופץ מהמרפסת אבל לא באמת. אחר כך דיברנו התחיל להגיד דברים על העבר שהיה רגיל לצאת עם בחורות בגוון לבן ושזו שריטה אצלו ואני שחומה אס אמרתי לו אוקיי אפשר להתגרש לא רציתי לשבת איתו. הכריח אותי אמרתי לו שרוצה להתגרש איזה 7 פעמים עד שהתעצבן אמר לי קללה גסה וזרק עליי את אחד הסלטים . אמרתי לו שמבחינתי בזה זה נגמר . הוא התחנן סליחה אמר שהגיע לשפל חדש. ושיהיה צריך כנראה את הזעזוע הזה התחנן שלא אתגרש ממנו. אמר לי להחזיר לו ואני בתגובה זרקתי עליו מטבוחה. אני לא באמת רוצה להתגרש הוא סך הכל אדם טוב ואבא טוב אבל יש לו התנהגויות אלימות מדי פעם שיש לעקור מהשורש. מהסלט כבר שכחתי . אבל האמירה על הצבע עור שלי לא יוצאת לי מהראש וכמה שהוא יגיד לי שזו הייתה פליטת פה מטומטמת ושזה סתם שריטה שיש לו בראש שהוא חושב על העבר אני לא מצליחה לשחרר. אני יודעת שלהתגרש זה לא בלב שלם . והילדים שלי ייפגעו מזה וגם אני. רק מקווה לשכוח מהאמירה הזו ושהפעם הטיפול הזוגי באמת יצליח. אין לי כבר כוח נפשי . זהו רק פרקתי

תשובה:

כותבת יקרה מאוד !

ראשית צר לי מאוד לקרא את הכאב שלך! ניכר שההתמודדות שלך לא פשוטה כלל.

אני מעריכה מאוד את הכנות במילים שלך. זה לא מובן מאילו.

אנסה בעזרת ה’ לעזור לך בכמה כיווני חשיבה.

נשמע שיש לבעלך תכונות טובות מלבד התכונות הלא טובות שציינת וכן הזוגיות חשובה עבורך ועבור ילדיך ומנגד את נשמעת שכבר כלו כוחותיך.

ולכן הייתי ממליצה קודם כל למלא את עצמך. דאגי לעצמך. יש לך חיים משלך ואת יכולה לעשות הרבה דברים שימלאו אותך בלי קשר למילוי שאת מצפה מבעלך.

לדוגמא: לעשות ספורט שאת אוהבת, לצאת עם חברות למסעדה / לכיף, ללכת לשיעור שאת אוהבת.. אולי את אוהבת ללמוד משהו חדש? חישבי עם עצמך מה יעשה לך טוב וימלא אתך כדי שלא תגעי למקום שאת כותבת שאין לך כבר כח נפשי…

בנוסף ואולי זה הדבר הראשון חשבי יחד עם המטפל הזוגי מה את עושה כשבעלך מתחיל עם ההתנהגות האלימה שלו. איך את מגנה על עצמך לא להיפגע. לא אפשרי שיעוף עליך סלט באמצע השבת. גם הילדים לא צריכים לראות דבר כזה.

דבר נוסף, את רושמת שבעלך בטיפול כבר שנתיים. אולי כדאי רגע לעצור ולחשוב האם הטיפול יעיל בעבורו? האם ישנה התקדמות? אולי כדאי לשנות משהו?? (כמובן רק מעלה שאלה..) רוצה לציין שזה שבעלך מתמיד בטיפול כבר שניים אומר שהוא ממש רוצה להפסיק עם האלימות שלו ושהנישואים איתך חשובים לו!!!

חשוב לזכור שאת חשובה לו ויחד עם זאת לדעת בצורה ברורה מה את עושה כשהוא מתנהג בצורה אלימה! את חייבת לשמור על עצמך!

לגבי הכעס כדאי לדעת שמתחת לכעס נמצא עלבון. אני לא מאשימה אותך חס ושלום בהתנהגות הספציפית של בעלך באותה שבת אני כן רוצה לומר שאת בעצמך כותבת שאמרת אמירה פוגעת… חשוב שאת עם עצמך תעשי בירור עם עצמך מה הרצונות שלך מבעלך? לעשות בירור פנימי… כדי שלא תגיעי למשפטים הפוגעים וכדי שתוכלי לבקש את הצרכים שלך בצורה טובה ומועילה יותר.

כדאי ואפילו ממש מומלץ אחרי שעשית את הבירור עם עצמך לבקש מה’ במילים פשוטות אני רוצה שבעלי יאהב אותי, יראה אותי, יתאמץ להבין אותי… ממש לחבר תפילה במילים שלך ולהתפלל אותה כל יום! הוא כל יכול!

לגבי האמירה הפוגעת שהוא אמר לך. אני רוצה לומר לך שכל אישה הייתה נפגעת ככה! זה באמת באמת פוגע וליבי איתך!!!!

אני רוצה לנסות לתת לך כיוון חשיבה על האמירה הזו שאולי יוכל לעזור לך קצת…

לכל גבר נשוי יכולות להיות פנטזיות על אישה שהוא היה רוצה…. אי אפשר אף פעם למלא את כל התאוות והמשאלות באישה אחת… זה לא אומר שהוא לא רוצה אותך.. זה כן אומר שיש לו תאווה כזו.. וזה שלו!!!

נסי לחזק את הדימוי העצמי שלך כמה את שווה! כמה את יפה! כשתרגישי יותר שווה (וממש אפשר לעשות רשימה של כל הדברים הטובים שלך). פחות יציק לך האמירה שלו… תביני שזה ממש פנטזיה שלו שלא יכולה להתממש כמו אצל כל גבר אחר וזה לא קשור באמת אליך.

מציעה שאולי כדאי שאת גם תלכי לטיפול רגשי שיעזור לך להחזיק את המורכבות בנישואין לחזק את הדימוי העצמי שלך ולהצליח להיות חזקה בפנים ולשדר שאת ראויה לטוב ושלא מגיע לך אלימות ושאת לא מאפשרת את זה.. זה המון עבודה פנימית.. ממליצה לך לחשוב על זה.

ועוד דבר אחרון מציעה לך להיות קשובה לעצמך ולהתמיד בטיפול הזוגי ואם יש לך תחושה שאת לא יכולה לשאת יותר את ההתנהגות שלו כדאי לפתוח את זה בפני איש מקצוע.

אני ממש סומכת עליך שתדעי לזהות מה טוב לך ולעשות את הבחירות הטובות שלך.

בתפילה איתך לימים שלווים ושמחים

פייגי ו

נ.ב יש סטיקים עם ניקוטין שמכניסים לפה וזה נותן תחושה כמו סיגריה או רוגע כמו סיגריה אפשר למצוא את זה בחנויות שמוכרות סיגריות.

זה יכול לעזור לו קצת להיות יותר רגוע בשבת

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן